פרנצ'סקה מאן

פרנצ'סקה מאן

פרנצ'סקה מנהיימר-רוזנברג (בפולנית: Franciszka Manheimer-Rosenberg), שנודעה בשם פרנצ'סקה מאן (בפולנית: Franceska Mann;‏ 4 בפברואר 1917 – 23 באוקטובר 1943) הייתה בלרינה יהודיה בפולין, שנספתה בשואה תוך גילוי גבורה.

ביוגרפיה

פרנצ'סקה מאן נולדה בפולין ב-1917. לפני מלחמת העולם השנייה התגוררה בוורשה ולמדה בבית ספר למחול. ב-1939 השתתפה בתחרות בין לאומית למחול בבריסל ודורגה במקום הרביעי מבין 125 רקדני הבלט הצעירים שהשתתפו בתחרות. היא נחשבה לאחת מהיפות והמבטיחות מבין הרקדניות הצעירות בפולין, במחול קלאסי ובמחול מודרני. עם חברותיה באותה עת נמנו הזמרת והשחקנית ויירה גראן (Wiera Gran) והשחקנית סטפניה גרודזינסקה (Stefania Grodzieńska).

בתחילת מלחמת העולם השנייה עבדה כרקדנית במועדון לילה ידוע בוורשה. כשרוכזו יהודי ורשה בגטו היא הועברה ל"מלון פולסקי" בצד הארי של ורשה, שבו רוכזו יהודים מיוחסים, מרביתם בעלי אזרחות זרה.

ב-23 באוקטובר 1943 היא נכללה במשלוח של 1,700 יהודים שהגיעו למחנה אושוויץ-בירקנאו, אף שנאמר להם שהם יוסעו לשווייץ במסגרת מבצע לחילופי שבויי מלחמה ושחרור שבויים גרמנים. אף על פי שהגרמנים הבטיחו להם כי זו רק תחנה בדרכן לשווייץ, הנשים מהמשלוח מצאו את עצמן במהרה מובלות לתא הגזים.

על גורלה בהמשך היום יש גרסאות שונות, אך עולה מהן שהיא ירתה למוות באיש האס אס יוזף שילינגר, כנראה באמצעות האקדח שלקחה מידיו, ובירייה נוספת פצעה את איש האס אס וילהלם אמריך שימוש בתבנית גרמ עבור "Wilhelm Emmerich" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(Wilhelm Emmerich). מעשה זה גרם להתקוממות שאר הנשים באותו חדר, מה שהביא לרציחתן בידי תגבורת שהוזעקה למקום.

לפי אחת הגרסאות, כשהגיעו לאושוויץ החלה מאן להתפשט באיטיות ובתנועות ריקוד מפתות. תחילה הרימה את החצאית שלה וחשפה את ירכה. בהמשך פשטה את החולצה שלה, ונשענה על עמוד כדי להסיר את נעלי העקב. חיילי האס־אס שעמדו מולה לא ידעו כיצד להגיב. מאן ניצלה את המצב, חלצה את נעלה והשליכה אותה בעוצמה לעבר אחד מהם. הנעל פגעה במצחו, והוא החל לדמם והתמוטט. מאן הסתערה עליו, חטפה את נשקו וירתה בו למוות. שני נאצים אחרים נפצעו מהירי. על פי גרסה אחרת, הקצין הנאצי שמולו עמדה הורה לה להתפשט לחלוטין. משלא הסכימה להסיר את בגדיה התחתונים, הוא צעק עליה. בתגובה, הסירה את חזייתה, זרקה אותה בפניו והסתערה עליו. במהומה שנוצרה הצליחה לחטוף את אקדחו ולירות בו. הנשים האחרות שהיו בדרך אל מותן בתא הגזים התמלאו תקווה והחלו אף הן לתקוף את אנשי האס־אס סביבן. לפי אחת הגרסאות אפילו מפקד המחנה, רודולף הס, הוזעק למקום. גורלן של הנשים נחרץ: הן נרצחו בו במקום ביריות. מי ששרדה, הומתה בגז.

פרנצ'סקה מאן מוזכרת בספרו של פיליפ מולר "עד ראייה באושוויץ - שלוש שנים בתאי הגזים" ובעדותו של יז'י טבאו, אסיר באושוויץ-בירקנאו, שנמסרה במשפטי נירנברג. באחד מפרקי הספר מתאר מולר כיצד "אקדח אחד בידיה של אישה חלשה יצר כזו פאניקה בין אנשי האס־אס", ומספר כי הם נמלטו מהמקום כשמאן פתחה באש.

ב-1 בספטמבר 2019 להקת "בלט ירושלים" העלתה לראשונה במרכז סוזן דלל את המופע "ממנטו – הריקוד האחרון באושוויץ של פרנצ'סקה מאן" שמוקדש לזכרה. הכוריאוגרפית נדיה טימופייבה, המנהלת האמנותית של הלהקה, הציגה לקהל בפעם הראשונה את סיפור חייה ומותה של מאן, מראשית ימיה על הבמה והחיים בוורשה התוססת, דרך פלישת הנאצים והגירוש לגטו ועד מותה במחנה ההשמדה. במופע המחול השתתפו 12 רקדני הלהקה. את התחקיר ההיסטורי למופע החלה טימופייבה בחיפוש בגוגל, משם הגיעה לחומר על תקרית ה"סטריפטיז באושוויץ", כפי שמכונה הסיפור בכמה מקומות. בחינה של החומר מעלה כי גרסאות שונות לסיפורה של מאן קיימות כבר עשרות שנים במקורות שונים, ובכללם בארכיון "יד ושם".

במסגרת פסטיבל דוקאביב 2024 הוקרן הסרט פרנצ'ישקה של הבמאית הישראלית לינה צ'פלין העוסק בסיפורה של מאן, רקדנית הבלט שהרגה קצין אס־אס בתאי הגזים באושוויץ.

לקריאה נוספת

• Cynthia Southern, The Vixen Who Shot A Nazi: The story of Franceska Mann, who shot SS Guard Josef Schillinger, in Auschwitz-Birkenau

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פרנצ'סקה מאן]] בוויקישיתוף

• פרנצ'סקה מאן, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
• אתר למנויים בלבד עופר אדרת, מחול המוות של פרנצ'סקה מאן, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2019
• תמי ממיסטבלוב, ‏"ניצבה מול המוות ולא ויתרה": הבלרינה היהודייה שהעזה לעמוד מול הנאצים, באתר מעריב אונליין, 5 בספטמבר 2019

• Kim LaCapria, Did Ballerina Franceska Mann Shoot an SS Guard at Auschwitz?, Snopes, 9 March 2017
• Sarah January, From Prima Ballerina to Nazi Killer, The Story Of Franceska Mann, History Collection