פאולינה ונגרובר זלקינד
פעולות נוספות
| לידה | 1875 או שנה קודם (גיל: 151 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת ישראל ישראל |
| ידוע בשל | ממייסדי נהריה |
פאולינה ונגרובר זלקינד (באנגלית: Pauline Wengrover-Zalkind; נפטרה ב-19 בינואר 1950) הייתה אשת עסקים אנגלייה, ממייסדי העיר נהריה[1] ובעלת נכסים.[2]
ביוגרפיה עריכה
פאולינה ונגרובר, אשת עסקים ממוצא אנגלי, קשרה את חייה עם הרב ד"ר יעקב מאיר זלקינד,[3] הוסיפה את שם משפחתו לשלה והקימה איתו משפחה.[4]
העלייה לארץ עריכה
פאולינה ויעקב מאיר זלקינד עלו לארץ, התיישבו בכרמל וקנו שכונה שנקראה על שמה: שכונת פועה.[5]
ייסוד נהריה עריכה
ב- 15 במאי 1934 נחתם שטר קניין היסטורי שבו רכשו ארבעה יהודים פרטיים כ-2000 דונם מקרקעות משפחת טואני הנוצרית, בעסקה שהניחה את היסודות לייסוד העיר נהריה. ארבעת הרוכשים הם היינריך כהן, יוסף לוי, ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר – זלקינד. הקרקעות נרשמו על שמם בטאבו, בלשכת המקרקעין בעכו.[6]
פעילותה בנהריה עריכה
בעקבות רכישת הקרקע, נוסדה בחיפה ב-26 במאי 1934, חברה חדשה בשם "נהריה בע"מ". בפרוטוקול הייסוד מופיע שפאולינה מסרה "אשת איש" כמשלוח ידה. קלאוס קרפל כותב שהיא ייצגה שתי משפחות חשובות בארץ ישראל, ולמרות חלקה החשוב במתן הכסף היא פעלה בצנעה ובסתר, כך לא זכתה להילת מייסדת נהריה. פאולינה נמנתה על חברי הוועד המנהל של "החברה" כבר בשנת 1935 והיא המשיכה להיות בישיבות הוועד של החברה גם לאחר מכן.[7] עד שנת 1939 היא נחשבת יחד עם שלוש המייסדים למוכרת קרקעות נהריה. בעיתונות מופיעים מייסדים נוספים,[8] אולם בפועל, ארבעת המייסדים המוזכרים לעיל היו בעלי המניות המשמעותיים ביותר ופעילים ברכישת הקרקע ובייסוד העיר.[9]
בשנת 1941, כשהוכרזה המועצה המקומית בנהריה, הגיעה פאולינה כמייסדת והביאה לראש המועצה שי.[10]
למרות תרומתה המהותית לייסוד העיר, לא זכתה פאולינה להילת מייסדת נהריה באותה מידה כמו עמיתיה הגברים. דבר זה משקף נורמות חברתיות של התקופה. נורמות אלו יצרו תופעה רחבה יותר של התעלמות ודחיקה של נשים מהזיכרון התנועתי והלאומי.[11] רק בעשורים האחרונים החלה חשיפה מחודשת של תרומתן של נשים אלה.[12] בימים אלה נעשות פעולות על מנת להנציח את פאולינה כמייסדת, בשל תרומתה להקמת המושבה.[13]
שנותיה המאוחרות עריכה
בשנת 1937 נפטר בעלה, הרב ד"ר יעקב מאיר זלקינד.[14] פועה ערכה את כתבי היד שלו והוציאה לאור את פירושו למשנה כעבור שנתיים, וכן המשיכה בפעולות להנצחתו.[15]
פועה זלקינד, נפטרה בשנת 1950, בגיל 75. משפחתה פרסמה הודעת פטירה בה תוארה כאחת מ"בוני הארץ".[16]
הערות שוליים עריכה
- ^ A synopsis of the origins of Nahariya באתר עיריית נהריה וכן : קלאוס קרפל, כפר הייקים, עמ' 26.
- ^ בהספד על יעקב מאיר זלקינד רבים תיארו אותה כאישה עשירה ובעלת נכסים, לדוגמה: קליינמן משה.
- ^ Hayyim Rothman, Dancing at Every Wedding: The Biography of Rabbi Yaakov Meir Zalkind, a Religious-Zionist, Pacifist, Anarcho-Communist (unpublished manuscript, Academia.edu, 2020), 200–206
- ^ Anna Elena Torres (1 March 1938). "The Anarchist Sage/Der Goen Anarkhist: Rabbi Yankev-Meir Zalkind and Religious Genealogies of Anarchism". In geveb. Retrieved 23 April 2025.
- ^ רנה ברגין, גג מול כיפת זהב, הארץ, 31/12/1965 עמ' 41. וכן בהספדים לזכר יעקב מאיר מתוארת השכונה שנבנתה על שמה.
- ^ קלאוס קרפל, כפר הייקים, עמ' 26.
- ^ קלאוס קרפל, מושבת הייקים, עמ' 43.
- ^ "יישוב עברי מצפון לעכו, ביקור עיתונאים בנהריה", דבר, 31/5/1935, עמ' 1.
- ^ קלאוס קרפל, כפר הייקים, עמ' 26–28
- ^ "חג בנהריה, הוכרזה מועצה מקומית", הצופה, 7/2/1941, עמ' 1.
- ^ אופירה גראוויס קובלסקי, אישה עבריה בל יאבד חלקך: נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה, אוניברסיטת בר אילן, 2023, עמ' 10-15
- ^ מרגלית שילה, נשים בונות אומה: הפרופסיונליות העבריות 1918–1948, ירושלים: כרמל, 2020, עמ' 23
- ^ https://www.facebook.com/share/p/1A1SgMXC3a/
- ^ משה קליינמן, יעקב מאיר זלקינד (ליום השביעי למותו), דבר, 3 בינואר 1938
- ^ הארץ, 24/9/1941, עמ' 4.
- ^ פועה זלקינד ז"ל, מודעת אבל באתר הַבֹּקֶר, 20 בינואר 1950, עמ' 10