פרדי מרקיורי
פעולות נוספות
| מרקיורי בהופעה בניו הייבן, 1978 | |
| מרקיורי בהופעה בניו הייבן, 1978 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1946 זנזיבר סטון טאון, זנזיבר |
|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 1991 (בגיל 45) הממלכה המאוחדת קנזינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה | פארוך[1] בולסרה |
| מוקד פעילות | הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
| תקופת פעילות | 1965–1991 (כ־26 שנים) |
| עיסוק | סולן להקת קווין |
| סוגה | רוק • פופ |
| סוג קול | בריטון, טנור, קונטרה-טנור |
| שפה מועדפת | אנגלית |
| כלי נגינה | פסנתר, קלידים, גיטרה |
| חברת תקליטים | CBN |
| שיתופי פעולה בולטים | דייוויד בואי |
| פרופיל ב-IMDb | |
פרדי מרקיורי (באנגלית: Freddie Mercury; 5 בספטמבר 1946 – 24 בנובמבר 1991) היה זמר, פסנתרן, מלחין, פזמונאי ומפיק מוזיקלי בריטי, סולן להקת הרוק קווין, אשר חיבר והלחין את מרבית שיריה.
מרקיורי, יליד זנזיבר שבאפריקה, ניחן באישיות בימתית ראוותנית, ובמנעד קולי יוצא דופן של ארבע אוקטבות. נחשב לאחד מגדולי הזמרים בכל הזמנים,[2][3] ולאחד האמנים המשפיעים בתולדות הרוק ובכלל.[4][5][6][7]
ביוגרפיה עריכה
נולד בשם פארוך[1] בולסרה (Farrokh Bulsara, בגוג'ראטית: ફારોખ બલસારા) בסטון טאון (כיום חלק מטנזניה) למשפחה שהשתייכה לקהילה הפארסית-הודית במחוז גוג'ראט שבהודו הבריטית, קהילה שהיגרה מפרס לתת-היבשת ההודית במאה השביעית עקב רדיפות דתיות. הוריו, בומי (1908–2003) וג'ר (1922–2016) בולסרה, היו בני הדת הזורואסטרית. שם משפחתו "בולסרה" נגזר מהעיירה בולסר שבמחוז גוג'ראט. למרקיורי הייתה אחות קטנה בשם קשמירה. משפחתו עברה לזנזיבר כדי שאביו יוכל להמשיך בעבודתו כקופאי במשרד המושבות הבריטי. מרקיורי נולד עם ארבע שיניים עודפות, מה שגרם ללסתו העליונה לבלוט. הוא בילה את רוב נעוריו בהודו והתחיל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שבע. כשהיה בן שמונה נשלח לפנימייה הבריטית לבנים "סנט פיטר" ליד מומבאי. במומבאי הוא הקים להקה בית ספרית בשם The Hectics, שניגנה בעיקר גרסאות כיסוי לזמרי רוק אנד רול כמו ריצ'רד הקטן ואלביס פרסלי. בפנימייה החל לקרוא לעצמו פרדי בולסרה. בפברואר 1963, והוא בן 17, חזר מרקיורי לדירת הוריו בזנזיבר.
באותה השנה נאלצו מרקיורי ומשפחתו לברוח מזנזיבר בגלל מהפכת זנזיבר העקובה מדם, שבה מצאו אלפי ערבים והודים את מותם. המשפחה עברה לבית קטן בפלתהם, מידלסקס, שבלונדון. הוא התקבל לקולג' איזלוורת' פוליטכניק במערב לונדון, ושם למד אומנות. הוא קיבל דיפלומה באומנות ובעיצוב גרפי מקולג' האומנויות אילינג. מרקיורי נולד כאזרח בריטי ונשאר כך כל חייו.
אחרי סיום לימודיו הצטרף מרקיורי למספר להקות, ומכר בגדי יד-שנייה בשוק קנסינגטון עם חברתו מרי אוסטין. הוא גם עבד בנמל התעופה לונדון הית'רו. בשנת 1969 הצטרף ללהקה הליברפולית Ibex. כשהלהקה לא צלחה הצטרף ללהקה שנייה, בשם Sour Milk Sea. גם להקה זו התפרקה בתחילת 1970.
באפריל 1970 חבר מרקיורי לגיטריסט בריאן מיי ולמתופף רוג'ר טיילור להקמת להקת קווין. טיילור ומיי היו יחד בלהקה בשם "סמייל", שהתפרקה לאחר עזיבת הסולן, טים סטאפל. בסביבות תקופה זו שינה את שם משפחתו מבולסרה למרקיורי. ב־1971 צורף אל קווין נגן הבס ג'ון דיקון, אחרי שבסיסיטים אחרים שניסו - מייק גרוס, בארי מיטשל ודאג בוגי - לא הצליחו להשתלב בלהקה. מרקיורי בחר ללהקה את שמה ועיצב את הלוגו המפורסם שלה.
מרקיורי סיפר בראיונות כי הוא מעריץ אדוק של ג'ימי הנדריקס, של אריתה פרנקלין ושל זמרת האופרה מונסרט קאבאייה, ושאלו שימשו השראה רבה בשבילו.
קריירה עריכה
קול עריכה
.svg){kind=link}
המנעד הקולי של מרקיורי היה רחב בצורה יוצאת דופן והשתרע על ארבע אוקטבות. מונסראט קאבאייה, שהופיעה איתו והוציאה אלבום משותף איתו, אישרה שהוא הגיע מתו הפה הנמוך של קול בס עד לתו הפה הגבוה של סופראנו, שאותו אפשר לשמוע ב-"It's Late". קול הדיבור שלו היה בריטון, אך את רוב שיריו הוא שר בטנור צלול.
כתיבת שירים עריכה
מרקיורי כתב עשרה מתוך 17 מהשירים שבאוסף "Greatest Hits", הנמכר ביותר של קווין. המאפיין הבולט ביותר של כתיבתו היה השילוב בין ז'אנרים מוזיקליים שונים ומגוונים, שכלל בין השאר רוקבילי, רוק פרוגרסיבי, הבי מטאל, גוספל ודיסקו. את רוב שיריו כתב על הפסנתר, אף על פי שידע לנגן גם בגיטרה ובנעוריו נהג להקשיב לאומנים שהשתמשו בה, כמו דייוויד בואי, הביטלס וג'ימי הנדריקס. לעיתים הוא שילב צ'מבלו וסינתיסייזר.
הופעות חיות עריכה
מרקיורי נודע בכישרונו ובכריזמה שלו בהופעות. הופעותיו היו תאטרליות מאוד ושלהבו את הקהל במידה רבה. הוא נהג להופיע בתלבושות ססגוניות ושערורייתיות.
קריירת סולו עריכה
ב־1972 אימץ מרקיורי את השם הבדוי לארי לורקס וביצע גרסאות כיסוי לשירים "I Can Hear Music" ו-"Goin' Back", שפורסמו יחד כסינגל ב־1973.
בשנת 1984 פרדי מרקיורי שיתף פעולה עם המוזיקאי האיטלקי ג'ורג'יו מורודר, והוציא את הסינגל "Love Kills".
מרקיורי הוציא שני אלבומי סולו, "Mr. Bad Guy" (יצא ב־1985) ו"Barcelona" (אנ') (יצא ב־1988). אלבומים אלו הצליחו והתברגו במקומות הראשונים במצעד הפזמונים הבריטי. אלבום הסולו הראשון שלו, "Mr. Bad Guy", נחל הצלחה גדולה ונכנס לעשירייה הפותחת במצעד האלבומים הבריטי. רמיקס של "Living on My Own", שיר מתוך האלבום, הגיע בשנת 1993 (סביב יום השנה השני למותו) למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי. האלבום כלל שילוב כבד של כלי הסינתיסייזר.
