תחדיש הוא מילה חדשה שנוספה לשפה. המילה "תחדיש" היא תחדיש בעצמה, ולעומתה המילה "סוס" איננה סוס בעצמה. כדי לתת שם לתופעה שאותה מייצגת כאן המילה "סוס", ניצור תחדיש: "שידחת" היא מילה שאינה מתארת את עצמה. המילה "סוס" היא שידחת, ואילו המילה "תחדיש" איננה שידחת. וכעת לבעיה: האם המילה "שידחת" היא שידחת?
| פתרון
|
לפנינו שתי אפשרויות: "שידחת" היא שידחת, או שאיננה כזו. נבדוק את שתי האפשרויות:
- אם "שידחת" היא שידחת (כשם ש"תחדיש" היא תחדיש), הרי, לפי הגדרת "שידחת", אינה מתארת את עצמה, כלומר אינה שידחת. הגענו לסתירה.
- אם "שידחת" איננה שידחת (כשם ש"סוס" איננה סוס) הרי היא מתארת את עצמה, כלומר היא שידחת. הגענו לסתירה.
התוצאה שהגענו אליה היא אנטינומיה – בהגדרתה של המילה "שידחת" יש סתירה פנימית. תופעה זו איננה נדירה בשפה טבעית, אך בשפה פורמלית היא גורמת נזק רב. ראו עוד בערכים פרדוקס הספר והפרדוקס של גרלינג-נלסון.
|
|
