פורום הנגב
פעולות נוספות
| סמליל מפגש פורום הנגב הראשון, פסגת הנגב | |
| סמליל מפגש פורום הנגב הראשון, פסגת הנגב | |
| עילה |
|
|---|---|
| משתתפים | |
|
→ 2022 | |
פורום הנגב הוא אחת משתי מסגרות מיני-לטרליות שהוקמו בעקבות חתימת הסכמי אברהם בהשתתפות ארצות הברית, ישראל, מצרים, מרוקו, בחרין ומדינת איחוד האמירויות הערביות. במסגרת הפורום, נערך מפגש דיפלומטי יחיד בדרג שרי החוץ, וכן מפגש נוסף בדרגי עבודה. הפורום כולל שש קבוצות עבודה בתחומי ביטחון המזון והמים, האנרגיה, התיירות, הבריאות, החינוך והסובלנות, והביטחון האזורי.[1]
מפגש הפורום - 'פסגת הנגב' עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פסגת הנגב
מטרת הפורום, כפי שהוגדרה במסמך שפורסם בסיומה ואומצה על ידי ועדת ההיגוי של הפורום, הייתה חיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות החברות למען קידום אינטרסים משותפים, יציבות אזורית ושגשוג במזרח התיכון.[2]
הפורום הוקם ביוזמתו של שר החוץ הישראלי יאיר לפיד. מטרת כינון הפורום הייתה כינוס כלל המדינות החתומות על הסכמי שלום עם ישראל – הן המדינות החתומות על הסכמי שלום 'ותיקים' – מצרים וירדן, והן המדינות החתומות על הסכמים 'חדשים', 'הסכמי אברהם' – איחוד האמירויות הערביות, מרוקו ובחריין.[3]
הדרג הבכיר של הפורום, דרג שרי החוץ של המדינות החברות, התכנס פעם אחת בלבד, בוועידה שכונתה 'פסגת הנגב', שנערכה ב-27–28 במרץ 2022, במלון "קדמא" בשדה בוקר, ישראל. מפגש הפורום ב'פסגת הנגב' כלל את שרי החוץ של כלל המדינות החתומות על 'הסכמי אברהם', אליהם הצטרף גם שר החוץ המצרי.
ביומה האחרון של הפסגה הוכרז, כי פסגה זו תמוסד ותהפוך לסדרת פגישות שנתיות ששמן 'פורום הנגב'.[4]
ההסכמות בתום 'פסגת הנגב'[5] עריכה
בתום הפסגה פרסמו שרי החוץ של המדינות החברות בפורום הודעה משותפת, שבה אשררו את כוונתם להקים מסגרת אזורית בשם 'פורום הנגב', שתפעל על מנת להשיג את היעדים הבאים:
- חיזוק הרווחה והיציבות האזורית על ידי עידוד שיתופי פעולה פוליטיים, כלכליים ובין-אנושיים בין חברות הפורום.
- יצירת הזדמנויות חדשות, בנות-קיימא, שיסייעו להפחתת העוני ופערי הפיתוח בין חברות הפורום; זאת, לצד פיתוח והטמעת יוזמות לחיזוק הכלכלה הפלסטינית, ושיפור רמת החיים בקרב העם הפלסטיני.
- חיזוק עמי האזור על ידי שיפור רמת החינוך והבטחת נגישותם להזדמנויות לשיפור החיים.
- עידוד פיתוח בר-קיימא השומר על הסביבה באזור, מבטיח את איכות החיים של אנשיו ואת רמת חייהם, תוך התייחסות למשבר האקלים העולמי.
- הבטחת מקורות המזון והמים על ידי חיזוק שרשרות אספקת המזון והטמעת שיטות ניהול-משברים ברות-קיימא.
- חיזוק העמידות האזורית על ידי עידוד שיתופי פעולה בין חברות הפורום.
- עידוד סובלנות ודו-קיום על ידי עידוד המורשת התרבותית והדתית המגוונת של עמי האזור.
- שיתוף פעולה יזום בין המדינות חברות הפורום לצורך הגברת ההשפעה של יוזמות פורום הנגב, ואפשרות להרחיב את הפורום למדינות חברות נוספות.