"Barcelona" נעשה בשיתוף מונסראט קאבאייה והיה להצלחה מסחרית. זהו אחד האלבומים הראשונים ששילב אלמנטים מז'אנר הפופ ומז'אנר האופרה. שיר הנושא מהאלבום שימש שיר הפתיחה לאולימפיאדת ברצלונה, וגם הצליח בספרד. אותו אלבום כלל גם שיר The Golden Boy.
אחד מלהיטיו של מרקיורי בתור זמר סולו היה גרסת הכיסוי שלו לשיר "The Great Pretender" של הפלאטרס. בספטמבר 2006 יצא אלבום אוסף של קריירת הסולו של מרקיורי בבריטניה לכבוד יום הולדתו השישים. האלבום נכנס לעשירייה הפותחת של מצעד האלבומים הבריטי.
ב־1981 חבר מרקיורי למייקל ג'קסון וביצע איתו כמה שירים שמעולם לא יצאו לאור באופן רשמי, בהם "There Must Be More To Life Than This" ו-"State Of Shock". בסופו של דבר יצא השיר הראשון, בביצוע מחודש של מרקיורי לבדו, ב־1985 באלבום "Mr. Bad Guy". השני יצא ב־1984 בביצוע מחודש של חמישיית הג'קסונים עם מיק ג'אגר.
מחלת האיידס ומותו עריכה
מייד לאחר סבב ההופעות הגדול של קווין בשנת 1986, שהסתיים ברצף הופעות באצטדיון ומבלי ובנבוורת, הפסיקה הלהקה להופיע. היא הסבירה כי למרקיורי לא נותר כוח להמשיך לאחר סיבוב הופעות כה אינטנסיבי. באוקטובר אותה שנה נפוצו בתקשורת הבריטית שמועות שלפיהן מרקיורי חולה באיידס, בתגובה לידיעה כי כמה מבני זוגו לשעבר נפטרו מהמחלה, לבדיקת דם שעשה ולהפסקה הפתאומית של ההופעות. מרקיורי התעלם מהדעות הללו ולא הודיע על מחלתו בציבור. לטענת בן זוגו, ג'ים האטון, מרקיורי אובחן באפריל 1987.
בשנים 1989–1990 הקליטה הלהקה את אלבומה האחרון, "Innuendo". צילומי הקליפ "These Are the Days of Our Lives" במאי 1991 היו הפעם האחרונה שבה הופיע מרקיורי מול עדשת המצלמה. הלהקה המשיכה לפעול ולהקליט; מרקיורי, שגסס מאיידס, הגיע לאולפן למשך שעה או שעתיים ביום כשהוא חלוש ומתקשה ללכת ולשיר. לאחר סיום ההקלטות, ביוני 1991, פרש מרקיורי ממוזיקה. לקראת סוף ימיו החל לאבד את ראייתו ומצבו הידרדר עד שלא היה יכול לצאת ממיטתו. מרקיורי החליט לזרז את מותו על ידי סירוב לקיחת התרופות פרט למשככי כאבים.
ב־23 בנובמבר 1991, פורסמה בשמו של מרקיורי הצהרה לעיתונות העולמית:
בעקבות ההשערות הרבות שנפוצו בעיתונות במהלך השבועיים האחרונים, אני מבקש בזאת לאשר כי התגלה בי וירוס ה־HIV וכי יש לי איידס. חשתי כי יהיה נכון שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת שידידיי ומעריציי ברחבי העולם יֵדעו את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו אליי, לרופאיי ולכל הנאבקים ברחבי העולם נגד מחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה בשבילי ואני ידוע במיעוט הראיונות שלי. אנא הבינו שעמדה זו תישאר בעינה.
מרקיורי מת 24 שעות לאחר הצהרתו בביתו שבקנזינגטון, בנוכחות חבריו הקרובים, ב־24 בנובמבר 1991. בן 45 במותו. סיבת המוות שנרשמה הייתה דלקת ריאות כתוצאה ממחלת האיידס בה חלה.
את הלווייתו של מרקיורי ערך כהן דת זורואסטרי והוזמנו אליה בני משפחתו ו־35 חבריו הקרובים ביותר, ובכללם חברי להקת קווין ואלטון ג'ון. גופתו נשרפה והאפר ניתן למרי אוסטין על פי בקשתו. אוסטין קברה את האפר במקום סודי, שהצהירה כי לעולם לא תגלה היכן הוא.
חברי קווין הנותרים הקימו בשנת 1992 את "קרן עוף החול של מרקיורי" למאבק באיידס, וארגנו מופע צדקה לזכר פרדי מרקיורי. במופע זה שרו את שירי קווין, לצד חברי הלהקה, מוזיקאים רבים כגון רוברט פלאנט, מטאליקה, רוג'ר דלטרי, אנני לנוקס, אלטון ג'ון, Guns N' Roses, דייוויד בואי, בוב גלדוף, ג'ורג' מייקל ועוד.
מרקיורי הוריש את ביתו, תמלוגים ורוב הונו לחברתו ובת זוגו לשעבר, מרי אוסטין, ואת היתר – למשפחתו. נוסף על כך הוא הוריש 500 אלף פאונד לג'ים האטון, בן זוגו באותה התקופה, 500 אלף לשף האישי שלו, 500 אלף לעוזר האישי שלו ו־100 אלף לנהג שלו.
חיים אישיים עריכה
מרקיורי הצהיר בריאיון שהוא הומוסקסואל,[8] ובריאיון אחר אמר שהוא ביסקסואל.[9] במהלך שנות ה־70 קיים מערכת יחסים עם מרי אוסטין, שאותה הכיר דרך בריאן מיי. הוא גר איתה כמה שנים במערב קנזינגטון בלונדון לפני שהצטרף לקווין. כשגילה לה על נטייתו המינית נגמר הקשר הרומנטי ביניהם, אך השניים נשארו ידידי נפש עד יומו האחרון. מרקיורי טען כי לעולם לא תשתווה אהבתו למרי לאהבתו לאדם אחר, ואף שהזוגיות ביניהם הסתיימה טען כי היא אשתו. הוא כתב על מרי כמה שירים, המוכר בהם הוא "Love of My Life".[10] בתחילת שנות ה־80 החל מרקיורי לבלות במועדוני הומוסקסואלים בניו יורק, ושם נהג להשתכר ולהשתמש בסמים לעיתים קרובות. רוב מערכות היחסים של מרקיורי היו עם גברים ולא נמשכו זמן רב.
בשנת 1985 החל מערכת יחסים עם מעצב השיער שלו, ג'ים האטון, שאותו פגש בבר גיי בלונדון. האטון אובחן נשא HIV ב־1990. הוא סעד את מרקיורי בחוליו ונכח במותו, ושימש למרקיורי כתף תומכת. האטון חי עם מרקיורי בשש השנים האחרונות של חייו, ולאחר מותו פרסם את הספר "Mercury and Me", שבו תוארה מערכת היחסים ביניהם.
מורשת עריכה
רבים רואים במרקיורי אמן פורץ דרך ואחד מחשובי המוזיקאים במאה ה-20.[11][12] יצירתו נחשבת לרב-גונית וכוללת בתוכה אלמנטים מסגנונות רבים, החל מרוק כבד ואלטרנטיבי, ועד לאופרה, ג'אז וסמבה. אופן כתיבתו והלחנתו השפיע רבות על שורה של יוצרים במאה ה-21.[13] חוקרי מוזיקה תיארו את מרקיורי כדמות כריזמטית, כזו שהצליחה לייצר התלהבות והערצה בקרב המוני אנשים בצורה יוצאת דופן.[14] לאורך קריירתו, זכה בפרסים רבים והיה לאחד המוזיקאים המעוטרים ביותר בדורו. השפעתו התרבותית של מרקיורי חרגה מעבר לעולם המוזיקה בלבד והוא נותר דמות פופולרית בבריטניה עד לימינו. בסקר מאה הבריטים הגדולים שערך BBC בשנת 2002, הוא הגיע למקום ה־58. הוא אף הוזכר במכתב ההתאבדות של קורט קוביין, שבו כתב קוביין כי הוא מעריץ את יכולתו של מרקיורי להפגין נוכחות בימתית מרשימה.
שניים משיריו של מרקיורי, "Bohemian Rhapsody" ו-"We Are the Champions", נבחרים פעם אחר פעם בסקרים שונים כשירים הטובים ביותר אי פעם. "Bohemian Rhapsody" אף צוין כשיר ה־38 המושמע ביותר ברשת "ספוטיפי".
בשנת 2011 החלה קווין בשיתוף פעולה עם הזמר אדם למברט, יוצא העונה השמינית של "אמריקן איידול", במטרה להחיות מחדש את הלהקה. קווין החלה לפעול מחדש אך עם הרכב חלקי: אדם למברט, בריאן מיי ורוג'ר טיילור, ללא מרקיורי והבסיסט ג'ון דיקון, אשר פרש מהלהקה ב־1997. כיום הם יוצאים לסיבובי הופעות מסביב לעולם וממשיכים להופיע, לפי בקשתו של מרקיורי ש"ההצגה חייבת להימשך" (The Show Must go on).
בול המילניום עריכה
הדואר המלכותי הבריטי הכריז שבול המילניום יוקדש לפרדי מרקיורי. עד אז הופיעו רק בני משפחת המלוכה הבריטית על בולים בממלכה המאוחדת.
אסטרואיד עריכה
לרגל ציון 70 שנה להולדתו של מרקיורי הוחלט לקרוא על שמו אסטרואיד – "17473 פרדימרקיורי". האסטרואיד התגלה ב־1991, שנת מותו של מרקיורי.[15]
סרט עריכה
בנובמבר 2018 יצא לאקרנים הסרט "רפסודיה בוהמית", על אודות חייו של מרקיורי ולהקת קווין. את דמותו של מרקיורי גילם בסרט רמי מאלק. הסרט זכה להצלחה רבה מאוד והפך לסרט הביוגרפי המכניס ביותר בכל הזמנים, ואף נכנס למקום ה־62 ברשימת הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים. הוא גם זכה בארבעה פרסי אוסקר, ובהם הפרס לשחקן הטוב ביותר. אחת הביקורות על הסרט[16] הייתה שכדי לקבל את הזכות להשמיע את שירי קווין לא הוצגו בו פרטים בוטים.
