פאבל ריבאלקו

פאבל סימיונוביץ' ריבאלקו
Павел Семёнович Рыбалко
	פאבל ריבאלקו
	פאבל ריבאלקו
לידה	4 בנובמבר 1894; כפר במחוז חרקוב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה	28 באוגוסט 1948 (בגיל 53); מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצות
	שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.
שירות צבאי
השתייכות	האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית ; ברית המועצות ברית המועצות
דרגה	מרשל כוחות השריון מרשל כוחות השריון
	1914–1948; (כ־34 שנים)
תפקידים בשירות
	מפקד ארמיית הטנקים החמישית ; מפקד ארמיית הטנקים השלישית ; מפקד הארמייה ה-57 ; מפקד ארמיית המשמר המשוריינת השלישית
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה ; מלחמת האזרחים ברוסיה ; מלחמת העולם השנייה
עיטורים
	גיבור ברית המועצות גיבור ברית המועצות ; עיטור לנין עיטור לנין עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה

פאבל סימיונוביץ' ריבאלקו (ברוסית: Павел Семёнович Рыбалко‏; 4 בנובמבר 1894 - 28 באוגוסט 1948), פיקד על כוחות שריון במהלך מלחמת העולם השנייה, ונחשב לאחד ממפקדי השריון המוכשרים ביותר בצבא האדום.

ביוגרפיה עריכה

ריבאלקו נולד ב-4 בנובמבר (23 באוקטובר לפי הלוח היוליאני) 1894 בכפר במחוז חרקוב, ובשנת 1907 בגיל 13 החל לעבוד בבית חרושת לסוכר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 התגייס ריבאלקו לצבא האימפריה הרוסית, ולחם בשורותיו במהלך המלחמה. לאחר מהפכת אוקטובר הצטרף לצבא האדום, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ובמהלך מלחמת פולין-אוקראינה. בין השנים 1926–1930 למד ריבאלקו באקדמיה הצבאית על שם פרונזה, ולאחר מכן מונה למפקד גדוד. בשנת 1934 נשלח כיועץ צבאי לסין, ולאחר מכן כיהן בין השנים 1937–1940 כנספח צבאי בסין ובפולין.

זמן קצר לפני מבצע ברברוסה מונה ריבאלקו למדריך בבית הספר לטנקים בקאזאן, ונשאר בתפקיד זה עד ליולי 1942. ביולי 1942 לאחר הפצרות רבות ונשנות, מונה ריבאלקו למפקד ארמיית הטנקים החמישית, ובספטמבר מונה למפקד ארמיית הטנקים השלישית, ולחם עמה בקרב חרקוב השלישי. לאחר שספגה אבדות כבדות במהלך הקרב, הפכה הארמייה לארמייה ה-57. במאי 1943 מונה ריבאלקו למפקד ארמיית המשמר המשוריינת השלישית, ולחם עמה בקרב קורסק ובקרב דנייפר. בספטמבר 1944 פיקד ריבאלקו על הארמייה במבצע לבוב-סנדומייז', ולאחר מכן בקרב על שלזיה. באפריל 1945 לחם עמה במהלך הקרב על ברלין כחלק מהחזית האוקראינית הראשונה, ולאחר מכן השתתף ריבאלקו בכיבוש דרזדן ובקרב על פראג.

לאחר המלחמה המשיך ריבאלקו לפקד על ארמיית המשמר המשוריינת השלישית, ובשנת 1947 מונה למפקד כוחות השריון הסובייטיים בגרמניה. ב-28 באוגוסט 1948 מת ריבאלקו בביתו שבמוסקבה לאחר מחלה ממושכת, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|פאבל ריבאלקו]] בוויקישיתוף