Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פגיעות ברגשי דת ומסורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פגיעות ברגשי דת ומסורת הוא חלק בחוק העונשין האוסר על פגיעה ברגשות, עלבון, הפרעה לפולחן או ביזוי של מסורות-דתיות, ועל מתן הטבות לשם המרת דת.

קובץ החוקים על פגיעות ברגשי דת ומסורת מקובץ בסימן ז' של פרק ח' של חוק העונשין, והוא מתמצת את הדין הפלילי בישראל בנוגע ליחסי דת ומדינה.

היסטוריה עריכה

קובץ:Blasphemy Ordinance Palestine 1929.jpg
The 1929 Blasphemy Ordinance - trhe British Mandate

מקור החוק כנגד פגיעה ברגשות דת הוא בפרעות תרפ"ט, כיוון שהנציב העליון חשש כי היו לפרעות רקע דתי, והוא הזדרז להתקין את "פקודת הנאצה (גידוף דת)"[1].

לאורך השנים, קרו מספר פרשיות בהן הייתה מחלוקת סביב הסעיפים הללו, כמו העתירות לבג"ץ כנגד מצעד הגאווה[2][3][4], מעצרו של הנהג שגרם למהומות באוקטובר 2008 בעכו[5] ומעצרה של מפיצת כרוז החזיר טטיאנה סוסקין[6].

כמו כן, נשמעו קולות הקוראים לבטל את החוק בשל פגיעה בחופש הביטוי או להוסיף תוספות לחוק כדי להגן על אמונות דתיות שונות[7].

תמצית החוק עריכה

החוק אוסר על הפרעה לקיום טקסים ופולחן דתי במטרה לבזותם, על הרס, נזק או חילול של מקום פולחן, או כל עצם מקודש לקהל אנשים, על כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה, הפרעה לטקסי קבורה או התייחסות לגופת מת שלא כדין.

כמו כן, החוק אוסר פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים והשמעתן בציבורי של אמירות שיש בהן כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים של איש.

ולבסוף החוק אוסר לקבל או לתת כסף או טובות הנאה תמורת המרת דת או שכנוע של אחר להמיר את דתו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה