Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פרדריק ויליאם ברטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פרדריק ויליאם ברטון

סר פרדריק ויליאם ברטון (באנגלית: Frederic William Burton‏; 8 באפריל 1816 – 16 במרץ 1900) היה צייר אירי ומנהל הגלריה הלאומית בלונדון.

ביוגרפיה עריכה

פרדריק נולד ב-8 באפריל 1816 במחוז ויקלו, ובגיל שש עבר עם הוריו לגור במחוז קלייר שבחוף המערבי של אירלנד. הוא היה בנם השלישי של סמואל פרידריך ברטון ואשתו חנה מלט. הסבא וסבתא של האמן היו מייג'ור אדוארד ויליאם ברטון, קליפדן, שהיה השריף של מחוז קלייר בשנת 1799, ואשתו ג'יין בלאד מרוקסטון הסמוכה.

קריירה אמנותית עריכה

הוא למד בדבלין, נבחר לעמית של האקדמיה המלכותית בגיל עשרים ואחת ואקדמאי מלא כעבור שנתיים. בשנת 1842 החל להציג באקדמיה המלכותית. ביקור בגרמניה ובבוואריה בשנת 1842 היה הראשון מתוך סדרת טיולים ארוכה לחלקים שונים באירופה, שהעניקו לו ידע מעמיק ביצירותיהם של הציירים הגדולים. משנת 1851 בילה 7 שנים כצייר בשירות מקסימיליאן השני מבוואריה.

ברטון עבד עם ג'ורג' פטרי על רישומים ארכאולוגיים והיה במועצת האקדמיה האירי המלכותית והחברה הארכאולוגית באירלנד. הוא נבחר לעמית של האגודה המלכותית לציירים בצבעי מים בשנת 1855, וחבר מן המניין בשנה שלאחר מכן. הוא התפטר בשנת 1870, ונבחר מחדש כחבר כבוד בשנת 1886.

תואר אבירות הוענק לו בשנת 1884, ותואר ה- LL.D. של דבלין בשנת 1889. בצעירותו הייתה לו אהדה עזה למפלגת אירלנד הצעירה.

הוא נפטר בקנזינגטון, מערב לונדון ונקבר בבית העלמין בדבלין.

ציורי צבעי המים הידועים ביותר של ברטון, "בן הדייג מאראן שטבע" (1841) ו"המפגש על מדרגות הצריח (אנ')" (1864)[1]. הציור - הפגישה על מדרגות הצריח נבחר על ידי הציבור האירי כציור האהוב ביותר על אירלנד בשנת 2012 מבין 10 עבודות שהמבקרים הציגו ברשימה.[2]

מנהל הגלריה הלאומית עריכה

בשנת 1874 מונה ברטון למנהל הגלריה הלאומית בלונדון, אחרי סר ויליאם בוקסאל.[3] ביוני 1874 הוא קיבל מענק מיוחד לרכישת אוסף האמנות של אלכסנדר בארקר, שכלל את המולד של פיירו דלה פרנצ'סקה ואת ונוס ומארס של בוטיצ'לי. בשנת 1876 התקבלה ירושה של 94 ציורים, בעיקר של אמנים הולנדים, אך גם עבודות נוספות. כמו כן, באותה שנה הושלמה הרחבה של הגלריה.[4]

במהלך עשרים השנים בהן הוא מילא תפקיד מנהל הגלריה הוא היה אחראי לרכישות חשובות רבות, ביניהן הבתולה של הסלעים של לאונרדו דה וינצ'י, אנסדי מדונה של רפאל, דיוקן הרכיבה של אנתוני ואן דייק של צ'ארלס הראשון, והאדמירל פולידו פארג'ה, מאת דייגו ולאסקס. הוא הוסיף גם לסדרה המצוינת של תמונות איטלקיות קדומות בגלריה. מספר הרכישות שבוצעו באוסף בתקופת כהונתו מסתכם ביותר מ-500.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פרדריק ויליאם ברטון]] בוויקישיתוף
  • כתבי פרדריק ויליאם ברטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, מה הפך ציור מהמאה ה-19, המוצג לציבור במשך שעתיים בשבוע, לטרנד ויראלי, באתר הארץ, 16 באפריל 2026
  2. ^ Aidan Dunne, Romantic scene voted Ireland's favourite painting, The Irish Times (ב־English)
  3. ^ Frederic William Burton | Directors | National Gallery, London, www.nationalgallery.org.uk
  4. ^ Smith, Charles Saumarez (2009). The National Gallery: A Short History. London: Frances Lincoln. pp. 86–87
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=פרדריק_ויליאם_ברטון&oldid=768935"