Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פינגוין (מסעדה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פינגוין
קובץ:Logo penguin.jpg
נתונים כלליים
תקופת הפעילות ? – ינואר 2023
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:|||||||| | |name=

}}
נתוני חברת תעופה
יאט"א
{{#property:P229}}
ICAO
{{#property:P230}}
אות קריאה
{{#property:P432}}

מסעדת פינגוין שפעלה ממאי 1940 ועד ינואר 2023 בשדרות הגעתון בנהריה, הייתה בית קפה ומסעדה ומקום מפגש פופולרי.

היסטוריה עריכה

קובץ:Penguin 1940.jpg
הצריף הראשון ששימש את המסעדה, 1940

מסעדת פינגוין נוסדה על ידי משפחת אופנהיימר, שעלתה לארץ-ישראל מאופנבך שבגרמניה. ארנסט, הבן, עלה ב-1936, והוריו, הוגו וריחה, שברגע האחרון הצליחו לעזוב את גרמניה, עלו ב-1939. לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה הרשו הגרמנים ליהודים שקיבלו סרטיפיקט מהאנגלים להביא לארץ ישראל את חפציהם וכספם וכך עשו בני המשפחה, שהבינו בעוד מועד את הסכנות הצפויות מהשלטון הנאצי. ארנסט החליט להתיישב בנהריה, מושבה שנוסדה על ידי עולים מגרמניה. כדי להכשיר את עצמו להיות חקלאי הוא עבד במשק של הוריו של רפאל איתן, אך הניסיון לא צלח.

במאי 1940 הקימו ארנסט ואביו צריף בשדרות הגעתון ששימש תחילה כגלידרייה וקיוסק. את השטח בשדרות הגעתון, רחובה הראשי של נהריה, שעליו נבנה הצריף, קנתה משפחת אופנהיימר בכספים שהביאה מגרמניה, שם היה לה בעיר אופנבך כל-בו גדול במרכז העיר. לדברי ארנסט אופנהיימר:

"קראנו למקום החדש 'פינגוין' על שם הוצאת הספרים המצליחה, קיווינו להצליח באותה מידה. בסופו של דבר פתחנו קיוסק עליו אמרו שהיה ה'קיוסק גזוז' הכי מודרני בכל ארץ ישראל."

קובץ:Penguin 50s.jpg
המסעדה לפני השיפוץ, שנות ה-50

בשנים הראשונות, בתקופת מלחמת העולם השנייה, רבים מאורחי המסעדה היו חיילים בריטים. לפי המסופר, אם נודע על אוניית מעפילים שצריכה הייתה להגיע לחוף דאגו אנשי "ההגנה" לשלוח את הנערות היפות ביותר לפינגוין על מנת להסיח את דעתם של החיילים, עד שהמעפילים הובאו לחוף מבטחים[1]. אשתו של ארנסט, מאריאנה, הצטרפה לצוות העובדים המשפחתי, שהיה מורכב גם מהוריו של ארנסט. בתקופת המצור על נהריה, בזמן מלחמת העצמאות, היו התושבים מתכנסים במסעדה כדי לשמוע חדשות ולקרוא את עיתון "על המשמר" שהיה תלוי על הקיר בחזית המסעדה.

קובץ:Penguin 60s.jpg
תצוגת אופנה במסעדה, שנות ה-60

בשנות ה-50 עברה המסעדה למבנה אבן שתכנן אחד האדריכלים הידועים של אותה תקופה, משה גרשטל. המסעדה לא נסגרה בתקופת הבנייה, כי נבנה צריף ארעי כדי לארח את קהל לקוחותיה. לאחר המעבר למבנה האבן הפכה החצר האחורית לגינת בידור בקיץ. יפה ירקוני, שושנה דמארי, רחל אטאס, אריק לביא, אורי זוהר, הגשש החיוור ורבים אחרים הופיעו בפינגוין. הגינה הכילה כ-700 מקומות. התארחו בגינה גם מלכות היופי והמועמדות לכתר בתצוגת אופנה.[2] גם פוליטיקאים התארחו במסעדה, ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין, לוי אשכול, יצחק רבין ואחרים. המסעדה שימשה כמעין חמ"ל לעיתונאים הזרים בזמן האירועים הביטחוניים בגבול הצפון.

קובץ:פינגוין חזית 2015.jpg
פינגוין 2015

ארנסט אופנהיימר היה יזם של ענף הצימרים בנהריה בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה ה-20. בראשית הקיץ שילם מראש לבעלי הצימרים וכך הבטיח לעצמו מאגר של חדרים, שהשכיר לנופשים שבאו לנהריה. את כל הארוחות אכלו בפינגוין תמורת תלושים שקיבלו כחלק מהעסקה. בתחילת שנות ה-70 חזר ארצה אילן, בנם של ארנסט ומריאנה, מלימודי מסעדנות וניהול בתי מלון בגרמניה, ולקח לידיו את ניהול המסעדה. לאחר ששיפץ את המקום והקים פיצרייה קטנה, שהייתה חידוש גדול בענף המזון בארץ. בשנות ה-90, לאור השינויים הגדולים שהתחוללו בצפון בכלל ובנהריה בפרט בכל נושא תיירות הקיץ, החליט אילן להפוך את המבנה הקיים למרכז קניות קטן, שבו נשארה המסעדה אך נוספו חנויות אחדות. למקום החדש קרא "כיכר פינגוין". כמו כן הקימו בפיצריה הקטנה מערך של משלוחים.

את המסעדה ניהל לאחר מכן בנו של אילן, אמיר אופנהיימר, שהוא נינו של מייסד מסעדת פינגוין, הוגו אופנהיימר.[3] המסעדה נסגרה בינואר 2023, אחרי יותר משמונים שנה.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פינגוין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכל אופנהיימר ורינה ברגר, פינגוין: סיפור של מקום - סיפורה של משפחה, הוצאת לוחמי הגטאות: ביחד, תש"ע 2010
  2. ^ גרדה גלזר‏, המוסד: פינגווין, באתר וואלה, 25 בפברואר 2013
  3. ^ לין לוי, אחרי 77 שנים: המסעדה בנהריה ששרדה הכל, באתר ynet, 4 בנובמבר 2017
  4. ^ ריטה גולדשטיין, אחרי יותר מ-80 שנים: מסעדת פינגווין תיסגר בקרוב, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2022