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומי סולו עריכה
- 1985 – Mr. Bad Guy
- 1988 – Barcelona
- 1992 – The Freddie Mercury Album
אוספים עריכה
- 2000 – The Solo Collection (10 CDs and 2 DVDs)
- 2006 – Lover of Life, Singer of Songs
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg פרדי מרקיורי, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png פרדי מרקיורי, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg פרדי מרקיורי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg פרדי מרקיורי, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg פרדי מרקיורי, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D פרדי מרקיורי], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg פרדי מרקיורי, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg פרדי מרקיורי, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg פרדי מרקיורי, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png פרדי מרקיורי, באתר פינטרסט
- פרדי מרקיורי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg פרדי מרקיורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- פרדי מרקיורי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg פרדי מרקיורי, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg פרדי מרקיורי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר Metacritic (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר ארכיון להקת בת שבע
- פרדי מרקיורי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg פרדי מרקיורי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- פרדי מרקיורי, באתר זמרשת
- פרדי מרקיורי, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg פרדי מרקיורי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg פרדי מרקיורי, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg פרדי מרקיורי, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png פרדי מרקיורי, באתר Last.fm (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png פרדי מרקיורי, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg פרדי מרקיורי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png פרדי מרקיורי, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png פרדי מרקיורי, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר SIGIC
- פרדי מרקיורי, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg פרדי מרקיורי, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg פרדי מרקיורי, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- פרדי מרקיורי, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg פרדי מרקיורי, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg פרדי מרקיורי, באתר Songkick (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר Tab4u
- פרדי מרקיורי, באתר Genius
- פרדי מרקיורי, באתר סטריאו ומונו
- פרדי מרקיורי, באתר SecondHandSongs
- פרדי מרקיורי, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- פרדי מרקיורי, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg פרדי מרקיורי, באתר בנדקמפ
- פרדי מרקיורי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg פרדי מרקיורי, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png פרדי מרקיורי, באתר טיידל (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- פרדי מרקיורי, בארכיון הבימה
- פרדי מרקיורי, בארכיון תיאטרון גשר
- פרדי מרקיורי, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg פרדי מרקיורי, באתר אמזון מיוזיק
- פרדי מרקיורי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg פרדי מרקיורי, באתר MuseScore
- פרדי מרקיורי, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., כוכב מרקורי בנסיקה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2009
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., יומולדת 65 לפרדי מרקורי: השואו לעולם לא נגמר, באתר ynet, 5 בספטמבר 2011
- ניב הדס ובן זילכה, איזה מלכה: 20 שנה למותו של פרדי מרקיורי, באתר nrg, 20 בנובמבר 2011
- ברק בן חמו, הגאונות והפספוס: 25 שנה בלי פרדי מרקורי, באתר nrg, 24 בנובמבר 2016
- פרדי מרקיורי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרדי מרקיורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חיפוש פרדי מרקיורי בעיתונות יהודית היסטורית
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 או פארוק לפי תעתיק מקובל
- ^ The 50 Greatest Rock Lead Singers of All Time, Billboard, 2023-08-16 (ב־English)
- ^ Rolling Stone, 100 Greatest Singers of All Time, Rolling Stone, 2010-12-03 (ב־English)
- ^ Dance: Deux the fandango - Times Online, entertainment.timesonline.co.uk (ב־English)
- ^ If it wasn't for Freddie Mercury... 13 artists inspired by the Queen icon, www.gigwise.com
- ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1992-07-25. (בEnglish)
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., 'אשיר עד שאדמם': 25 למותו של פרדי מרקורי, באתר ynet, 18 בנובמבר 2016
- ^ Julie Webb, Queen Archives, NME, 04-04-1974
- ^ Rock On Freddie, Queen Archives, 1985
- ^ Lyndsey Parker, Brian May discusses the unusual, beautiful love story in Freddie Mercury biopic, Yahoo.com, 8 בספטמבר 2017
- ^ Katie Atkinson,Katie Bain,Eric Renner Brown,Kyle Denis,Frank DiGiacomo,Thom Duffy,Ingrid Fajardo,Paul Grein,Lyndsey Havens,Jason Lipshutz,Joe Lynch,Taylor Mims,Melinda Newman,Isabela Raygoza,Andrew Unterberger, The 50 Greatest Rock Lead Singers of All Time, Billboard, 2023-08-16 (ב־English)
- ^ Depp tipped for Freddie Mercury film role, The Independent, 2006-12-23 (ב־English)
- ^ Rolling Stone Readers Pick the Best Lead Singers of All Time: 2. Freddie Mercury | Rolling Stone Music | Photos, www.rollingstone.com
- ^ Queen — Polar Music Prize, www.polarmusicprize.org (ב־English)
- ^ Freddie Mercury: Asteroid named after late Queen star to mark 70th birthday אתר ה-BBC מתאריך 5 בספטמבר 2016
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., ביקורת סרט - "רפסודיה בוהמית": הביצועים אדירים, הסרט פחות, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018