פרס שזר לחקר תולדות ישראל
פעולות נוספות
תבנית {{פרס}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
.jpeg){kind=link}
פרס שזר לחקר תולדות ישראל הוא פרס המוענק מדי שנה, מאז תשמ"ו (1985), במסגרת האזכרה השנתית לנשיא זלמן שזר. הפרס מוענק על כתב-יד או ספר בעברית, שעניינו תולדות עם ישראל, ואשר פורסם עד שנתיים לפני מועד נתינת הפרס או שלושה חודשים לאחר מועד זה.
את הזוכה בוחרת ועדת שופטים המורכבת מאקדמאים בנושא תולדות ישראל.
עם הזוכים בפרס נמנים[1]: ידידיה דינרי (תשמ"ה), אהוד לוז (תשמ"ו), לני יחיל (תשמ"ז), יהודה ריינהרץ (תשמ"ח), ישראל יעקב יובל (תשמ"ט), יונתן פרנקל (תש"ן), מנדל פייקאז' (תשנ"א), מרדכי ברויאר[דרושה הבהרה] (תשנ"ב), שפרה ברוכסון-ארביב (תשנ"ג), שלמה סימונסון (תשנ"ה), דוד אסף (תשנ"ז), שאול פרידלנדר (תשנ"ח), משה גיל (תשנ"ט), משה רוסמן (תש"ס), איריס פרוש (תשס"א), ירון צור (תשס"ב), אניטה שפירא (תשס"ד), יוסף הלר (תשס"ה), אמנון רז-קרקוצקין (תשס"ו), חיים סולובייצ'יק (תשס"ח) ירון הראל (תשס"ט), שמואל פיינר (תש"ע), אלישע קימרון (תשע"א), עמנואל אטקס (תשע"ב), נח גרבר (תשע"ג), מרדכי עקיבא פרידמן (תשע"ד), אבי פיקאר (תשע"ה), מיכל שאול (תשע"ו), חוי דרייפוס (תשע"ח), אוריאל גלמן (תש"ף), כרמה בן יוחנן (תשפ"א) ויעקב צ' מאיר (תשפ"ב).[2]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הרשימה המלאה של הזוכים
- ^ הודעה על זוכי פרס שזר לשנת 2022, בעמוד הפייסבוק של מרכז זלמן שזר, 31 באוקטובר 2022
