ערב כחול

ערב כחול

נתונים על היצירה
מיקום	{{#property:P276}}

ערב כחול (בצרפתית: Soir bleu) הוא ציור מאת אדוארד הופר משנת 1914, השמור במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק. היצירה מציגה סצנה של בית קפה על מרפסת בפארק סן־קלו, המשקיפה על עמק הסן, ומציגה קבוצת דמויות היושבות סביב שולחנות. הפורמט של הציור פנורמי, רחב פי שניים מגובהו, והוא אינו מציג את העיר עצמה אלא את האנשים, שיש לקרוא אותם כטיפוסים חברתיים.

הקשר ויצירת היצירה

הציור נוצר בשנת 1914, לאחר שובו של הופר מאירופה, והוא מבוסס על זיכרונותיו מן החיים בפריז, אף שנוצר בפועל בניו יורק. בעיני האמן היה זה ציור שאפתני שנועד לשמש מעין הצהרה אמנותית ולרכז השפעות שונות שספג. היצירה משלבת השפעות מן האמנות הצרפתית של סוף המאה ה־19, במיוחד מן העיסוק בתרבות בתי הקפה והרחוב כפי שניכר ביצירותיהם של אדגר דגה ואנרי דה טולוז-לוטרק, וכן מרמזת להשפעות נוספות כגון קומפוזיציה בהשראת דגה, סצנת קפה בהשראת מאנה, פישוט צורות בהשראת ולוטון ורמזים סימבוליים הקשורים לכותרת בצרפתית. ממדיו הגדולים של הציור מעידים על הרושם החזק שהותירה עליו פריז.

תיאור היצירה

הסצנה מתרחשת על מרפסת שבה שולחנות עגולים, ומאחוריה מעקה המרמז על נוף פתוח שאינו נראה בפועל. הדמויות מסודרות לאורך המרחב הפנורמי, ויש להתבונן בהן כרצף של טיפוסים ולא כקבוצה מאוחדת. אין בציור קווי פרספקטיבה ברורים או נקודת מגוז, והסידור האופקי של השולחנות אינו מספק מידע על עומק. קו אופקי החוצה את התמונה בגובה עיני שתי דמויות עשוי לשמש כקו אופק, אך אינו יוצר מבנה מרחבי מסורתי. הצופה יכול למקם את עצמו לאורך התמונה ולבחון את הדמויות לפי רצונו.

הציור בנוי כטריפטיך, המחולק לשלושה חלקים באמצעות עמוד מרכזי המשמש גם כתומך לפנסים. העמוד אינו רק אלמנט מבני אלא גם אמצעי ארגון המכוון את הקריאה ומחלק את הסצנה לאזורים שונים. החלוקה יוצרת הבחנה בין חלקים שונים של המרחב, כאשר גם פרטים נוספים כמו בלוסטרדה בודדת בצד מסמנים את החלוקה. הפורמט הפנורמי והיעדר עומק מסורתי מדגישים את פני השטח ואת סידור הדמויות לאורך הציור.

הציור מציג קבוצה של טיפוסים חברתיים ולא דמויות אינדיבידואליות. בין הדמויות ניתן לזהות צייר מזוקן, בורגני לבוש אלגנטי, איש צבא, ליצן לבן, זונה מאופרת, דמות המזוהה כסרסור וזוג היושב בצד ומתבונן. הדמויות אינן מתקשרות זו עם זו, וחלקן אף מוצגות ללא מחוות ידיים ברורות, דבר המקשה על פירוש פעולותיהן. הן ממוקמות במרחב אך אינן יוצרות סצנה מאוחדת, אלא רצף של נוכחויות.

פרשנות

הציור מתאר קבוצה של דמויות הנמצאות יחד אך מנותקות זו מזו. תחושת הניתוק אינה מוצגת באופן דרמטי אלא מתקיימת בכל חלקי הקומפוזיציה. הדמויות מפגינות אדישות כלפי חוץ אך מצויות במצב של עצבות פנימית, והציור מציג מצב של בדידות בתוך מרחב חברתי. האופי האלגורי של היצירה ניכר בכך שכל דמות מייצגת טיפוס, והמשמעות נוצרת מן היחסים ביניהן ומהיעדר הקשר ביניהן.

בשנת 1920 חזר הופר לנושא ביצירה נוספת, שבה שינה את המבנה הקומפוזיציוני והדגיש את הנוף. ביצירה זו צומצם מספר הדמויות והנושא הוצג באופן ישיר וברור יותר, תוך פישוט הסצנה ביחס למורכבות של ערב כחול.