Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פול סנסרדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול סנסרדו

פול סנסרדואנגלית: Paul Sanasardo; נולד ב-15 בספטמבר 1928) הוא רקדן, כוריאוגרף ומורה לריקוד אמריקאי.

ביוגרפיה עריכה

סנסרדו נולד בשיקגו, אילינוי, למשפחה סיציליאנית מפלרמו. הוא למד בבית הספר לאמנות של שיקגו (SAIC) (אנ'), בו התנסה גם במחול. ב-1951 זכה במלגה לבית הספר של מרתה גרהם ולמד אצלה ואצל אנטוני טיודור. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-1952 בלהקה של אריקה ת'יימי (אנ'). ב-1953 הצטרף ללהקתה של אנה סוקולוב בניו יורק, כמו כן, רקד בלהקת ניו יורק סיטי בלט. סנסרדו הוזמן כאמן אורח ללהקתה של פרל לאנג (אנ'), והיה בן זוגה בתקופה מסוימת. במהלך אותן שנים רקד גם במחזות זמר שהוצגו בברודוויי ובאופרה של ניו יורק.

ב-1957 הקים יחד עם הרקדנית דוניה פוייר (אנ') את "להקת המחול פול סנסרדו-דוניה פוייר" וב-1958 ייסד סטודיו למחול משלו. להקת סנסרדו-פוייר העלתה מעל ל-50 יצירות והופיעה בארצות הברית ובאירופה.

ב-1977 מונה סנסרדו למנהל האמנותי של להקת המחול בת-שבע,[1] ושימש בתפקיד זה עד קיץ 1980. במהלך שנים אלו יצר עבור הלהקה את הריקודים: "צעד אחר צעד עם היידן",[2] "תפילה אבודה",[2] "הרהורים על במה פתוחה", "הזיות ליסט" (1978), "קרקס המחולות של סטרווינסקי" (1979), "שירים",[3] "רוח הבאבי יאר" (1980). בשנתו הראשונה בתפקיד, נמתחה ביקורת על סנסרדו כי אינו מעלה יצירות חדשות שאינן פרי יצירתו וכי דבר זה גורם לעזיבת רקדנים.[4] לקראת סיום עבודתו של סנסרדו, נשאל רחמים רון, מרקדניה הוותיקים של להקת בת שבע, לגבי עבודתו וענה: "פול עשה דברים טובים מאוד למען הלהקה, הוא מעביר לידיו של בוב כוהן להקה טובה מזו שקיבל לפני שנתיים וחצי.".[5]

ב-1981 שב סנסרדו לארצות הברית והמשיך לנהל את להקת המחול שלו, ובמקביל, סטודיו למחול ברחוב 21 בניו יורק. ב-1986 התפרקה להקת המחול שלו. לאחר מכן המשיך סנסרדו ללמד וליצור כוריאוגרפיות ללהקות שונות. יצירותיו מוצגות כחלק מרפרטואר של מספר להקות רבות, בהן להקת אלווין איילי (אנ').

על פי ראיון עמו מ-2009, בצעירותו לא נמשך אל המחול והעדיף לפתח קריירה בתחום הציור. במיוחד נמשך לציוריו של אדוארד הופר והושפע מהם ביצירותיו המאוחרות. הריקוד "לילות ללא שינה בעיר" הוא כשם ציור של הופר.[6]

יצירות עריכה

  • ציפורים קטלניות (1966)
  • כאב
  • השביל
  • פעמונים
  • צללים
  • התחברות לרקדנים
  • ילדים בערפל (בהשראת יצירתה של אתי הילסום)[7]
  • סיקלומטריה (1971)
  • קרנבל
  • שבע המילים האחרונות (מוזיקה מאת גיה קנצ'לי, 1994)
  • לילות ללא שינה בעיר
  • תפילה אבודה
  • מתכתיות

פרסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פול סנסרדו]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה