Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פיקוד התובלה של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיקוד התובלה של ארצות הברית
United States Transportation Command
קובץ:US-TRANSCOM-Emblem.svg
פרטים
כינוי USTRANSCOM
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שיוך קובץ:Seal of the United States Department of Defense.svg מחלקת ההגנה של ארצות הברית
סוג פיקוד קרבי מאוחד
בסיס האם אילינויאילינוי בסיס חיל האוויר סקוט, אילינוי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־39 שנים)
פיקוד
דרגת המפקד גנרל (אוויר ארצות הברית) גנרל
מפקד נוכחי רנדל ריד

פיקוד התובלה של ארצות הבריתאנגלית: United States Transportation Command ובקיצור USTRANSCOM) הוא אחד מהפיקודים הקרביים המאוחדים של מחלקת ההגנה האמריקנית והכוחות המזוינים של ארצות הברית. הפיקוד מספק תמיכה לשמונה הפיקודים האחרים, לזרועות הצבא, לסוכנויות ממשלתיות של מחלקת ההגנה ולארגונים ממשלתיים אחרים. התמיכה כוללת את כל תחומי הניידות הגלובלית, ויכולות קשורות, המאפשרות מענה לדרישות הגופים על ידו בעתות שלום ומלחמה.

מפקד הפיקוד הוא גנרל 4 כוכבים בחיל האוויר. מאוקטובר 2024 מכהן בתפקיד גנרל רנדל ריד (החליף את ז'קלין ואן אובוסט).

הפיקוד הוקם כפיקוד משולב עצמאי ב-1987 ומפקדתו ממוקמת בבסיס חיל האוויר סקוט שבאילינוי.

היסטוריה עריכה

פיקוד התובלה הוקם רשמית ב־1 באוקטובר 1987, בעקבות הכרה גוברת בצורך בפיקוד לוחם מאוחד שירכז וינהל את יכולות ההובלה האסטרטגית של ארצות הברית – באוויר, ביבשה ובים. מפקדו הראשון של הפיקוד, גנרל דוויין קסידי, הגדיר את ייעודו כצורך לאומי חיוני: יצירת מסגרת פיקודית אחת שתאפשר העברת כוחות ולוגיסטיקה של צבא ארצות הברית לכל נקודה בעולם.

עד להקמת הפיקוד נהנו זרועות הכוחות המזוינים מעצמאות כמעט מוחלטת בתחום ההובלה והלוגיסטיקה, וכל אחת מהן החזיקה והפעילה מערך תחבורה נפרד. לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעקבות העמקת האינטגרציה הבין־זרועית, החלו ועדות קונגרס, גופי מחקר וועדות מקצועיות להטיל ספק במבנה זה. במשך כארבעה עשורים הצטבר קונצנזוס מקצועי בדבר הצורך בריכוז סמכויות ההובלה הצבאית תחת פיקוד מרכזי אחד.[1]

קובץ:USNS Shughart gangplank.jpg
USNS Shughart, במהלך פריקה של נגמ"שי סטרייקר במסגרת פעילות הובלה ימית צבאית.

ב־18 באפריל 1987 הורה נשיא ארצות הברית רונלד רייגן למזכיר ההגנה להקים פיקוד תחבורה מאוחד. החלטה זו התאפשרה, בין היתר, בזכות חוק ארגון מחדש של משרד ההגנה (Goldwater–Nichols Act) משנת 1986, שביטל מגבלות חוקיות על איחוד פונקציות תחבורה צבאיות.

הפיקוד הופעל הלכה למעשה בקיץ 1987, והגיע לכשירות מבצעית מלאה (FOC) ב־1 באוקטובר אותה שנה – מועד שנקבע מאז כיום הולדתו הרשמי. מפקדת הפיקוד הוקמה בבסיס סקוט שבאילינוי, והמעבר מכשירות ראשונית (IOC) לכשירות מלאה ארך מספר חודשים.

בראשית דרכו הוגדרה משימת הפיקוד כהובלה אסטרטגית גלובלית בעת מלחמה בלבד, ומפקד הפיקוד שימש במקביל כמפקד רכיב אווירי. הצלחתו של הפיקוד במהלך מבצעי סופה במדבר ומגן מדבר הובילה, ב־14 בפברואר 1992, להרחבת משימתו: USTRANSCOM הוגדר כמנהל הבלעדי של כלל מערך התחבורה של משרד ההגנה – הן בשגרה והן במלחמה.

