Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פנינה רינצלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פנינה רינצלר
השכלה בית הספר למשחק "הדרך", התיאטרון האלטרנטיבי-שלומי, אוניברסיטת חיפה
תקופת פעילות 1999–2022 (כ־23 שנים)
עיסוק מנהלת אמנותית, שחקנית, מחזאית, במאית, זמרת, משוררת, מטפלת בפסיכודרמה
פרסים והוקרה פרס שח"ם על קידום החברה הישראלית באמצעות אומנות המשחק (2019)
פרופיל ב-IMDb

פנינה רינצלר (8 ביולי 1979 – 7 באוקטובר 2022) הייתה מנהלת אמנותית, מחזאית, שחקנית, במאית, זמרת, משוררת ומטפלת בפסיכודרמה ישראלית; זוכת פרס שח"ם על קידום החברה הישראלית באמצעות אומנות המשחק.

ביוגרפיה עריכה

נולדה וגדלה בירושלים למשפחה דתית ובגיל 15 חזרה בשאלה[1]. מגיל צעיר שרה וניגנה בלהקות נוער מקומיות. בהמשך, שיחקה בתיאטרון הקרון הירושלמי. בגיל 18 עברה להתגורר בתל אביב[1].

את שירותה הצבאי עשתה כמורה חיילת לקליטת עלייה וכזמרת בלהקת היחידה. למדה משחק בבית הספר "הדרך" ותיאטרון אלטרנטיבי בשלומי. בהמשך, השלימה בהצטיינות תואר ראשון בתיאטרון טיפולי ותואר שני בפסיכודרמה באוניברסיטת חיפה. השתלמה ב"מרכז גרוטובסקי" עם אנסמבל תיאטרון "אודין".

במשך חמש עשרה שנה, הופיעה כליצנית רפואית בבתי חולים ובמקלטים בזמני מלחמה[2]. הייתה מטפלת בפסיכודרמה בבתי ספר ובתיכונים בלוד.

בשנת 2019 יצא לאור ספר שירים שכתבה, "שלושים רגעים שותקים" בהוצאת "פרדס".

משחק, בימוי, יצירה וניהול אומנותי עריכה

יצירותיה הראשונות של רינצלר נולדו במהלך לימודיה במסגרות השונות והן נובעות מתוך חומרים אישיים, המציגים אמירה פוליטית-חברתית נוקבת. חלקן יצרה לבדה וחלקן במסגרת ניהול קבוצות תיאטרון ופסטיבלים.

