עקיבא תור
פעולות נוספות
| קובץ:Ambassador Akiva Tor.jpg | |||||
| לידה |
17 בדצמבר 1960 (גיל: 65) כ"ח בכסלו ה'תשכ"ה קרוליינה הדרומית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת קולומביה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת הרווארד | ||||
| |||||
| |||||
עקיבא תור (נולד ב-17 בדצמבר 1960) הוא דיפלומט ישראלי. בתפקידו האחרון כיהן כשגריר ישראל בקוריאה הדרומית. בעבר כיהן בתור ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ וכקונסול כללי של ישראל בסן פרנסיסקו.
ביוגרפיה עריכה
תור נולד בפורט ג׳קסון, שבקרוליינה הדרומית, ארצות הברית. אביו, הרב ג'רלד יהודה טורק, כיהן כרב בית הלל הראשון באוניברסיטת קנט סטייט לאחר תקרית הירי בסטודנטים במאי 1970. אמו, ד"ר פיליס טורק, הייתה אנתרופולוגית ומרצה לעברית.
תור עלה לארץ בגיל 24, ושירת בחטיבת הצנחנים בין השנים 1985–1987. לאחר מכן המשיך לשרת כקצין חי״ר בדרגת סרן במילואים, עד שנת 2008.[1]
השכלה עריכה
תור גדל בקליבלנד, אוהיו, שם חונך במסגרות יהודיות-אורתודוקסיות והיה פעיל בתנועת בני עקיבא. הוא דחה את לימודי האוניברסיטה כדי ללמוד בישיבות גבוהות בארץ. בשנים 1979-1981 למד בישיבת איתרי ובישיבת הר עציון.
בעל תואר בוגר בפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ותואר מוסמך במדעי המדינה ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[2]
בשנת 2003 קיבל תואר מוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית עמיתי קרן וקסנר בישראל.[3]
בשנת 2020 היה עמית גולדמן באוניברסיטת תל אביב.[4]
קריירה עריכה
משרד החוץ עריכה
ב-1987 הצטרף לקורס הצוערים של משרד החוץ.
ב-1996 יצא לשליחות מדינית בתור מנהל הנציגות הישראלית ISECO בטייפה.
בין השנים 1998–2000 שימש סגן דובר משרד החוץ, וסגן מנהל המחלקה הפלסטינית בין השנים 2000–2002.
בשנת 2003 מונה ליועץ לענייני יהדות התפוצות לנשיא מדינת ישראל משה קצב.
בין השנים 2008–2012 כיהן כקונסול כללי בסן פרנסיסקו.
בין השנים 2013–2020 עמד בראש חטיבת תפוצות ודתות של משרד החוץ.[5]
בשנים 2020–2024 שימש שגריר ישראל בקוריאה הדרומית.
מחקר ומדיניות עריכה
בשנת 2025 תור הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בתחום שיקום התדמית ומערך הדיפלומטיה הציבורית של ישראל.[6]
עמדות ומדיניות עריכה
יחסי ישראל - תפוצות עריכה
חיזוק הקשר עם היהדות הליברלית עריכה
בתפקידו כקונסול כללי בסן פרנסיסקו, תור קידם מדיניות של ׳אוהל רחב׳ אל מול הזרמים בעם היהודי. הוא פעל לקיום שיח עם בעלי עמדות ביקורתיות כלפי ישראל בקהילה היהודית, כל עוד הביקורת שולבה בתחושת שייכות ואכפתיות כלפי מדינת היהודים. הוא הציב את הגבול בכל הקשור לשיתופי פעולה עם ארגונים תומכי תנועת החרם על ישראל והתנגד לשילובם במרחב הקהילתי היהודי.[7][8][9] בזמן שהתאחדות הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי דנה בקידום חרם תרבותי ואקדמי על ישראל במרץ 2010, תור נשא את נאום הפתיחה בעד ישראל, ונשאר באולם במשך שני לילות רצופים כמעשה הזדהות עם התלמידים היהודים והפרו-ישראלים שנכחו בדיונים.[10][11]
תור תומך בהושטת יד מצד הממסד הישראלי כלפי הזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים בארצות הברית ובנקיטת צעדים יזומים כדי להתגבר על המתיחות שעולה לעיתים בינם לבין ישראל.[12] בשנת 2015 הציע להקים "חיל שלום יהודי" כמיזם פילנתרופי מרכזי של מדינת ישראל והעם היהודי, על מנת להגשים את המחויבות של ישראל והעם היהודי למדינות המתפתחות וכדי לייצר מסגרת משותפת להצמחת מנהיגות יהודית ערכית ומובילה בארץ ובתפוצות.[13]
בין השנים 2018 – 2016 חטיבת דתות ותפוצות, בראשותו של תור, הוציאה לפועל את הסמינר המשותף משרד החוץ – היברו יוניון קולג׳ בהם השתתפו מרבית פרחי הרבנות של התנועה הרפורמית, ופעלה יחד עם מכון שלום הרטמן בהכנה והפצה של משאבים חינוכיים והגותיים לקידום קשרי ישראל - תפוצות.[14][15]
מאבק באנטישמיות עריכה
כראש חטיבת תפוצות ודתות, תור פעל לקדם את המאבק באנטישמיות באמצעות הכלים המדיניים של ישראל. במהלך שנות כהונתו משרד החוץ, יחד עם ארגונים יהודיים בארצות הברית ואירופה, פעל לקדם את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA). עד סוף 2018, 28 מדינות אימצו את ההגדרה, כמו גם האיחוד האירופאי. ניסיון לקדם אימוץ של ההגדרה על ידי הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה נחסם על ידי רוסיה.[16] בשנת 2021, בעת כהונתו כשגריר בסיאול, קוריאה הדרומית הייתה למדינה הראשונה באסיה שאימצה הגדרה זו לאנטישמיות.[17]
בשנים 2015 ו-2018 החטיבה בראשות תור קיימה את שני המפגשים הגדולים ביותר של הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות. שני המפגשים התמקדו בעלייה במקרי האנטישמיות במרחב המקוון, וקראו לפלטפורמות של הרשתות החברתיות לאמץ קוד התנהגות ואמות מידה מוכרים ואחידים נגד הסתה ופשעי שנאה ברשת.[18] בנוסף, הפורומים עסקו בעלייה באנטישמיות בקרב המחנה הפרוגרסיבי בארצות הברית ובקרב מפלגות הימין הקיצוני באירופה.[19][20][21]
תור התנגד לשיתוף פעולה מדיני של ישראל עם מפלגות הימין הקיצוני באירופה, כולל מפלגת החירות האוסטרית, לאור תפישותיהן האנטישמיות ועוינותן לקהילות היהודיות המקומיות. בשנת 2017 הוא הציע מדיניות בידול בת שלושה רכיבים.[22][23] למרות התנגדותם של חבר הכנסת יהודה גליק ואחרים[24][25], ההצעה של תור נשארה עמדתה הרשמית של ממשלות ישראל לאורך השנים:[26] (1) חרם עקרוני על מפלגות נאו-נאציות או כאלה עם עמדות אנטישמיות גלויות; (2) הימנעות מקשרים עם מפלגות בעלות שורשים נאציים ו/או פשיסטיים וניסיון לגבש דרכי התמודדות בשיתוף הקהילות היהודיות המקומיות; (3) קביעת מדיניות כלפי מפלגות ימין פופוליסטיות באופן נקודתי, תלוי מקרה, ומבוסס נתונים.
חיזוק יחסי ישראל-קוריאה הדרומית עריכה
במהלך כהונתו של תור בסיאול, ישראל הובילה מבצע חילופי חיסוני קורונה ראשון מסוגו בעולם, תוך שהיא מעבירה מעל 780,000 חיסונים של חברת פייזר לקוריאה.[27][28]
בשנת 2022 נחתם הסכם סחר חופשי בין המדינות. היה זה הסכם הסחר החופשי הראשון של ישראל באסיה, והראשון של קוריאה במזרח התיכון.[29][30][31]
בשנת 2024 נחנך לראשונה בקוריאה מרכז ללימודי ישראל באוניברסיטה הלאומית של סיאול.[32][33]
במשך תקופתו כשגריר, תור אירח תוכנית רדיו שבועית בנושא התנ״ך אשר עובד לספר ופורסם בקוריאנית.[34][35]
דיפלומטיה טכנולוגית וכלכלית עריכה
בספטמבר 2022 השיקה השגרירות הישראלית בסיאול את שגרירות המטאוורס הראשונה בעולם, כחלק משיתוף פעולה וירטואלי עם דרום קוריאה.[36]
בזמן כהונתו כשגריר, התקציב של קרן המחקר המשותף ישראל-קוריאה הוכפל והגיע ל-8 מיליון דולר בשנה.[37] קרן חדשה להשקעות טכנולוגיות משותפות בישראל וקוריאה גייסה 80 מיליון דולר והושקה זמן קצר לאחר סיום כהונתו.[38]
ביקורת עריכה
סרטון מתקפת 7 באוקטובר על סיאול עריכה
השגרירות הישראלית בדרום קוריאה ספגה ביקורת בתקשורת הקוריאנית לאחר שיזמה והפיצה סרטון שמדמה מתקפה של חמאס על מרכז העיר סיאול. הסרטון נתפס כתוצר שעלול להזין פחד ציבורי מפני מתקפה של קוריאה הצפונית.[39] תור התנצל על הפרת השלווה הציבורית, והשגרירות הסירה את הסרטון מהפלטפורמות.[40][41]
עימות עם המפלגות הפרוגרסיביות בקוריאה עריכה
לאור ריבוי מקרים של שלטים אנטי-ישראלים מחוץ לשגרירות ישראל בסיאול, תור כתב למנהיגי מפלגות הירוקים, הלייבור והצדק וביקש מהם להימנע משימוש בביטוי ״מהנהר לים נשחרר את פלסטין״, תוך שהוא מסביר שהמינוח רומז להשמדה של מדינת ישראל. מנהיגי המפלגות קרעו את מכתבו של תור בשידור חי ברשתות החברתיות.[42]
התנגדות לקשר עם מפלגת החירות האוסטרית עריכה
תור התנגד לקשרים רשמיים של ישראל עם מפלגת החירות האוסטרית. הוא הותקף בשל כך על ידי חבר הכנסת יהודה גליק והפובלציסט אריאל כהנא, שהאשימו את תור בהצבת מכשול מיותר על יחסי החוץ של ישראל עם מפלגה אוסטרית נבחרת. משרד החוץ תמך בעמדתו של תור, וראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לממשלה לא לקיים מגעים רשמיים עם המפלגה.[43][25][26]
הגנה על פסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו עריכה
בשנת 2009 פסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו הקרין את הסרט רייצ׳ל שעוסק בסיפורה של רייצ'ל קורי והזמינה את אימה סינדי קורי לשאת דברים. החלטה זו עוררה תרעומת בקרב תורמים וחוגים פרו-ישראלים. אך למרות הביקורת של תור על עצם ההחלטה להקרין את הסרט ולהזמין את אמה של רייצ׳ל לדבר שם, הוא תמך בהחלטה של הפדרציה היהודית המקומית לא להפסיק לתקצב את הפסטיבל, מתוך שכנוע שהפסטיבל מהווה כלי חיוני לקידום תרבות ישראלית וזהות יהודית באזור המפרץ, ואין להחריב את הפסטיבל בגלל טעות חד פעמית, אף אם היא טעות קשה.[44] חלק מחברי הקהילה היהודית השמרניים ביקרו את עמדתו של תור, ואף התלוננו על עמדה זו לשר החוץ אביגדור ליברמן.[45]
חיים אישיים עריכה
תור נשוי לד"ר נעמי תור, עובדת סוציאלית קהילתית ומגשרת, לשעבר יו"ר התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל. הם מתגוררים בבית שמש, ולהם ארבעה ילדים.[46][47]
מאמרים נבחרים עריכה
- סיוע מדינת ישראל לעולם המתפתח והשיח ההלכתי העכשווי, בית הלל, ניסן תשע"ז, אפריל 2017
- על העיוורון היהודי, במגזין ארץ אחרת. 19 בינואר 2011
- שרות החוץ הנאור, רישומים. יוני 2000
- הבית השלישי והאחרון, בעיתון דבר. 22 יולי 1991
- מאמריו של עקיבא תור באתר מיזם 929 - תנ״ך ביחד
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg עקיבא תור, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg עקיבא תור, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg עקיבא תור, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg עקיבא תור, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png עקיבא תור, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg עקיבא תור, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg עקיבא תור, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg עקיבא תור, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg עקיבא תור, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg עקיבא תור, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg עקיבא תור, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D עקיבא תור], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg עקיבא תור, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg עקיבא תור, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg עקיבא תור, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png עקיבא תור, באתר פינטרסט
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ eagleray, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר ישראל (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ השגריר הבדואי הראשון של ישראל, באתר ערוץ 7, 5 ביולי 2020
- ^ עקיבא תור, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ צביקה קליין, ציר עוקף: יוזמה חדשה לגישור הפער עם יהדות ארה"ב, בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2019
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ כתב אשמה: פייסבוק מעוניינת במקסימום רווח ומינימום אחריות, באתר העין השביעית, 21 ביוני 2017
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ניצן קידר, "אנטישמיות היא מחלה חברתית", באתר ערוץ 7, 15 במרץ 2018
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אריאל כהנא, החרם על שטראכה: ביקורת בכנסת על עמדת משרד החוץ, בעיתון מקור ראשון, 5 בפברואר 2018
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ישראל ודרום קוריאה חתמו על הסכם להחלפת חיסוני קורונה, באתר ynet, 6 ביולי 2021
- ^ [Friends for decades Israeli ambassador says it's time the two countries get married], koreajoongangdaily.joins.com, 2022-04-14 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ודרום קוריאה נחתם בסיאול, באתר GOV.IL
- ^ איציק יונה, שיחה עם האיש של כולנו בסיאול, באתר "הקוריאנים" - המדריך לקוריאה, 2021-06-20
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מול קריאות החרם: בדרום קוריאה נחנך לראשונה מרכז ללימודי ישראל, באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., תוכנית הרדיו הפופולרית של שגריר ישראל בדרום קוריאה על התנ"ך – הפכה לספר, באתר ynet, 6 ביוני 2024
- ^ שגרירות המטאוורס הראשונה בעולם: משרד החוץ ממשיך להוביל חדשנות דיגיטלית, באתר GOV.IL
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ ג'ון בן-זקן, קרן חדשה תשקיע 80 מיליון דולר בדיפטק בישראל ובדרום קוריאה, באתר "אנשים ומחשבים", 27 ביוני 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., סרטון ההסברה שהצליח להרגיז את דרום קוריאה - והוסר | צפו, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בצל החרם על מפלגת החירות: קנצלר אוסטריה יגיע לביקור בישראל – חדשות 13, באתר 13news.co.il
- ^ מהומה בפסטיבל הקולנוע היהודי בסן פרנסיסקו, באתר nrg
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ איציק יונה, שיחה עם האיש של כולנו בסיאול, באתר "הקוריאנים" - המדריך לקוריאה, 2021-06-20
- ^ אתי סויסה בן עמי, עקיבא תור מונה לשגריר ישראל בקוריאה הדרומית, באתר פורטל אתיקה, 2020-07-06