Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.
פינאקל פוינט
Pinnacle Point
החפירות הארכאולוגיות בפינאקל פוינט.
החפירות הארכאולוגיות בפינאקל פוינט.
קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2024, לפי קריטריונים 3, 4 ו-5
שטח האתר 510 דונם
שטח אזור החיץ 4,160 דונם
חלק מתוך הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה
מיקום
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
קואורדינטות

34°12′28″S 22°05′22″E / 34.207778°S 22.089444°E / -34.207778; 22.089444{{#coordinates:-34.207778|22.089444|type:city|||||| |primary |name=

}}

פינאקל פוינטאנגלית: Pinnacle Point) הוא צוק קטן הבולט לתוך האוקיינוס ההודי צמוד דרומית למוסל ביי (אנ'), עיירה בפרובינציה הכף המערבי בחוף הדרומי של דרום אפריקה. חפירות מאז שנת 2000 של סדרת מערות בפינאקל פוינט, שהוכרו ותועדו לראשונה בשנת 1997 על ידי הארכאולוגים ג'ונתן קפלן ופיטר נילסן מדרום אפריקה,[1] חשפו התיישבות של בני תקופת האבן התיכונה בין לפני 170,000 ל-40,000 שנים. מוקד החפירות היה במערה B‏13 (PP13B), שם תועדו העדויות המוקדמות ביותר לניצול שיטתי של משאבים ימיים (רכיכות) והתנהגות סמלית, ובמערות 5–6 של פינאקל פוינט (PP5–6), שם תועדו העדויות העתיקות ביותר לטיפול בחום בסלע[2] לייצור כלי אבן. השרידים האנושיים היחידים נמצאו ממרבצים צעירים יותר ב-PP13B שהם כבני 100,000 שנה.[3]

פינאקל פוינט הוכרז אתר מורשת עולמית כחלק אתר המורשת הסדרתי "הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה" של אונסק"ו שצורף לרשימת המורשת העולמית בוועידת המורשת העולמית ה-46 שהתכנסה ביולי 2024 בניו דלהי.[4]

היסטוריה של המחקר עריכה

לאחר ההכרה והתיעוד הראשוני של האתרים על ידי קפלן ונילסן ב-1997, נילסן ממוזיאון דרום אפריקה (אנ') הציג את האתרים לפלאואנתרופולוג האמריקאי קרטיס מארן (אנ') מהמכון למוצא האדם (אנ') באוניברסיטת המדינה של אריזונה ב-1999, ולאחר מכן הם ניהלו יחד חפירות במשך מספר שנים. התגליות בפינאקל פוינט נעשו על ידי צוות בינלאומי, בראשותו של קרטיס מארן וכן חוקרים מדרום אפריקה (אוניברסיטת קייפטאון ומוזיאון דרום אפריקה), אוסטרליה (התוכנית לארכאולוגיה), ישראל וצרפת.

לאחר התלבטות במשך עשרות שנים, פלאואנתרופולוגים מסכימים כעת שיש מספיק ראיות גנטיות ומאובנים המצביעות על כך שההומו סאפיינס התפתח באפריקה בערך לפני 200,000 – עד לפני 160,000 שנה. באותה תקופה, העולם היה בעידן קרח, ואפריקה הייתה יבשה וצחיחה. מכיוון שאתרים ארכאולוגיים המתוארכים לתקופת זמן זו נדירים באפריקה, הפלאונטולוג קרטיס מארן ניתח תצורות גאולוגיות, זרמי ים ונתוני אקלים כדי לאתר אתרים ארכאולוגיים סבירים; אחד כזה היה פינאקל פוינט.

פינאקל פוינט B‏13 והשלכותיה על התנהגות מודרנית עריכה

ב-PP13B, העדויות להתנהגות סמלית מגיעות בצורה של אוכרה שעברה גירוד וטחינה (המכונה בדרך כלל אבקות נושאות לימוניט) שייתכן ששימשו ליצירת פיגמנט לציור גוף. זה דומה לשימוש מורכב יותר באוכרה הידוע ממערת בלומבוס (אנ') מעט רחוק יותר מערבה, לפני כ-70,000 שנה.[5] תגליות אלו סותרות את ההשערה הקלאסית לפיה ההתנהגות המודרנית הופיעה רק לפני 40,000 שנה והושגה באמצעות "קפיצה תרבותית גדולה".[1] האקלים הקשה ומשאבי המזון המופחתים היו אולי הסיבה לכך שאנשים עברו לחוף בפינאקל פוינט, שם הם יכלו לאכול יצורים ימיים כמו רכיכות, לווייתנים וכלבי ים.[6]

כמו כן, ב-PP13B נמצאת כמות חריגה של פיטוליתים מעלי עצים דו-פסיגיים במשקעים בני 90,000 שנה בערך. אף על פי ששינויים בפיטוליתים מכניסים אי ודאות לממצאים אלה, הוצעה כמות הפיטוליתים של עצים ביחס לפיטוליתים של עשב כדי להצביע על היסטוריה של שריפת עצים במדורה.[7]

אתר מורשת עולמית עריכה

פינאקל פוינט הוכרז כאתר מורשת פרובינציאלי על ידי רשות המורשת של הכף המערבי ב-14 בדצמבר 2012 במונחים של סעיף 27 של חוק משאבי המורשת הלאומית. הכרזה זו העניקה לאתר מעמד של דרגה II ומספקת לו הגנה על פי חוק המורשת הדרום אפריקאי.

בשנת 2015, ממשלת דרום אפריקה הגישה הצעה להוסיף את פינאקל פוינט לרשימת אתרי מורשת עולמית והיא הוכנסה לרשימת אתרים מורשת מוצעים של אונסק"ו כ"מועמדות סדרתית" עתידית פוטנציאלית יחד עם מערת בלומבוס (אנ'), מחסה הסלעים דיפקלוף, מערות נהר קלאסייס (אנ') מערת סיבודו ומערת בורדר (אנ').

רק שלושה מאתרים אלו זכו במעמד של אתר מורשת עולמית. מחסה הסלעים דיפקלוף, פינאקל פוינט ומערת סיבודו הוכרזו אתר מורשת עולמית סדרתי בשם "הופעת ההתנהגות האנושית המודרנית: אתרי ההתיישבות של הפלייסטוקן בדרום אפריקה" בוועידת המורשת העולמית ה-46 שהתכנסה ביולי 2024 בניו דלהי.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פינאקל פוינט]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ 1 2 The Emergence of Modern Human Behaviour: The Pleistocene Occupation Sites of South Africa
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).