Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פולינה אינבינדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פולינה אינבינדר
קובץ:Polina-01.png
עיסוק זמרת, שחקנית
פרופיל ב-IMDb

פולינה אינבינדר (ברוסית: Полина Айнбиндер; לאחר הנישואין: לֶסְקִיס; 20 באפריל 1941 – 21 בספטמבר 2025) הייתה זמרת סופרן סובייטית וישראלית שהתמחתה בעיקר בביצוע שירים ביידיש ושחקנית האנסמבל הדרמטי היהודי של מוסקבה.

ילדות ונעורים עריכה

פולינה אינבינדר נולדה ב-1941 במוסקבה לברל (בֶּרְקוֹ) אינבינדר, מהנדס מסילות ברזל, ולדינה ברמן, כלכלנית. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה התיישבה המשפחה, בעקבות מינוי מקצועי של האב, בטאלין, בירת אסטוניה, שהייתה משנת 1940 לאחת הרפובליקות של ברית המועצות. בטאלין נולדו לפולינה אחיות תאומות, גלינה וסווטלנה, לימים פסנתרנית ומעבדת מוזיקלית. ההורים היו יוצאי עיירות יהודיות (שטעטלעך) באזור הומל שבבלארוס ודיברו בילדותם רק יידיש, אך כמו ברוב המשפחות היהודיות בתקופה הסובייטית, הם דיברו עם בנותיהם רוסית, ופולינה שמעה מעט יידיש רק בעת ביקורים אצל הסבים בבלארוס. כבר בילדותה הצטיינה בכישרון מוזיקלי והתעניינה בייחוד במוזיקה קולית. לאחר סיום בית הספר התיכון למדה ניצוח מקהלות ופיתוח קול בבית הספר המקצועי למוזיקה בטארטו ולאחר מכן בקונסרבטוריון של טאלין (כיום האקדמיה האסטונית למוזיקה ולתיאטרון שימוש בתבנית רו עבור "Эстонская академия музыки и театра" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(רו')) במחלקה הווקלית.

קריירה מקצועית בברית המועצות עריכה

לאחר סיום הלימודים עברה למוסקבה והמשיכה ללמוד פיתוח קול אצל המורה אנה טרויאנובסקיה שימוש בתבנית רו עבור "Трояновская, Анна Ивановна" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(רו'), שדגלה בשימוש טבעי במיתרי הקול מעין דיבור, בלי הפעלת לחץ או העצמה מלאכותית. לימים פיתחה פולינה שיטה משלה בהוראת פיתוח קול על יסודות דומים ובזכותם שמרה גם על כושר הביצוע שלה עד גיל מבוגר מאוד.

בשנת 1969 הצטרפה לאנסמבל הדרמטי היהודי של מוסקבה (בראשי תיבות ברוסית МЕДА), שהעלה הצגות ביידיש. הרכב זה, מייסודו של בנימין וולף (ולדימיר) שוורצר, נחשב לממשיך דרכו הרוחני של התיאטרון היהודי הממלכתי (GOSET) של שלמה מיכאלס, שנרצח על ידי יוסיף סטלין ב-1948. פולינה שיחקה בהצגות "טוביה החולב" על פי שלום עליכם בתפקיד חוה, "מעבר לאוקיינוס" מאת יעקב גורדין בתפקיד צילה ועוד. היא בלטה במיוחד בהצגת "החייט המכושף" על פי סיפורו של שלום עליכם בבימויו של פליקס ברמן שימוש בתבנית רו עבור "Берман, Феликс Соломонович" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(רו'). ההצגה הזאת הייתה מעין מחזמר, ואינבינדר, ששיחקה בתפקיד ציגעלע (העֵז), ביצעה בה כמה שירים וזכתה לאהדה מיוחדת של הקהל. האנסמבל פעל במסגרת "מוסקונצרט" שימוש בתבנית רו עבור "Москонцерт" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(רו') – המוסד הממלכתי הרשמי לתרבות של מוסקבה. פולינה ועוד שחקנים בני הקבוצה היו מועסקים מטעמו.

בשנת 1973 השתתפה בתחרות אומנויות הבמה של רוסיה בביצוע שירים ביידיש וזכתה במקום השלישי (הפרס הראשון לא הוענק לאיש, והפרס השני ניתן לזמרת הרוסייה ז'אנה ביצ'בסקיה). ביצוע רפרטואר יהודי מובהק בתחרות זו היה מעשה נועז בברית המועצות בימים ההם, לכן גם עצם ההשתתפות בתחרות וגם הזכייה בפרס הפכו לאירוע משמעותי בתרבות היהודית הסובייטית. אינבינדר ביצעה בין השאר את "שיר הערש לבאבי יאר" בלחן רבקה בויארסקי למילות המשורר שיקה דריז, שיר קינה של אם שאיבדה את ילדיה הקטנים בבאבי יאר בשואה.[1] על אף הזכייה לא שודרה הופעתה של אינבינדר בטלוויזיה הממלכתית. על פי התקנון אומנים שהגיעו למקומות הראשונים בתחרות זו היו זכאים להקלטת תקליט גדול. הוקלט תקליט ששמו "שירים יהודיים" (ברוסית Еврейские песни) בביצועה, שכלל 14 שירים ביידיש, בהם "ווי אזוי לעבט דער קיסר" (כיצד חי הקיסר), "דונה דונה" ו"שיר הערש לבאבי יאר". התקליט רשום בקטלוג התקליטים הסובייטיים תחת המספר C30-06705-6, אך הוא נגנז ולא יצא לאור מעולם. ואולם תקליט קטן בשם זהה שכלל ארבעה שירים מתוך ה-14 ראה אור ואזל זמן קצר לאחר שהגיע לחנויות.

עלייה ופעילות בישראל עריכה

בשנת 1975 נישאה למתמטיקאי ולדימיר לסקיס. בני הזוג הגישו בקשה לעלות לישראל והפכו למסורבי עלייה. בתקופת ה"סירוב" ניהלה מקהלה לילדי פעילים ציונים והשתתפה בהצגות של המחתרת הציונית. ההיתר לעלות לישראל הגיע כשהייתה מאושפזת בבית יולדות לקראת לידת בתה הבכורה מרים. במאמץ רב הושגה הארכת הזמן הקצוב מטעם השלטונות לעזיבת המדינה משבועיים לחודשיים, וביוני 1977 הגיעה המשפחה לישראל והתיישבה בירושלים. ב-1978 נולד ילד נוסף, דניאל. ב-1979 וב-1981 עלו לישראל גם אחיותיה הצעירות.

בישראל עסקה פולינה בהוראת תורת המוזיקה ופיתוח קול ובהופעות שירה. אחותה סווטלנה הייתה לשותפה קבועה ליצירה המוזיקלית: היא עיבדה יצירות רבות לשני קולות, שרה את הקול השני וליוותה את השירה בפסנתר. מלבד שירים ביידיש ביצעו האחיות יצירות מתקופת הבארוק באיטלקית ובשפות אחרות, רומנסות רוסיות ושירים עבריים. הן הופיעו גם בארצות הברית, בהולנד וברוסיה. ב-2003 זכו בפרס השני בפסטיבל "חנוכיית הזהב" בברלין. פעמים אחדות, עד 2019, חזרו והופיעו בעיר ילדותן טאלין. פולינה אינבינדר הלחינה למעלה מעשרים שירים למילות משוררים רוסיים – פיודור טיוטצ'ב, יבגני ברטינסקי שימוש בתבנית רו עבור "Баратынский, Евгений Абрамович" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(רו') ואוסיפ מנדלשטם, דוד סמויילוב ויבגני ריין שימוש בתבנית רו עבור "Рейн, Евгений Борисович" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(רו') ומשוררות שעלו לישראל אלנה אקסלרוד וסוסנה צ'רנוברובה.

לימדה פיתוח קול עד החודשים האחרונים לחייה. ראתה בלימוד פיתוח קול גם כלי טיפולי ואמצעי פיתוח האישיות.

לאורך שנים תמכה בעולים חדשים רבים בחומר וברוח.

נפטרה בירושלים ב-21 בספטמבר 2025 ונקברה בהר המנוחות.[2]

דיסקוגרפיה עריכה

  • טאטע-מאמע לידער – תקליטור שירים ביידיש, ירושלים 2001
  • Русский романс в Иерусалиме – תקליטור "רומנסות רוסיות בירושלים", ירושלים 1999
  • Полина Айнбиндер – Еврейские народные песни (Мелодия, 1974) Г62-04203-4

אסופות תווים עריכה

  • ‎20 Yiddish Song Arrangements from the repertoire of Polina and Svetlana Ainbinder, 2025 Jerusalem
  • Полина Айнбиндер, Песни-романсы, Иерусалим 2025.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פולינה אינבינדר]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המבצעת הראשונה של השיר הזה נחמה ליפשיץ כבר הייתה בישראל בעת ההיא. לאחר שביצעה את השיר בקייב בשנת 1959 מנעו השלטונות מליפשיץ להופיע בקייב.
  2. ^ פולינה פנינה לסקס באתר GRAVEZ
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=פולינה_אינבינדר&oldid=1012044"