פצצה מלוכלכת
פעולות נוספות
| נשק גרעיני |
|---|
| העתק של הפצצה "איש שמן", פצצת האטום שהוטלה על העיר היפנית נגסאקי ב־1945 |
| רקע |
| היסטוריה • מלחמה • מרוץ החימוש • תוכן / ניסויים • השפעות • ארסנל • ריגול • התפשטות הנשק |
| סוגי פצצות |
| פצצה מלוכלכת • נייטרון • ביקוע גרעיני • מימן • ילד קטן • איש שמן • איש רזה • פצצת הצאר • פצצה מומלחת |
| מדינות בעלות יכולת גרעינית |
ארצות הברית ארצות הברית • הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת • רוסיה רוסיה • הרפובליקה העממית של סין סין • צרפת צרפת
הודו הודו • ישראל ישראל (לא מוצהר) • פקיסטן פקיסטן • קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
אוקראינה אוקראינה • בלארוס בלארוס • ברית המועצות ברית המועצות • דרום אפריקה דרום אפריקה • קזחסטן קזחסטן
לוב לוב • סוריה (1980–2024) סוריה • עיראק עיראק • גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית • המדינה הספרדית המדינה הספרדית • יפן (1870–1999) האימפריה היפנית (אנ')
|
פצצה מלוכלכת היא פצצה קונבנציונלית המכילה בנוסף פסולת גרעינית או חומרים רדיואקטיביים, שמטרתם לגרום לזיהום רדיואקטיבי מתמשך. ארגוני טרור מאיימים להשתמש בפצצות מלוכלכות כאמצעי לזריעת פחד וחרדה. אף על פי שהתרחשו אירועי טרור שעירבו נשק לא קונבנציונלי (כדוגמת מתקפת הגז ברכבת התחתית של טוקיו), טרם נעשה שימוש מעשי בפצצות מלוכלכות, ואין ראיות להימצאותן בידי טרוריסטים.[דרוש מקור]
במשך ארבע שנים, החל מ-2010, ערכה ישראל סדרת ניסויים לבדיקת השפעתה של פצצה מלוכלכת.[1]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- כיצד פצצה מלוכלכת עובדת, באתר HowStuffWorks
- אורי טייכמן, ביום של הפצצה המלוכלכת, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בינואר 2020
- פצצה מלוכלכת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ חיים לוינסון, ישראל ערכה סדרת ניסויים במדבר לבדיקת ההשלכות של פצצות רדיואקטיביות, באתר הארץ, 8 ביוני 2015