עשורא (מאכל)
פעולות נוספות
עשורא, ענושבור, פודינג נח או טריגו קוסו הוא דייסה או פודינג מתערובת סוגים שונים של דגנים, אגוזים, פירות טריים ויבשים ולעיתים גם קטניות. זאת מנה חגיגית הנהוגה במועדים שונים בקרב מוסלמים, נוצרים ויהודים.
בחבל הבלקן ובטורקיה, מוסלמים סופיים מכינים את המנה ליום עשוראא שמתקיים ביום העשירי ("עשוראא") בחודש מוחרם.[1] הארמנים מכינים אותה כמנה חגיגית לחג המולד ולשנה החדשה.[2] יהודים ספרדים מכינים את המנה לכבוד ט"ו בשבט.[3]
בחלק מהמסורות היהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, נהוג להכין עשורא גם לציון צמיחת השן הראשונה של ילד או מותו של בן משפחה.[3]
היסטוריה עריכה
עבור תושבי המזרח הקדום, מזונות המורכבים מדגנים מלאים מבושלים התקשרו לטקסי האביב והקציר מאז ימי קדם. אסוציאציה זו התפשטה לאסיה, אירופה ואפריקה. טקסים הקשורים לתמוז, אל החיטה והפריון הבבלי, תועדו כבר במאה ה-10 על ידי נוסע ערבי שכתב על חיטה מבושלת בין המנות שנצרכו בחגיגה פגאנית שנערכה בחרן.[3]
יהודים, נוצרים ומוסלמים כולם צרכו חיטה מבושלת במגוון דרכים תחת שמות שונים במשך אלפי שנים. תבשילים אלו הומתקו בדרכים שונות באמצעות סוכר, מולסה, ופירות יבשים. למרות שהם מתקשרים כיום לחגים דתיים אברהמיים כמו עשוראא, חג המולד, התענית, הפסחא וט"ו בשבט, כמו גם לאירועים כמו שן ראשונה של ילד או פטירתו של בן משפחה, ניתן לייחס את שורשיהם לטקסי פריון ולידה מחדש ששימשו חקלאים מוקדמים במזרח הקרוב.[3]
עשורא הוכן ונאכל באופן מסורתי בחודשים הקרים יותר של השנה, בשל אופיו הכבד והעשיר בקלוריות, אך כיום נוהגים ליהנות ממנו כל השנה. המנה מיוצרת באופן מסורתי בכמויות גדולות ומחולקת למשפחה, חברים, שכנים ומכרים, ללא קשר לאמונתם או דתם, כמחווה של שלום ואהבה.
מרכיבים עריכה
לדייסת עשורא אין מתכון אחד, שכן המתכונים משתנים בין אזורים ומשפחות.[4] באופן מסורתי אומרים שיש בעשורא לפחות שבעה מרכיבים. יש האומרים שיש להשתמש בלפחות עשרה מרכיבים, בהתאם לנושא ה"עשירי", בעוד שאלווים תמיד משתמשים בתריסר.
בין המרכיבים הנפוצים:
- דגנים מלאים: חיטה, שעורה או אורז
- קטניות: שעועית לבנה או חומוס
- ממתיקים: מולסת תמרים, מולסה רימונים או מיץ סלק
- פירות יבשים: תמרים, צימוקים, דומדמניות, משמשים, תאנים או תפוחים. במתכונים רבים נהוג להוסיף גם גרידת קליפות תפוז, לימון או ליים כדי להוסיף עומק לפודינג.
- אגוזים: פיסטוק, שקדים, אגוזי לוז, אגוזי מלך, צנוברים או שומשום
- תבלינים: זרעי אניס, זרעי כמון שחור, פרונוס מחלב, הל, קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט ופלפל אנגלי
- תוספות וקישוטים: כמה וריאציות מתובלות בליקר אניס (כמו ערק), קינמון, רימונים, מי ורדים ו/או מי פריחת תפוזים.
מסורות מקומיות עריכה
המטבח היהודי עריכה
יהודים ספרדים מכינים עשורא, הידוע גם בשם "טריגו קוסו", לכבוד ט"ו בשבט. המנה עשויה מגרגרי חיטה רותחים בשילוב סוכר, אגוזי מלך מרוסקים וקינמון. ייתכן שמקורו של מנהג זה בקהילות יהודיות קדומות באנטוליה בתקופה הביזנטית, ולא במנהגים שהביאו איתם יהודים שהתיישבו בטורקיה העות'מאנית לאחר גירושם מספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15.[3] ישנן כמה קהילות יהודיות המכינות עשורא, הידועה גם בשם "בלילה", גם כדי לחגוג את השן הראשונה של הילד.[3][5]
טורקיה עריכה
לפי אחת המסורות, כאשר הגיעה תיבת נח להר אררט, חגגו בני משפחתו של נח עם מאכל מיוחד. מכיוון שהאספקה שלהם כמעט נגמרה, מה שנשאר (בעיקר דגנים, פירות יבשים וכדומה) בושל יחד ליצירת פודינג.[6] משפחות טורקיות מכינות פודינג עשורא כדי להנציח את האירוע הזה.[7] עשורא מחולק לעניים, כמו גם לשכנים, חברים וקרובי משפחה.[8] אווליה צ'לבי מציין בספר המסעות שלו "סיאחת נאמה" ש"עשורא היא דייסה שיש לבשל בעשירי במוחרם".[9] לדבריו, פסוקים מהקוראן נאמרו מעל לקלחת העשורא המבושלת לזכר בני משפחה שנפטרו לפני שהוגשה לשכנים, מה שמעיד על כך שעבור משפחות סוניות מסוימות הייתה לארוחה משמעות של זכירת המתים.[3] כיום מנה דומה נעשית לכבוד השן הראשונה של הילד. לפי ההיסטוריון העות'מאני אחמד קאוויד (נפטר בשנת 1803), נשים נתנו זאת לאהובים, לחברים ולעניים כמחווה של הכרת תודה על הישרדותו של הילד בשנת החיים הראשונה. בטורקיה ובמדינות רבות אחרות במזרח התיכון, מסורת זו עדיין נפוצה בקרב נוצרים, יהודים ומוסלמים. המנה יכולה להיות מתוקה או מלוחה והיא ידועה ביוונית בשם kofyas ובטורקית כ-diş buğday ('חיטת שיניים').[3] עשורא מיוצר גם במהלך חגיגת האביב של Hıdırellez, שבה הוא דומה ביותר לשורשיו הפגאניים העתיקים.[3]
ארמניה עריכה
הגרסה הארמנית של עשורא נקראת "anoushabour". מכיוון שהארמנים מגישים את הפודינג הזה במהלך חג המולד ובערב השנה החדשה, הוא נקרא לפעמים "פודינג חג המולד הארמני". הפודינג עשוי להיות מלווה בקורביה ובאגוזים כמו שקדים או פיסטוקים.[10] נהוג לעטר את הפודינג בזרעי רימון, פירות יבשים ולטעום במי ורדים.[11] נהוג לחלק את המנה לשכנים בעונת חג המולד[2]. הפודינג החגיגי הזה הוא החלק המרכזי של שולחן השנה החדשה, שמקושט לרוב בפירות יבשים, אגוזים, רימונים ומי ורדים.
הבלקן עריכה
המנה מוכרת בבוסניה בשם hašure ובבולגריה בשם ashoure.[3]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).