קובץ:Tipul shoresh.jpg
"טיפול שורש"
"טיפול שורש"
יצירתה הראשונה של רינצלר, "טיפול שורש", בבימויה של נטלי תורג'מן, נולדה מתוך תהליך עבודה ב"מרכז לתיאטרון אלטרנטיבי - שלומי". "טיפול שורש" מספרת על רינת, ילדה שמשקה את עצמה לבדה בדרך לא דרך, עוברת מסכת של התעללות, הרס עצמי, מתבגרת לעיני הקהל עד שמצליחה להצמיח עצמה מחדש[3].
היצירה אומצה על ידי תיאטרון עכו והייתה מועמדת לפרס המבצע בטקס "קיפוד הזהב".
קובץ:Sheva bum.jpg
"הליכה למעשה"
יצירות במסגרת פסטיבלי תיאטרון
בשנת 2010, הייתה שותפה ל"תמונה משפחתית", פרויקט שנוצר על ידי תשעה בוגרים מבית ספר לתיאטרון אלטרנטיבי שלומי בשיתוף בית הספר לתיאטרון חזותי ירושלים, במסגרת "חלונות ראווה" בפסטיבל עכו.
ב-2012 ניהלה רינצלר את "אנסמבל 7 בום", שהורכב מירושלמים ומירושלמים לשעבר, יהודים וערבים. עמו, יצרה אירוע תיאטרוני, רב תחומי, שנבע בעקבות המצב הביטחוני בו גדלה בירושלים. "אנסמבל 7 בום", אותו ביימה רינצלר וגם שיחקה בו, עלה בפסטיבל עכו.
פסטיבל "לצאת מהקרון"
בשנת 2012 ייסדה רינצלר את "לצאת מהקרון" - פסטיבל לתיאטרון ואמנות הפרפורמנס, בשיתוף עמותת אמני פרפורמנס[4]. הפסטיבל, בו שימשה רינצלר הן כמפיקה והן כמנהלתו האומנותית, עודד יצירות פרפורמנס לא קונבנציונליות שבדקו את פריצת הגבולות במרחב מוגבל[4]. כמו גם, העניק לצופים חוויה תיאטרונית שונה ומאתגרת. מדי שנה הועלו בין שמונה לעשר הפקות מקור, שהתקיימו בתוך ומסביב לקרון רכבת משומר במתחם התחנה, תל אביב. בין משתתפי הפסטיבל לאורך ארבע שנותיו, היו גם סמדר יערון וחוני המעגל, חבר ההנהלה האומנותית, לצידה של נטלי תורג'מן.
יצירות נוספות
ב-2013 שיחקה והייתה שותפה ביצירה "הליכה למעשה" (בימוי: נטלי תורג'מן), שעלתה בפסטיבל "ניסוי כלים".
במסגרת פסטיבל "מסרחיד", המועלה בתיאטרון עכו, יצרה וביימה את הצגות היחיד "תמתין" (2013) בהשתתפות קאדר הריני[5], ו"אובססיה" (2015) בהשתתפות השחקן סובחי חוסרי. "תמתין", עלתה גם בתיאטרון "תמונע" בערבית ובעברית. "אובססיה", שזיכתה את חוסרי בפרס הראשון לשחקן הטוב ביותר, הועלתה גם בעברית, במסגרת התיאטרונטו 2017[6].

"המרכז לתיאטרון לוד" עריכה

קובץ:Hamerkaz leteatron.jpg
המרכז לתיאטרון, לוד

בשנת 2014, לאחר עשיה תיאטרונית ייחודית בתל אביב ובמרכזי תיאטרון הפרינג' הצפוניים יותר, החליטה פנינה רינצלר להקים את "המרכז לתיאטרון לוד"[1] אותו ניהלה עד פטירתה, תוך שהיא מפתחת שפה תיאטרונית ייחודית דרך מחקר ותיאטרון פיזי.

אחת ממטרותיו העיקריות של המרכז, שהוקם בהשראה ובליווי של המרכז לתיאטרון עכו והמרכז לתיאטרון אלטרנטיבי בשלומי, היא לעבוד מתוך הקהילה שבה הוא מצוי. כאשר היצירה והקהילה בראש מעינה וללא תקציב מובטח, עברה פנינה לעיר לוד וגיבשה חזון אותו קיימה עד פטירתה - לעבוד עם, בתוך ומתוך הקהילה. פנינה אספה עמה שחקנים אתם עבדה קודם לכן, חלקם חברי קבוצת "אנסמבל תמנונים" וחלקם שעברו ללוד מתוך אג'נדת התיאטרון. כולם עובדים גם כמנחי תיאטרון בלוד בנוסף ליצירה האמנותית המקצועית של האנסמבל. קבוצת המייסדים של המרכז כוללת, מלבד רינצלר, את הילה בראל, קדאר הריני, סיון בן ישעיה, שריאל יגודנק, ליהי אברמזון, נעמה רודריגז, סובחי חוסרי ורותם זיו.

השחקנים בהובלתה של רינצלר מייצרים יצירות בעלות משמעות, כאשר הנושאים נובעים מתוך חומרי הגלם המצויים בעיר. את הקבוצות הקהילתיות אותן הם מנחים, הקימה פנינה בתחילת הדרך, גם כן בהתנדבות, מתוך אהבת היצירה, תחושת השליחות והרצון להשפיע תרבותית בתוך קהילה. על מנת לתווך את אמנות המשחק גם לתושבים שאינם מורגלים להיכנס לאולמות, כחלק מתהליך היצירה, מוציאה פנינה את שחקני האנסמבל לרחוב, למפגש עם הקהילה, להתנסות בחומרים שייכנסו לאחר מכן לאולם. מאז שהוקם, העלה אנסמבל השחקנים, בה וממנה החוצה, תשע הפקות מקור בעלות תוכן חברתי, שמשכו אל העיר קהלים מכל הארץ. וכך, בשנים האחרונות, הפך "מרכז לתיאטרון לוד", למוסד מרכזי ומוכר בעיר הזוכה להכרה בפועלו גם מחוצה לה:

