פרידנק

פרידנק
Freidank

מהדורה מאוירת של יצירתו משנת 1539

מהדורה מאוירת של יצירתו משנת 1539

פְרַידַנְק (בגרמנית: Freidank, וגם Vrîdanc,‏ Vrîgedanc; נפטר כנראה ב-1233 בקייסהיים ) היה כומר נודד ללא הסמכה גבוהה, שמוצאו היה כנראה משוואביה או מאלזס. הוא נולד כנראה בסוף המאה ה-12. בשנים 1228–1229 לקח כנראה חלק במסע הצלב השישי תחת הנהגתו של פרידריך השני. שנת מותו נחשבת ל-1233, על פי הרישומים של ספרי השנים של קייסהיים. הרטמן שדל ציין כי בשנת 1465 ראה בטרוויזו מצבה עם כתובת קבר של אדם בשם "Freydanck".

ביוגרפיה

שחזור קורות חייו של פרידנק מבוסס על השערות; הדבר היחיד שוודאי הוא שמחבר היצירה "Bescheidenheit" (תבונה) כינה את עצמו "פרידנק". על פי הציטוטים מתוך הספרות והמסורת העשירה של כתבי היד, הוא נולד כנראה בסוף המאה ה-12 באזור הדובר אלמאנית וגרמנית. רמת ההשכלה הגבוהה הניכרת מתוך הטקסט מובילה למסקנה שפרידנק היה כומר מיומן בכתב ובשפה. השאלה אם היה ללא משרת כמורה קבועה ונאלץ להרוויח את לחמו באמצעות שירה במהלך מסעותיו נותרה פתוחה לחלוטין. יש להתייחס בזהירות לתיאורים מעין אלה בשל היסודות הרומנטיים הגלומים בהם.

השתתפותו במסע הצלב השישי תחת הנהגתו של פרידריך השני נראית סבירה – אף על פי שגם לכך אין ראיות ממשיות. להקשר זה שייכים ה-"Akkon-Sprüche" (פתגמי עכו), המהווים את אחד החלקים הרציפים הבודדים ביצירה "Bescheidenheit" (תבונה). לפיכך, ייתכן שפרידנק סייר כצליין יחד עם צבא הצלבנים בעכו, ביפו ובירושלים. במהלך מסע הצלב שלו, חתם פרידריך השני על הסכם יפו (1229) עם אל-מלכ אל-כאמל ב-18 בפברואר 1229, בטרם נכנס לירושלים, שם הכתיר את עצמו למלך ירושלים ב-18 במרץ 1229. יחסו של פרידנק למסעי הצלב היה מסויג. הוא מוזכר מספר פעמים על ידי בני דורו, בין היתר פעמיים אצל רודולף פון אמס (למשל ביצירתו "Alexander" (אלכסנדר), מהדורת יונג, שורה 3235). בספרי השנים של קייסהיים מוזכר מותו של אדם בשם "Fridancus magister" במנזר ציסטרציאני בשנת 1233, אשר כנראה זהה למשורר.

יצירתו

מפרי עטו שרדה היצירה "Bescheidenheit" (תבונה), שנכתבה בין השנים 1215 ו-1230. זהו אוסף של פתגמים מחורזים, אשר עוסק בביקורתיות בנורמות של תקופתו – ובמיוחד בחיים בחצר המלוכה – לאורך 53 פרקים נושאיים וכ-4,700 שורות שיר. היצירה דורשת היכרות עם התנ"ך ועם ברית החדשה, אך גם עם הפאטריסטיקה ועם הסכולסטיקה המוקדמת. הניסיונות למצוא עיגון פוליטי או חברתי ליצירה לא צלחו, שכן חסרות בה התייחסויות לפטרונים או בקשות מקובלות לתמיכה חומרית האופייניות לשירת פתגמים מושרת (Sangspruchdichtung ). אף על פי כן, היא נותרה פופולרית מאוד עד למאה ה-16. היא השתמרה בכתבי יד רבים ואף בתרגום ללטינית בשם "Fridangi Discretio" (תבונת פרידנק); לצד כתבי יד שלמים, ניתן למצוא לעיתים קרובות ציטוטים של פתגמים בודדים.