ניסיונות להרחבת הפורום עריכה
מבנהו הארגוני של פורום הנגב, ואופן קבלת ההחלטות בו, מאפשרים השתלבות של מדינות וגורמים נוספים בפורום, ופותחים את הדלת להשתתפות דמויות בכירות חדשות מהעולם הערבי בפורום במהלך השנים הבאות. בין השאר, ירדן, שלא השתתפה בפסגת הנגב, הוזמנה לארח את מפגשי הפורום העתידיים.[6]
ב-28 במרץ 2022, הכריז יאיר לפיד על הפיכת "פסגת הנגב" לפורום שנתי. בנוסף, הוכרז באותה הכרזה כי מעתה והלאה מזמינה הוועידה גם את הרשות הפלסטינית לפגישותיה, על מנת לחזק את יחסי הרשות הפלסטינית–ישראל.[7] עד כה, לא התקבלה תשובה בנושא מצד הרשות הפלסטינית.
מפגשי ועדות המשנה של 'פורום הנגב' עריכה
בעקבות 'פסגת הנגב' נערכו מספר מפגשים של ועדות משנה של פורום הנגב:
א. פגישת ועדת ההיגוי - יוני 2022[2]
בחודש יוני 2022 התכנסה במנאמה, בירת בחריין, פגישה ראשונה של ועדת ההיגוי של פסגת הנגב. ועדת ההיגוי הציעה מבנה ארגוני ל'פורום הנגב', כגוף קבוע ומתמשך, המכיל ארבעה מרכיבים:
- פסגת שרי החוץ השנתית: מפגש שרי חוץ, המיועד לשמש גוף מנחה של הפורום, ואחראי על גיבוש החזון וסדר היום. פסגה זו תתקיים באופן שנתי, במדבר באחת מהמדינות החברות בפורום.
- נשיאות הפורום: תפקיד ניהולי, בעיקרו, שיוטל על שר החוץ של המדינה המארחת את פסגת השרים. שר החוץ הרלוונטי יכהן כנשיא פורום הנגב עד לפסגת השרים הבאה. בתפקידו זה, יוביל את גיבוש סדר היום של מפגש הפסגה. על נשיא הפורום להגיע להחלטות קולקטיביות במסגרת הפורום על ידי יצירת קונצנזוס בין שאר שרי החוץ.
- ועדת ההיגוי הבין-מדינתית: ועדה שייעודה תיאום עבודת הפורום וקבוצות העבודה שלו, בהתאם להוראות שרי החוץ. הוועדה תורכב מנציגים בכירים מטעם משרדי החוץ של המדינות החברות, ובראשה יעמוד נשיא הפורום, נציג המדינה הנשיאה. גם בוועדה זו, דרך קבלת ההחלטות תוכננה להיות על ידי השגת קונצנזוס. הוועדה אמורה הייתה להתכנס כפעמיים בשנה.
- קבוצות העבודה: אלו אמורות לקדם יוזמות ופרויקטים בתחומי הליבה של הפורום. קבוצות העבודה אמורות לכלול פקידים בכירים ומומחים, ולהיפגש לפחות שלוש פעמים בשנה, כאשר פעם אחת לפחות מתוך פגישות אלו הייתה מיועדת להתקיים פנים-מול-פנים. קבוצות אלו היו אמורות לדווח לוועדת ההיגוי על פעולתן לאחר כל פגישה. קבוצות העבודה חולקו באופן נושאי, וכל קבוצת עבודה אמורה הייתה לעסוק בנושא שונה. ששת נושאי הליבה שהוגדרו כנושאי קבוצות העבודה הם ביטחון מזון וטכנולוגיות מים, אנרגיה נקייה, תיירות, בריאות, חינוך ודו-קיום וכן ביטחון אזורי.