בשנים שלאחר מכן נוספו לפיקוד תחומי אחריות נוספים, ובהם תדלוק אווירי משותף לכלל הזרועות, פינוי רפואי גלובלי וניהול תהליכי ויסות והפצה. לאחר מתקפות ה־11 בספטמבר 2001 היה הפיקוד גורם מרכזי בתמיכה במלחמה העולמית בטרור, ובפרט במבצעי חירות מתמשכת באפגניסטן ובדרום־מערב אסיה, ובמבצע חירות עיראק.[1]

ב־16 בספטמבר 2003 מינה מזכיר ההגנה דונלד רמספלד את מפקד USTRANSCOM כ־Distribution Process Owner (DPO), והעניק לו סמכות לפקח ולכוון את כלל מערך ההפצה האסטרטגי של מחלקת ההגנה. מהלך זה סימן את השינוי המשמעותי ביותר בפיקוד מאז קבלת משימתו בשגרה, והדגיש את המעבר מתפיסה של “הובלה” לתפיסה רחבה של “הפצה”.

בשנת 2004 קיבל הפיקוד אחריות נוספת כגורם ניהול ורכש של מערכות טכנולוגיות לוגיסטיות עבור מחלקת ההגנה, כחלק מהמאמץ לשדרוג שרשרת האספקה הצבאית.[1]

יחידות הפיקוד עריכה

סמל שם היחידה שיוך חיילי מפקדה ייעוד
קובץ:Air Mobility Command.svg
פיקוד התובלה של חיל האוויר של ארצות הברית קובץ:USAF seal.png חיל האוויר של ארצות הברית בסיס חיל האוויר סקוט, אילינוי. אחראי להבטחת ניידות ותמיכה לוגיסטית אווירית מהירה וגלובלית עבור כלל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית. הפיקוד מספק יכולות תובלה אווירית, תדלוק אווירי ופינוי רפואי, ומהווה מרכיב חיוני ביכולת הפריסה והקיום של הכוח הצבאי האמריקאי. בנוסף למשימות צבאיות, ממלא הפיקוד תפקיד מרכזי במבצעי סיוע הומניטרי וסיוע בעת אסונות, הן בארצות הברית והן ברחבי העולם.
קובץ:MSC Seal.png
פיקוד ההובלה הימית הצבאית (MSC) קובץ:Emblem of the United States Navy.svg צי ארצות הברית בסיס ימי נורפוק, וירג'יניה מפעיל צי של כ־110 אוניות אזרחיות לא־לוחמות, המאוישות בצוותים אזרחיים. האוניות מספקות תדלוק ואספקה לאוניות צי ארצות הברית, מבצעות משימות ייעודיות, מציבות מטענים צבאיים בעמדות קדם־פריסה ימית ברחבי העולם, ומובילות ציוד ואספקה לכוחות אמריקאיים ולכוחות קואליציה הפועלים בזירות שונות. הפיקוד מהווה נדבך מרכזי ביכולת ההובלה הימית האסטרטגית של ארצות הברית.
קובץ:United States Army Transportation Command SSI.svg
פיקוד הפריסה וההפצה הקרקעית של צבא ארצות הברית (SDDC) קובץ:Mark of the United States Army.svg צבא ארצות הברית בסיס חיל האוויר סקוט, אילינוי. רכיב ייחודי במערך הלוגיסטי של הצבא, האחראי על מתן פתרונות הפצה והובלה מקצה לקצה – משלב המוצא ועד ליעד הסופי. הפיקוד מעורב בתכנון, תיאום וביצוע הובלה קרקעית וימית של ציוד, אמצעי לחימה ואספקה, בכל פריסה של כוחות צבא ארצות הברית, לרבות חיילי היבשה, הים, האוויר, הנחתים ומשמר החופים. תפקידו מרכזי בכל מבצע צבאי או הומניטרי המחייב העברת ציוד בהיקפים גדולים לזירות פעולה ברחבי העולם.
פיקודי משנה
קובץ:JECC Unit Emblem.png
פיקוד היכולות המאפשרות המשולבות (JECC) מספק למפקדי הפיקודים הלוחמים חבילות יכולת משולבות, מותאמות למשימה, במטרה לאפשר הקמה מהירה של מפקדות כוח משותף (Joint Force Headquarters), תמיכה בהפעלת כוח התגובה הגלובלית (Global Response Force), וגישור על פערים מבצעיים בממשק הבין־זרועי. הפיקוד נועד לחזק את היכולת לפעול במהירות ובאינטגרציה בין כלל הזרועות.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פיקוד התובלה של ארצות הברית]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 David Utz, USTRANSCOM at 35, National Defense Transportation Association, ‏2022-10-06