Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פינגווין מגלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפינגווין מגלן
פינגווין מגלן
פינגווין מגלן
מיון מדעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תחום תפוצה
מפת תפוצה

האזור הצבוע באדום

קובץ:Magellanic Penguins at Otway Sound, Chile (5520668353).jpg
זוג פינגווינים בתהליך חיזור

פינגווין מגלן (שם מדעי: Spheniscus magellanicus) הוא מין פינגווין הנפוץ בעיקר באמריקה הדרומית וחי בארגנטינה, איי צ'ילה ובאיי פוקלנד. זהו המין הנפוץ ביותר בסוג פינגווין החגורה שכולל גם את פינגווין שחור-רגל, פינגווין גלאפגוס ופינגווין הומבולדט.

תיאור עריכה

פינגווין מגלן הוא פינגווין בינוני בגודלו. הפרטים גדלים לגובה של 61–76 סנטימטרים ושוקלים בין 2.7–6.5 קילוגרם, משקלם וגודלם של הזכרים רב יותר מהנקבות.

המבוגרים בעלי גבות שחורות ובטן לבנה, ושני פסים שחורים מהראש ומהחזה לכיוון מטה. ראשם שחור ופס לבן רחב חוצה מאחורי העין מסביב לאף ועד לסנטר. לעומת זה גוזלים ראשם אפור-כחול, החזה בצבע כחול עם קצת אפור, גבותיהם גם כן כחולות אפורות ועל רגליהם יש כתמים. בטבע פינגווינים אלה חיים על למעלה מ-25 שנה, בו בזמן שהיו חיים 30 שנה כשהיו בידי החוקרים.

כמו כלל הפינגווינים הם בעלי כנפיים חזקות, ויכולים לצבור מהירות גבוהה בשחייה.

במושבת מגלן בדרום ארגנטינה נצפתה בסתיו השרה של כל הנוצות (שכללה שלב שבו הפינגווינים חומים) והחלפתן בחדשות[1].

תזונה וטורפים עריכה

פינגווין מגלן ניזונים בדרך כלל מדגים, דיונונים, קרילים וסרטנים אחרים ולעיתים אף מדוזות.

טורפיהם כוללים אריות ים, יסעור ענק, קטלן ובעיקר כלב ים נמרי. בעבר איים על הפינגווינים המתרבים גם שועל פוקלנדי שנכחד.

רבייה עריכה

הפינגווינים מקננים בחופי ארגנטינה, בדרום צ'ילה ובאיי פוקלנד, בצפיפות של 20 קנים לכל 100 מ"ר. תקופת הדגירה נמשכת בין 39–42 יום וההורים מתחלקים בתפקיד בין 10–15 ימים. הפינגווינים מקננים כל שנה, והזכרים מכינים מחדש בכל פעם את המחילות. לעיתים הפינגווינים נעים צפונה אף למימי דרום פרו וברזיל.

מצב שימור עריכה

מיליוני פריטים חיים בחופי ארגנטינה וצ'ילה, אבל המין קרוב לאיום (NT) בעיקר בגלל פגיעות האוכלוסיות לדלק שמגיע למושבות שלהם והורג כ-20,000 פרטים מבוגרים ו-22,000 פרטים צעירים מדי שנה בארגנטינה. סיבה נוספת היא הידללות הדגים באזור, וכן אריות ים שטורפים גוזלים ומבוגרים.

פינגווין מסוג זה הוא גיבור הסרט "שיעורים בפינגווינית" (2024).

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פינגווין מגלן]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה