ערבה לבנה
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןערבה לבנה | |
|---|---|
| קובץ:ערבה לבנה - נוף העץ 1.jpg ערבה לבנה בנחל עין זהב | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צמחים |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים קדומים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | ערבתיים |
| סוג: | ערבה |
| מין: | ערבה לבנה |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg salix alba | |
ערבה לבנה (שם מדעי: salix alba) היא עץ דו-ביתי (ישנם עצי זכר ועצי נקבה) ממשפחת הערבתיים[1]. זהו עץ נשיר חורף הגדל בעיקר על גדות נחלים ובקרבת נביעות. בסוג ערבה מוכרים כ־470 מינים, מרביתם נפוצים באזורים לחים של חבלי האקלים הקרים בחצי הכדור הצפוני[2]. בישראל גדלים שלושה מיני ערבה: ערבה מחודדת, ערבה לבנה וערבת שלושת-האבקנים (Salix triandra), האחרון עץ נדיר מאוד, תפוצתו מוגבלת, ומציאותו כיום בישראל מוטלת בספק[3]. על יתר המינים ראו בערך ערבה. בשל נטילת ענפי ערבה במצוות ארבעת המינים, קיימת מסורת זיהוי רציפה וחד־משמעית בין ה"ערבים" שבמקרא לבין מיני הסוג Salix, והסכמה של הרוב המוחלט מקרב החוקרים[4].
ההבחנה בין ערבה מחודדת לערבה לבנה איננה קלה, והקושי מתעצם בשל בני הכלאיים הנפוצים ביניהם[5]. עם זאת, קיימים שני סימנים בולטים: במספר האבקנים – בפרחים הזכריים של ערבה מחודדת יש בדרך כלל 4 או 5 אבקנים, ואילו בערבה לבנה רק 2 (לעיתים 3); ואם אין פריחה צבע הענפים והניצנים – בערבה מחודדת הם נוטים לאדמדם, ואילו בערבה לבנה הם חומים בהירים עד לבנים. בנוסף, בערבה מחודדת הענפים והעלים קירחים, ואילו בערבה לבנה הענפים והעלים הצעירים מכוסים שערות עדינות המלבינות את מראה העץ[6].
בנוסף למיני הערבה, משפחת הערבתיים בישראל מיוצגת גם על ידי צפצפת הפרת (Populus euphratica). זהו עץ נשיר, בעל שלכת זהובה, הגדל בסמוך למיני הערבה, ונבדל מהם בעליו: בעוד שלערבות עלים מוארכים, לצפצפת הפרת יש גם עלים מוארכים וגם עלים מעוגלים או מעוינים (בייחוד הבוגרים), ואלה בעלי שינון גס בחלקם העליון[5]. לפרחיה הזכריים של צפצפת הפרת מספר רב בהרבה של אבקנים – 12 עד 24.
ערבה לבנה עריכה
ערבה לבנה היא עץ דו-ביתי (עצי זכר ועצי נקבה), נשיר חורף ופריחה אביבית, הגדל בבתי גידול לחים וטבעיים על גדות נחלים או נביעות מים במשך כל השנה. מין זה כשאר בני מינו בלתי קוצניים, חסרי שרף חלבי הנוטף מחתך טרי בעלה או בגבעול[5][6].
הענפים משתלשלים, חומים בהירים עד לבנים (בערבה מחודדת הענפים לעיתים אדמדמים). הענפים והעלים הצעירים שעירים[7].
הלוואים דמוי אזמל, צרים ומשוננים והם נושרים זמן קצר לאחר הלבלוב (בשונה מערבת שלושת האבקנים שהלוואים משתיירים). בסיס הלוואים אינו דמוי לב (בשונה מערבת שלושת האבקנים).