במפגש הראשון של ועדת ההיגוי בבחרין השתתפו מנכ"לים של משרדים ממשלתיים מכלל מדינות הפורום.[6] במפגש הוסכם על קידום פרויקטים בתחומים שונים, בהם ביטחון, חינוך, אנרגיה ותיירות.[8] פגישה נוספת של ועדת ההיגוי ושל צוותי העבודה לקראת פסגת שרי החוץ שתוכננה להתרחש במרוקו, התקיימה ב-09.01.2023 באבו ט'בי.[2]
ב. מפגש קבוצות העבודה לביטחון אזורי בנושא 'הזדמנויות לעידוד ביטחון קולקטיבי במזרח התיכון ובצפון אפריקה'[2]
בין ה-5 ל-8 ביוני 2023, המרכז ללימודי אסטרטגיה של המזרח הקרוב ודרום אסיה (NESA) אירח בוושינגטון די.סי. את הסמינר הראשון של קבוצת העבודה לביטחון אזורי במסגרת פורום הנגב (RSWG). האירוע התקיים בתמיכת משרד ההגנה ומחלקת המדינה של ארצות הברית, והשתתפו בו נציגים מכלל מדינות הפורום. מטרת המפגש הייתה קידום שיתופי פעולה, זיהוי אינטרסים משותפים וחיזוק השותפות האזורית בין המדינות החברות.
בסמינר נכחו למעלה משלושים נציגים מתחומי הביטחון, ההגנה והדיפלומטיה. המשתתפים דנו באתגרי ביטחון אזוריים, השתתפו בתרגיל סימולציה המדמה תרחישים ביטחוניים מציאותיים, ולקחו חלק בתוכנית של המרכז להפחתת סיכונים לאומיים וגרעיניים (NNRRC) בהובלת מחלקת המדינה, אשר נועדה לשפר את ערוצי התקשורת בין שותפות 'פורום הנגב'.
הגדרת תחומי האחריות והגורמים האחראים על ייצוג ישראל בפורום עריכה
החלטת ממשלת ישראל מס' 1861 מיום 18.09.2022[9] אשררה את הקמת המנגנון האזורי 'פורום הנגב', וכן הגדירה את הגורמים הישראלים האחראים על ייצוג ישראל ומדיניותה בפורום. להלן עיקרי ההחלטה:
א. על משרד החוץ הוטל לנהל ולרכז את עבודת המטה הנדרשת בישראל לקידום יעדי 'פורום הנגב' ולתמוך בעבודת קבוצות העבודה הבין-מדינתיות השונות. על מנכ"ל משרד החוץ או גורם מטעמו הוטל לעמוד בראש צוות ההיגוי הישראלי, שיורכב ממנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לקבוצות העבודה הישראליות. כמו כן, מנכ"ל משרד החוץ הוא המיועד לייצג את ישראל בוועדת ההיגוי הבין-מדינתית.
ב. הוגדרו ראשי הצוותים המיועדים לייצג, בתיאום עם צוות ההיגוי הישראלי, את ישראל במפגשי קבוצות העבודה הבין-מדינתיות.
ג. הוקצה תקציב ייעודי המיועד לצורך מימון הקמת פורום הנגב, הבטחת פעילותו ואבטחת גופיו, בהיקף של 38.55 מיליון ש"ח, בין השנים 2023–2025 מתקציבי המשרדים הרלוונטיים.
