פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג
פעולות נוספות
| קובץ:Frankfurter Allgemeine logo.svg | |
| תקופת הפעילות | 1 בנובמבר 1949 – הווה (76 שנים) |
|---|---|
| תוכן | |
| ISSN | {{#property:P236}} |
| עמוד ראשון | עמוד ראשון מהיום |
פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג (בגרמנית: FAZ - Frankfurter Allgemeine Zeitung; מילולית: "עיתון פרנקפורט הכללי") הוא עיתון יומי בשפה הגרמנית, הנוטה פוליטית לימין-מרכז. העיתון הוא אחד העיתונים הנפוצים ביותר בגרמניה (לאחר הבילד, ה-Süddeutsche Zeitung, הדי ולט והפרנקפורטר רונדשאו) ואחד הנפוצים באירופה המערבית (תפוצתו ב-2013 הייתה 382,000 עותקים[1]). העיתון הוא גם העיתון הגרמני הנפוץ ביותר בקרב קוראי גרמנית מחוץ לגרמניה ומופץ ב-148 מדינות מדי יום. העיתון רואה אור שבע פעמים בשבוע, כאשר ביום ראשון רואה אור גיליון מורחב בשם Frankfurter Allgemeine Sonntagszeitung.
היסטוריה עריכה
העיתון נוסד בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, על ידי קבוצת עיתונאים, שחלקם עבדו בעבר בעיתון פרנקפורטר צייטונג, שראה אור מאז 1856 ועד שנסגר על ידי השלטון הנאצי ב-1943. גיליונו הראשון של FAZ ראה אור ב-1 בנובמבר 1949. למרות ההערכה הרבה שחשו כלפי העיתון הוותיק, הצהירו מייסדיו במאמר המערכת הראשון שה-FAZ איננו יורשו של הפרנקפורטר צייטונג אלא עיתון חדש.
בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 התרחב העיתון, נוסף על מרכזיו בפרנקפורט ובמיינץ נוספו לו סניפים ראשיים במינכן ובברלין. לעיתון International New York Times התווסף בסינדיקציה מוסף בן שמונה עמודים של ה-FAZ באנגלית שישה ימים בשבוע ובו מבחר מתורגם ממאמרי אותו יום. מוסף זה הצטמק בהיקפו ובתפוצתו עד לטבלואיד פעם בשבוע.
אופי העיתון עריכה
כותרות העיתון מוצגות באופן מסורתי באותיות גותיות ועד 2007 לא הוצגה בו אף תמונה בעמודו הראשי. עיקרון זה נשבר פעמים ספורות, למשל ביום האחדות הגרמנית ב-4 באוקטובר 1990 הוצגה בעמודו הראשון תמונת בניין הרייכסטאג בברלין, וב-12 בספטמבר 2001 הוצגו בו, עקב אסון התאומים, בנייני מרכז הסחר העולמי הקורסים ותמונתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש.
בהקשר היהודי והישראלי עריכה
העיתון הביע תמיכה בהסכם השילומים[2] ואף הביע תמיכה בעמדת ישראל נגד זו של ממשלת גרמניה במהלך המשא ומתן[3]. עם זאת, העיתון פרסם דו"ח אוהד לתוכנית חלופית הבאה לתת את השילומים שלא דרך מדינת ישראל[4].
בשנת 1965 יצא העיתון נגד ביטול ההתיישנות על פשעי הנאצים, בטענה שהשינוי לא יביא למשפטים רבים[5].
במהלך מלחמת יום הכיפורים סירבה מערכת העיתון לפרסם מאמר פרו-ישראלי כמודעה, בצעד שעורר ביקורת בישראל[6].
בשנת 1986 פרסם העיתון בהמשכים את "מנוחה נכונה" של עמוס עוז[7].
עיתונאים וכותבים מפורסמים עריכה
- מוחמד אסד
- רפאל זליגמן
- יואכים פסט (שימש גם כעורך)
- כריסטיאן קראכט
- מרסל רייך-רניצקי
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, באתר פינטרסט
- פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- MEDIA; Woes at Two Pillars of German Journalism, הניו יורק טיימס, 19 בינואר 2004
- אסף אוני, הפרינט חי בפרנקפורט: הצצה לאחד העיתונים האחרונים בעולם שגם מספק תנאים חלומיים לעובדים וגם מצליח לעשות כסף, באתר גלובס, 27 ביולי 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ פרופיל, 2013
- ^ כיצד מגיבים הגרמנים על הסכם השילומים עם ישראל, דבר, 23 בספטמבר 1952
- ^ 100 מליון מארק לשנה הצעה מחייבת של בון, על המשמר, 23 במאי 1952
- ^ ניהל תעמולה נגד השילומים מטעם הערבים ובמסווה יהודי, חרות, 17 במרץ 1953
- ^ א. דויטשקורן, עתונים בגרמניה נגד שינוי בחוק ההתיישנות, מעריב, 13 בינואר 1965
- ^ ראובן עשור, כשלון של עתון או של הסברה?, דבר, 29 בינואר 1974
- ^ סיפור בהמשכים, מעריב, 11 בספטמבר 1986