העלים מסורגים, פשוטים, סימטריים, מוארכים (ולא דמויי מעוין או כליה או ביצה כבצפצפה). ומשוננים בעדינות בשפתם ורוחבם עולה על 2.5 ס"מ (בשונה מערבה מחודדת שרוחב העלה שלה קטן מ-1.8 ס"מ). הם מכסיפים בצד התחתון וירוק רענן יחסית בצד העליון. הטרף מכוסה כרגיל בשערות דקות ועדינות דבר המשווה לעץ גוון לבן (בשונה מערבה מחודדת שעליה וענפיה קירחים). העלים חסרי ריח.
הפרחים ערוכים בעגילים (Catkins) – תפרחות מסוימות וצפופות (cymose), דמויות שיבולת, של פרחים חד-מיניים. הפרחים בעגיל חסרי עטיף, או בעלי עטיף פשוט מצומצם מאוד ולא בולט, ובסופו של דבר כל התפרחת נושרת כיחידה אחת. העגילים הזכריים שבהם משולשלים ויורדים. העגילים הנקביים זקופים. הפרחים חסרי עטיף (חסרי עלי כותרת וגביע), במקום העטיף ישנם צופן אחד או שניים דמויי קשקש (ולא צופן דמוי קערה המצוי בצפצפה). כל פרח יושב בחיקו של חפה קרומי ששפתו תמימה (בשונה מצפצפה). כל פרח עטוף בקשקש חיצוני אחד בלבד.
לפרח זכר יש 2 אבקנים או לעיתים רחוקות 3. הזירים מפורדים או מאוחים, קירחים או שעירים בבסיסם.
לפרח נקבה שחלה עילית קירחת, עלה שחלה אחד, מגורה אחת, עמוד שחלה אחד, ועל פי רוב 2 צלקות קצרות[8]. בבסיס הפרח מצוי צופן.
הפרי הבשל יושב או נישא על עוקץ קצר שאורכו קצר ממ"מ אחד (בשונה מערבה מחודדת שעוקץ הפרי הבשל 1.5 מ"מ).
הפרי הלקט קירח המכיל זרעים רבים ונפתח לאורכו בשתי קשוות או לעיתים רחוקות ב-3 או 4 קשוות.
הזרעים קטנים בעלי ציצית של שערות בבסיסם שמתפתחת מעוקץ הביצית[9].
הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת יולי, בעיקר באביב. האבקה באמצעות חרקים. פרי בהפצת הזרעים מצוי בחודשים יולי אוגוסט[7]. הזרעים הנופלים בתנאים המתאימים לנביטה ינבטו תוך 12 שעות. משך חיוניות הזרעים קצר.
בית גידול ותפוצה עריכה
תפוצתו בעולם משתרעת באזורים אירו-סיביריים, ים-תיכוניים ואירנו-טורניים ונמשכת ממערב אירופה ועד למרכז אסיה. בישראל עץ זה נפוץ בעמק החולה במקורות הירדן ובמרגלות החרמון והוא מחליף את הערבה המחודדת. בישראל עץ זה נדיר ומוגן[7]. ערבה מחודדת היא צמח חצי-צל ואור מלא; עמיד בקרה, וביובש אוויר; רגיש לגיר ולמליחות[8].
מַחְזוֹר חָזוּתִי (פֵנוֹלוֹגְיָה) עריכה
העץ נשיר חורף, ועומד בשלכת מסוף דצמבר ועד אמצע מרץ. לבלוב העלים מתחיל במקביל לפריחה, ולעיתים אף אחריה, ונמשך מסוף מרץ ועד תחילת דצמבר. הפרחים נפתחים כבר בסוף פברואר, בסוף החורף ובראשית האביב, והפריחה נמשכת עד תחילת יוני. חניטת הפירות מתרחשת עם סיום הפריחה בתחילת יוני, הם מבשילים באמצע אוגוסט, והפצת הזרעים נמשכת עד תחילת אוקטובר[7].
התפרחות עצמן נוצרות כבר בסתיו של העונה הקודמת, נכנסות לתרדמת חורף ונפתחות רק באביב שלאחר מכן. ההאבקה נעשית באמצעות הרוח או בעזרת חרקים הנמשכים לצוף ולאבקה. התפרחות הזכריות נושרות אחרי הפריחה כחטיבה אחת. בתחילת יוני ניכר הפרי הירוק, והפצת הזרעים בעלי הציצית הלבנה מסתיימת בתחילת אוקטובר. הזרעים מופצים ברוח ונובטים במהירות, אך חיוניותם קצרה. לצד הריבוי המיני מתקיים גם ריבוי וגטטיבי טבעי באמצעות ייחורים – ענפים שבורים שנסחפים במים ויכולים להתבסס כפרטים חדשים[9].
ניצני התפרחות (עגילים, catkin buds) מתפתחים כבר בסתיו של השנה הקודמת על ענפי אותה שנה, ונכנסים לתרדמת במהלך החורף. שלב זה נקרא preformation (ראו גם בפרק מורפולוגיה על מבנה העגילים). בתוך ניצן העגיל מצוי קודקוד הצמיחה של התפרחת (inflorescence apex), שממנו מתפתח ציר העגיל ועליו פרימורדיות – תאי מוצא עובריים שמהם יתפתחו הפרחים. פרימורדיות אלה נשארות במצב רדום לאורך החורף יחד עם ניצן העגיל, ובאביב מתמיינות בהדרגה לאיברי פרח.
כיוון שניצני התפרחות נוצרים כבר בסתיו ונשארים בתרדמת כל החורף, הם חשופים לפגעי קרה, למזיקים או לפציעות מכניות. אם ייפגעו – בעונת הפריחה לא יתפתחו תפרחות חדשות במקומם, ועלול להיגרם אובדן פריחה לשנה שלמה. עם זאת, זהו דגם נפוץ במיני ערבה רבים, והוא מקנה יתרון חשוב: פריחה מוקדמת מאוד באביב, לעיתים עוד לפני הופעת העלווה המלאה. בכך מובטחת האבקה יעילה ברוח בין עצי הזכר לעצי הנקבה, וכן משיכת מאביקים ראשונים המחפשים מקורות מזון בעונה זו.
זיהוי ערבי נחל, ערבים בתנ"ך עריכה
הערבה נזכרת במקרא 5 פעמים בקשר לבתי לגידול לחים - תמיד בלשון רבים ובלשון זכר. 'ערבי נחל' נזכרים בין ארבעת המינים (ויקרא כג, מ), בנוף צמחי המים וביצה באיוב (איוב מ טו). בשם 'ערבים' היא מוזכרת בישעיה (ישעיה מד ד) 'נחל ערבים' (ישעיה טו ז) ובתליית כנורות הגולים 'ערבים' בנהרות בבל (תהילים קל"ז)[10].
ישנה מסורת זיהוי רציפה וחד-משמעית לזיהוי הערבים עם מיני ה-Salix, והסכמה של הרוב המוחלט מקרב החוקרים[10].
תמונות עריכה
-
פירות ירוקים ופרי שנפתח בשני קשוות
-
ערבה לבנה
-
גבעולים צעירים וניצן שעירים של ערבה לבנה
-
לוואים ארוכים וחופשיים של ערבה לבנה
-
לוואים ארוכים וצד עליון של העלה של ערבה לבנה
-
ניצנים שעירים של ערבה לבנה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg ערבה לבנה, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg ערבה לבנה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ערבה לבנה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg ערבה לבנה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר FishBase (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר צמח השדה
- ערבה לבנה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ערבה לבנה, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png ערבה לבנה, באתר GBIF (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg ערבה לבנה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png ערבה לבנה, באתר eBird (באנגלית)
- ערבה לבנה, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ .Salix alba L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ .Salix L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ ערבה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ צמחי המקרא, זוהר עמר, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 103-104
- ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 94-95
- ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 89
- ^ 1 2 3 4 ערבה לבנה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 7-2023
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 81
- ^ 1 2 נילי ליפשיץ, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 23
- ^ 1 2 זהר עמר, צמחי המקרא: בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 104-103