פעילות 'פורום הנגב' תחת ממשל ביידן עריכה
ממשל ביידן היווה שחקן פעיל במגעים הדיפלומטים שקדמו להקמת 'פורום הנגב'. ארצות הברית אף מינתה את שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, דן שפירו, כ'יועץ בכיר לשילוב אזורי', אשר שימש בפועל כשליח המיוחד לקידום נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, כחלק ממחויבותו של ממשל ביידן להמשך קידום הסכמים אלו.[10]
פגישת הפסגה השנייה המתוכננת עריכה
פגישת הפסגה השנייה של "פורום הנגב" מיועדת להתקיים במרוקו במועד שטרם נקבע.[11] מפגש הפסגה השני היה אמור להתקיים במרץ 2023 אך מרוקו דחתה אותו בשל מתיחות ביטחונית בישראל.[12] דחייה נוספת, למועד לא ידוע, התחוללה על רקע אישור תוכניות לבניית כ-4,500 יחידות דיור בהתנחלויות בידי ממשלת ישראל.[13] הסתייגות של ממשל ביידן מהמיקום המיועד של הפסגה, באזור סהרה המערבית שמסופח למרוקו והוכר על ידי ממשל טראמפ, אך אינו מוכר על ידי הקהילה הבין-לאומית, העלתה קשיים נוספים על ארגון הפסגה השנייה.[14]
השפעות הקמת 'פורום הנגב' עריכה
הקמת 'פורום הנגב' מהווה המשך ישיר ל'הסכמי אברהם', המסמנים נקודת מפנה ברורה במדיניותן של מספר מדינות ערב שלא קיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל טרם חתימת ההסכם. בנוסף, ההסכמות על הקמת 'פורום הנגב' השפיעו לטובה על ההפשרה במדיניות 'השלום הקר' בין ישראל למצרים, שאפיינה את מערכת היחסים שבין שתי המדינות לאחר חתימת הסכם השלום ביניהן, כארבעים שנים קודם לכן. 'התחממות' זו קיבלה ביטוי מעשי בהצטרפות אקטיבית של מצרים לארגון אזורי בו משתתפת ישראל, מהווה צעד נוסף בתהליך נורמליזציה בין שתי המדינות.[5]
הערות שוליים עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| קובץ:P Middle east.svg | פורטל המזרח התיכון | ||
- ^ זגה, מורן (2024). "מודל רב-שלבי לבניית תהליכי השתלבות, נורמליזציה ושלום חם בין ישראל למדינות ערב". מרכז ג'יימס שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- ^ 1 2 3 4 United Arab Emirates Ministry of Foreign Affeirs (2022). The Negev Forum: Regional Cooperation Framework (Adopted November 10th, 2022).
- ^ אושפיז, אלון. "מדרום תיפתח הטובה: 'פורום הנגב' משנה את פני המזרח התיכון". הזירה – דיפלומטיה ויחסי חוץ, אוניברסיטת רייכמן, המכון לדיפלומטיה ויחסי חוץ ע"ש אבא אבן (AEI).
- ^ ברק רביד, "פסגת הנגב" תהפוך לפורום אזורי קבוע, לפיד: פותחים דלת לכל העמים באזור, באתר וואלה, 28 במרץ 2022
- ^ 1 2 Jason Olson, Moran Zaga & David Benger (2024). From Arab-Israeli Conflict to Arab-Israeli Integration: A New Curriculum for Understanding the Contemporary Middle East, The Journal of the Middle East and Africa, 15:4, 343-369, DOI: 10.1080/21520844.2024.2409482
- ^ 1 2 פסגת הנגב: מתחילים לנסח כללים למפגשים עתידיים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ אריאל כהנא, השר לפיד: "החלטנו להפוך את 'פסגת הנגב' לפורום קבוע", באתר ישראל היום, 28 במרץ 2022
- ^ פורום הנגב התכנס בבחריין: "ברית אזורית שקורמת עור וגידים", באתר ynet, 28 ביוני 2022
- ^ החלטה מס' 1861 של הממשלה מיום 18.09.2022
- ^ Cavari, Amnon, and Shay Har-Zvi. ‘Still a Special Relationship? The Effect of the Administration Change on the U.S.-Israel Relationship’. In Presidential Leadership and Foreign Policy: Comparing the Trump and Biden Doctrines, edited by Stanley A. Renshon and Peter Suedfeld, 177–94. Cham: Springer Nature Switzerland, 2024. doi 10.1007/978-3-031-52799-9_10.
- ^ Has Morocco canceled?, morocco latest news, 4 באפריל 2023
- ^ ברק רביד, בפעם הרביעית: מרוקו דחתה את כינוס שרי החוץ של "פורום הנגב", באתר וואלה, 15 ביוני 2023
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., העונש על קידום כ-4,500 יחידות דיור בהתנחלויות: ארה"ב העבירה מסרים ש"פורום הנגב" במרוקו יידחה, באתר ynet, 18 ביוני 2023
- ^ אריאל כהנא, התקררות בהסכמי אברהם? כינוס "פורום הנגב" במרוקו צפוי להידחות, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2023