קובץ:Tlushim.jpg
"תלושים"
  • מזיקים (2015-2016), יצירה ראשונה לאנסמבל "המרכז לתיאטרון לוד".
  • מקודשת, מקודשת, מקודשת (2016), אירוע תיאטרוני. עלה לראשונה בפסטיבל "במזרח".
  • השבט אמר את דברו (2017), הפקת מקור של "המרכז לתיאטרון לוד".
  • אסירי תודה (2017), הפקת מקור העוסקת ביהודי צפון אפריקה בתקופת השואה. עלתה לראשונה בפסטיבל "במזרח".
  • תלושים (2018), הפקת מקור העוסקת בתקופת המעברות בארץ. עלתה לראשונה בפסטיבל "במזרח".
  • שעת אפס (2019), הפקת מקור מחקרית, המתבוננת במערכת החינוך אז והיום.
  • מה בוער (2021), הפקת מקור דוקומנטרית בה נבדק מה יותר בוער ממה.
  • זבנג וגמרנו (2021), הפקת מקור העוסקת בארבע בעלות עבירה המקבלות הזדמנות שנייה.
  • מקלט 634 (2022), הפקת מקור העוסקת בחבורת שחקנים המייצרת תיאטרון בתוך מקלט[7]. זכה לציון לשבח בפסטיבל עכו[8].

פטירתה עריכה

רינצלר נפטרה ב-7 באוקטובר 2022, בגיל 43, כתוצאה מקוליטיס שהסתבך ממחלת הסרטן[9]. הותירה אחריה בן[9].

פרסים והנצחה עריכה

קובץ:Pnina shaham award.jpg
רינצלר מקבלת את פרס שח"ם בשנת 2019
  • ב-2019 זכתה בפרס שח"ם בקטגוריית קידום החברה הישראלית. בנימוקי הבחירה כתבו השופטים: ”התיאטרון זורם בעורקיה של פנינה ככלי מחבר ומקרב, השליחות שבדבר היא אבן היסוד של פנינה, ליצור על מנת להשפיע, לעורר, להעביר את כלי התיאטרון כשפה נוספת דרכה אפשר לייצר מציאות מיטיבה יותר, שהיא מעל לגבולות הגזע המין והדת”.
  • להנצחת פועלה הייחודי בתחום הפרינג' יקרא על שמה פרס האנסמבל הטוב ביותר בפסטיבל עכו[9].

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנינה רינצלר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 סרטונים "מחלום למציאות - סיפורה של פנינה", באתר רשת 13, 22 בנובמבר 2018
  2. ^ תהל פרוש, נפש של ליצנית, באתר הארץ, 8 במרץ 2006
  3. ^ חגית פלג-רותם, ‏השיבה הביתה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
  4. ^ 1 2 אייל מלובן, עכבר העיר, אנשי התחנה: פסטיבל חדש מחייה את הקרון של חוני המעגל, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2012
  5. ^ תמר רותם, פסטיבל "מסרחיד" להצגות יחיד בערבית ייפתח ביולי, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
  6. ^ עכבר העיר, כרטיסים במתנה לפסטיבל תיאטרונטו 2017, באתר הארץ, 26 במרץ 2017
  7. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, "מקלט 634": ההצגה האחרונה של פנינה רינצלר מציגה חוויה אחרת של תיאטרון, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2022
  8. ^ חגית גינזבורג, ההצגות "איי לאב יו ספיישל" ו"בלוברי" זכו בפסטיבל עכו, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2022
  9. ^ 1 2 3 רן בוקר, אשת התיאטרון פנינה רינצלר הלכה לעולמה בגיל 43, באתר ynet, 8 באוקטובר 2022
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=פנינה_רינצלר&oldid=670819"