פנחס רוזובסקי
פעולות נוספות
| קובץ:Rabbi Pinchas Rosowski.jpg | |
| לידה |
19 ביולי 1843 כ"א בתמוז ה'תר"ג ניאסוויז', האימפריה הרוסית כיום: בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1904 (בגיל 60) י"ז בטבת ה'תרס"ד שווינציאן, האימפריה הרוסית כיום: בלארוס |
| רבותיו | הנצי"ב, רבי אברהם דוד רוזובסקי |
| תלמידיו | משה סבירסקי |
| אב | יוסף |
| אם | יענטע |
| רב העיירה פולונקה | |
| רב העיר שווינציאן | |
פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה. היה אוטודידקט ורכש בעצמו שליטה בשפות: רוסית, גרמנית, צרפתית, לטינית, ארמית, סורית ואף מעט ערבית[1]. היה מראשי תנועת המזרחי וממייסדיה.
תולדות חייו עריכה
פנחס נולד בכ"א בתמוז ה'תר"ג, בניאסוויז' שבפלך מינסק באימפריה הרוסית (כיום בלארוס) להוריו יענטע ויוס'ל רוזובסקי, אנשים פשוטים ואוהבי תורה. לאם היה אח רבי שמעון אריה רשופסקי, אשר כיהן כרב בערים הלוסק ואיהומן שבמחוז מוהילב. הרב רשופסקי נפטר בגיל צעיר, בהיות פנחס ילד קטן בן שנתיים, ולמשפחה הצטרפו יתומיו הרכים של הדוד. למרות הדוחק הכלכלי אליו נקלעה המשפחה, לא חסכו ההורים מכספם כדי להעניק חינוך תורני[2], ואכן זכו והאח הגדול אברהם דוד רוזובסקי, הוסמך לרבנות על ידי רבי יושֶׁה בֶּר הלוי סולובייצ'יק[3], והתמנה לרבה של העיר ויאליקאיה בראסטאביצה[4].
פנחס הלך בדרכי אחיו אשר התווה לו נתיב במסלול לימוד התורה וההנהגות, ובגיל 17 לערך נישא לבת דודו, ובהסכמתה נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין. בישיבה למד עד שנת ה'תרכ"ז בפרישות והתמדה רבה, והראה בקיאות גדולה בשני הש"סים ובספרי הראשונים[5].
בשנת ה'תרכ"ז בהיותו בגיל 24 התמנה לרבה של העיירה פולונקה, ובתפקיד זה שימש במשך 19 שנים, עד לשנת ה'תרמ"ו. היה נוהג לסור אחת לכמה זמן לעיר וילנה, ושם היה מבלה שעות כימים בספריית שטראשון, בה למד בספרי תורה ומדע[5]. במקביל רכש ספרים, שיהיו עזר בידו, לספרייתו הגולה והחשובה, ולשם כך חסך אף לחם מפיו. העובדה שרוזובסקי למד גם מדעים שונים, ייחדה אותו משאר הרבנים בדורו. מעבר לשליטתו בכל הספרות התלמודית, ההלכה והאגדה, שלט גם באלגברה ובהנדסה[3], שלט בכ-7 שפות.
כתביו עריכה
הרב רוזובסקי כתב מאמרים וספרים, אך בשל חסרון כיס לא עלה בידו להביאם אל הדפוס. במלחמת העולם הראשונה הלכו כתבי היד לאיבוד, ואין יודע מה עלם בגורלם. להלן כמה מאמרים שפורסמו בכתבי עת וקבצים תורניים.
- הפסגה כתב עת, בעריכת הלל דוד הכהן טריווש – עמ' 66, פנחס רוזובסקי-"פשר דבר" (בעניין "חצר של שותפים"), דפוס האלמנה והאחים ראם, באתר היברובוקס
- שיבת ציון, קובץ מאמרים, בעריכת אברהם יעקב סלוצקי – עמ' 36, פנחס רוזובסקי-"וכפר אדמתו עמו" (בעניין "יישוב ארץ ישראל"), דפוס האחים שולדברג, באתר היברובוקס
- המזרח, ביטאון תנועת המזרחי בעריכת זאב יעבץ – עמ' מ"א, פנחס רוזובסקי על הפועל "מזרה" בפסוק: ”מֶלֶךְ, יוֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא-דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל-רָע” (ספר משלי, פרק כ', פסוק ח')
- המזרח, ביטאון תנועת המזרחי בעריכת זאב יעבץ – עמ' קס"ז, פנחס רוזובסקי על הפועל "כון".
- המזרח, ביטאון תנועת המזרחי בעריכת זאב יעבץ – עמ' רכ"א, פנחס רוזובסקי על המילה "סלמנדרא".
- כנסת ישראל, שנתון בעריכת שאול פנחס רבינוביץ, שנה ב', חלק "בית המדרש", עמ' צ"ח, פנחס רוזובסקי, על "והכתב והמכתב הלוחות", משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ה'.
קישורים חיצוניים עריכה
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' פנחס ראזווסקי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמודים 46-45, באתר היברובוקס
- רבי פנחס רוזובסקי, באתר My Tzadik
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב י. ל. הכהן מימון, "שרי המאה", חלק שישי, עמ' 195, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשנ"ה
- ^ נחלת אבות, מאת: לוי בן הרב דובער יונה אווצינסקי, עמ' 93, דפוס אברהם צבי רוזנקרנץ, וילנה, 1894, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 נחלת אבות, מאת: לוי בן הרב דובער יונה אווצינסקי, עמ' 94, דפוס אברהם צבי רוזנקרנץ, וילנה, 1894, באתר היברובוקס
- ^ תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד, מאת: לוי בן הרב דובער יונה אווצינסקי, עמ' 164, דפוס חנוך העניך פאלמאן, פיעטרקוב, 1908, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 יהודה לייב פישמן מימון, פרקי זכרונות על הציוניות, הצופה, 19 בפברואר 1954