בעיבודים המאוחרים של היצירה, בולט העיבוד שנעשה על ידי סבסטיאן ברנט בשנת 1508: "Freidanck: Von dem rechten weg des Lebens..." (פרידנק: על דרך החיים הנכונה, ועל כל המידות הטובות, התפקידים והתכונות, כפי שהם עשויים לפגוש את האדם, שקודדו בחריצות ובקיצור בחרוזים; וכן עם איורים יפים ומלאכותיים, על כל הפרקים... שכמותם טרם יצאו בדפוס בעבר). (פרנקפורט, 1567).

לקריאה נוספת

קובץ:Freidank a.png

כתב יד משנת 1464

• Vridankes Bescheidenheit, hrsg. von Wilhelm Grimm. Dieterich’sche Buchhandlung, Göttingen 1834, 2. Auflage ebd. 1860 (Digitalisat in der Google-Buchsuche) (Grimm nahm an, Freidank sei mit Walther von der Vogelweide identisch)
• Fridankes Bescheidenheit, hrsg. Heinrich Ernst Bezzenberger. Verlag der Buchhandlung des Waisenhauses, Halle 1872 (Digitalisat).
• Freidank. Mit kritisch-exegetischen Anmerkungen, hrsg. von Franz Sandvoss. Verlag von Gebrüder Borntraeger, Berlin 1877.
• Hermann Paus: Über die ursprüngliche Anordnung von Freidanks Bescheidenheit … C.P. Melzer, Leipzig 1870, OCLC 6884517 (Dissertation Universität Leipzig 1870, 66 Seiten).
• Karl Bartsch: Freidank. In: Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Band 7, Duncker & Humblot, Leipzig 1877, S. 336–338.
• Henry Simonsfeld: Eine deutsche Colonie zu Treviso im späteren Mittelalter. Mit einem Excurs: Freidanks Grabmal. Abhandlungen der historischen Classe der Königlich Bayerischen Akademie der Wissenschaften, Band 19,3. Franz in Comm., München 1891, S. 543–638
• C. Loewer: Patristische Quellenstudien zu Freidanks Bescheidenheit. Diss. Leipzig 1899
• Josef Klapper: Die Sprichwörter der Freidankpredigten. Ein Beitrag zur Geschichte des ostmitteldeutschen Sprichworts und seiner lateinischen Quellen = Proverbia Fridanci. Wort und Brauch, Band 16. Marcus, Breslau 1927
• Albert Leitzmann: Studien zu Freidanks Bescheidenheit. Sitzungsberichte der Deutschen Akademie der Wissenschaften zu Berlin; Philosophisch-historische Klasse, Jg. 1948, 2. Akademie-Verlag, Berlin 1950
• Friedrich Neumann: Freidank. In: Neue Deutsche Biographie. (NDB). Band 5. Duncker & Humblot, Berlin 1961, ISBN 3-428-00186-9, S. 393–395 (deutsche-biographie.de).
• Friedrich Neumann: Freidank. In: Verfasserlexikon. 2. Auflage. Band 2, 1980, Sp. 897–903 (postum).
• Leslie Seifert: Wortfeldtheorie und Strukturalismus. Studien zum Sprachgebrauch Freidanks. Studien zur Poetik und Geschichte der Literatur, Band 4. Kohlhammer, Stuttgart [u. a.] 1968
• Günter Eifler: Die ethischen Anschauungen in Freidanks „Bescheidenheit“. Hermaea, Germanistische Forschungen, Neue Folge, Band 25. Niemeyer, Tübingen 1969
• Berndt Jäger: Untersuchungen zu Ueberlieferung und Rezeption Freidanks im Spaetmittelalter. "Durch reimen gute lere geben". Göppinger Arbeiten zur Germanistik, Band 238. Kuemmerle, Göppingen 1978
• Ines Heiser: Autorität Freidank. Studien zur Rezeption eines Spruchdichters im späten Mittelalter und in der frühen Neuzeit. Niemeyer, Tübingen 2006
• Barbara Leupolt: Die Freidankausgabe Sebastian Brants. Diss. Marburg 2007 online
• Davide Bertagnolli: Freidank. Die Sprüche über Rom und den Papst. Göppinger Arbeiten zur Germanistik, Band 775. Kümmerle, Göppingen 2013

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פרידנק]] בוויקישיתוף

• פרידנק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Literature by and about Freidank in the catalog of the German National Library
• Meister Eckhart und seine Zeit – Literatur – Freidank

הערות שוליים

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Freidank מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל