Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עמנואל קופלביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
עמנואל קופלביץ
עמנואל קופלביץ
עמנואל קופלביץ
לידה 6 ביוני 1922
ו' בסיון ה'תרפ"ב
פטירה 21 בפברואר 2021 (בגיל 98)
י' באדר ה'תשפ"א
בת זוג בתיה הלמן קופלביץ
ילדים נגה קופלביץ, ד"ר עירית יניר, פרופ' בנימין זאב קופלביץ

עמנואל קופלביץ (6 ביוני 1922 – 21 בפברואר 2021) היה איש חינוך, מזרחן ומתרגם ישראלי בתחום האסלאם והמזרח התיכון. בין תפקידיו במשרדי הממשלה הקים וניהל את האגף לחינוך ערבי, ובין תרגומיו קלאסיקות וספרי יסוד אשר לוו גם במבואות שכתב, כגון אל-מוקדימה של אבן ח'לדון, מבחר כתבי החדית', מבחר מכתבי טאהא חוסיין ועוד. כמו כן לימד קופלביץ באוניברסיטת תל אביב ובמכללה ע"ש דוד ילין.

ביוגרפיה עריכה

הוריו עריכה

עמנואל תיאודור קופלביץ נולד בברלין בשנת 1922 לקיטה-יהודית לבית הולנדר (גרמניה, 1894 – ירושלים, 1987) ויעקב קופלביץ הוא ישורון קשת (פולין, 1883 – ירושלים, 1977). אביו, ישורון קשת, משורר, סופר, מתרגם ומבקר, נולד בעיירה מינסק מזובייצקי (נוֹבוֹמינסק) שליד ורשה, בפולין הקונגרסאית, למד בגימנסיה רוסית, וב-1911 נשלח על ידי הוריו ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. ב-1920 שב לאירופה ללימודים גבוהים בברלין, שם פגש את קיטה הולנדר ונישא לה. לאחר שנפרדו, חזר ב-1926 לפלשתינה.

אימו של עמנואל, קיטה, נולדה בנאומבורג למשפחה משכילה ומתבוללת שמוצאה מוורוצלב (ברסלאו). אביה, ד"ר לודוויג הולנדר, לימד לימודים קלאסיים (לטינית ויוונית) בגמנסיה של קתדרלת נאומבורג, ואימה יוליאנה לבית אוארבך שמרה על יהדותה. שלא כמקובל באותה תקופה, קיטה זכתה להשכלה נרחבת: היא סיימה בית-ספר תיכון לבנות ורצתה להמשיך ולרכוש השכלה גבוהה, אך באותה התקופה לא קיבלו נערות ללימודים אקדמיים ולכן למדה תחילה בשיעורים שלא היו מוכרים פורמלית ללימודי-תואר. כאשר נפתחו שערי האוניברסיטאות בפני הנשים היא הייתה בין הראשונות שלמדו באוניברסיטת לייפציג. בהמלצת דודה ד"ר פליקס אוארבך, שהיה פיזיקאי ואיש תרבות ואמנות, המשיכה את לימודיה באוניברסיטת ינה. בראשית שנות ה-20 חיה בברלין ועבדה כמורה למתמטיקה, תוך שהיא מתעניינת באמנות וביהדות. שם התחברה לקבוצה התרבותית הציונית שכללה גם את גרשם שלום, ש"י עגנון ושם גם הכירה ונישאה ליעקב קופלביץ.

ילדותו עריכה

הוריו של עמנואל נפרדו בילדותו, וכשהיה בן שנתיים וחצי הוא עלה לארץ ישראל לראשונה עם אמו. הם התגוררו בירושלים ועמנואל למד בגן הילדים של חסיה סוקניק, אשת חינוך ולוחמת לזכויות נשים. עקב הקשיים בארץ, שב עם אימו לברלין ב–1928, שם למד במשך 5 שנים בבית הספר היסודי הפרטי של "אגודת החינוך היהודי", שהיה יהודי וציוני ברוחו ובתוכניות הלימודים שלו. שפת ההוראה הייתה גרמנית, אך עברית הייתה אחד ממקצועות הלימוד המרכזיים ונלמדה 5 שעות בשבוע בכל כיתה. ב-1933 שבו הוא ואימו ועלו לארץ ישראל, והפעם לחיפה.

בגרות עריכה

עם סיום לימודיו בבית הספר הריאלי בשנת 1940 עלה עמנואל לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים בהר הצופים, שם למד לתואר ראשון ושני מדעי האסלאם, שפה וספרות ערבית, לשון עברית, לימודים קלאסיים וחינוך. תוך כדי לימודיו, בשנים 1942–1943 היה מורה לערבית בטבריה ובירושלים. לאחר סיום לימודיו לתואר שני ב-1945, נישא ב-1946 לבתיה הלמן, אשר סיימה את לימודיה לתואר שני בפילוסופיה ובספרות אנגלית.

קופלביץ שירת בהגנה, ובמלחמת העצמאות השתתף ובקרבות על ירושלים בקרב רמת רחל ובקרב נוטרדאם, שם גם נפצע.

עבודתו בשירות הציבורי עריכה

עם קום המדינה עבד במשרד הדתות כאיש קשר עם האוכלוסייה הלא־יהודית. בעבודתו ביקר במסגדים ובכנסיות, נפגש עם בעלי תפקידים בשירותי הדת, עם שופטים וראשי יישובים בחברה הערבית. בשנות ה-50 (1952–1958) עבד במשרד הפנים במחלקת המיעוטים, שם סייע בהקמת רשויות מוניציפליות ביישובים הערביים. כמו כן עסק בביקורת על יישובים ומועצות מקומיות בפרוזדור ירושלים, ואחר כך במחלקת הביקורת של עיריית ירושלים.

בסוף העשור עבר למשרד מבקר המדינה (1958–1970) והיה אחראי על הביקורת על הרשויות המקומיות, ובהמשך על משרדי ממשלה שונים. בהמשך היה אחראי על התכנון והדיווח של כל משרד מבקר המדינה. ב-1964 התמחה בצרפת (fellowship) במינהל חינוכי. לאחר מלחמת ששת הימים התמנה למבקר הממשל הצבאי בגדה המערבית.[דרוש מקור]

בתקופה זו פרסם מספר מאמרים בתחום ביקורת המדינה ומנהל תקין,[1][2] וביקורות על ספרים בתחום זה.[3][4]

ב-1971 התמנה למנהל האגף לחינוך למיעוטים במשרד החינוך, שם עבד עד 1987. בתפקידו זה השקיע רבות בפיתוח וביסוס מערכת החינוך למגזר הערבי על כל היבטיה: הרחבת טווח הגילים של שנות הלימוד לילדים; הכללת הבנות בחינוך החובה והתיכון; פיתוח הסמינרים להכשרת מורים; בנייה ופיתוח של בתי ספר;[5][6][7] דגש מיוחד הושם על הקמה וביסוס של תשתית חינוכית לבדואים בנגב.[8] כאשר הוא הגיע לכפר שבו היו מוסדות חינוך שפעלו בחסות הכנסייה, בעוד שלילדי המשפחות המוסלמיות לא היה בית ספר, הוא נפגש עם ראשי הכנסייה וציטט באוזניהם בלטינית מתוך משל השומרוני הטוב בברית החדשה, המתייחס לחובה לסייע לכל אדם.

פרסומים מוקדמים עריכה

בין השנים 1945–1960[דרושה הבהרה] פרסם קופלביץ מאמרים רבים בנושאים אקטואליים בכתבי עת בתחום המזרחנות, ביניהם כתב העת של אגודת איחוד "בעיות" (תחת שם העט ש.ע.טברני).[9][10][11] מאמריו עסקו הן בבעיות השעה של ערביי ישראל והן בתהליכים המתרחשים במדינות המזרח התיכון המתהוות ואף במדינות בעלות אוכלוסייה מוסלמית רחבה כגון טורקיה או הודו. כבר במרץ 1945, מיד עם פרסומה, תרגם קופלביץ את אמנת הליגה הערבית שפורסמה בעיתון אל-אהראם.[12] כמו כן כתב ערכים בנושאי אסלאם בתחום הערבים והספרות הערבית, האסלאם, המזרח הקרוב והודו באנציקלופדיה הכללית "מסדה".[13]

פעילותו האקדמית עריכה

בשנים 1966–1980[דרוש מקור] לימד קופלביץ באוניברסיטה העברית בירושלים,[14] ובהמשך בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב (לפני שהוכרה כאוניברסיטה עצמאית) בחוג לשפה וספרות ערבית. לאחר הפיכתה של אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה עצמאית, לימד שם בשנים 1987–1991 בחוג לשפה וספרות ערבית.[15] אחד הקורסים הייחודיים שלימד עסק במסעותיהם של גאוגרפים ערבים בימי הביניים על בסיס יומני מסע שכתבו[16] ביניהם אבן בטוטה. בין השנים 1993–2004 לסירוגין עסק בהוראה במכללת דוד ילין, שם הכשיר דורות של מורות ומורים, מנהלים וכותבי תוכניות לימודים.

פועלו בתחום התרגום עריכה

במקביל לעבודתו בשירות הציבורי ובאקדמיה עסק בתרגום, ולאורך השנים תרגם מספר רב של ספרים, קטעי מקורות, רשימות וסיפורים קצרים.

התעניינותו הבלשנית של קופלביץ בתחום ההשקה בין השפות ערבית ועברית הייתה מעמיקה ויסודית, והיוותה חלק מן התשתית שלו לאמנות התרגום. הוא בחן את חדירתן של מילים מעברית לשפה הערבית המדוברת בקרב ערביי ישראל כביטוי לחיים המשותפים ולמגע הבין-תרבותי. במאמרים מ-1990 ו-1992 הוא ניתח מילים עבריות שנכנסו לערבית המדוברת בישראל, בחן התאמות פונטיות ומורפולוגיות בין שתי השפות, ודן במצב הסוציו-לשוני של הערבית בישראל כולל שימושים חברתיים של הערבית, דו-לשוניות עברית-ערבית, והשפעת העברית על הערבית המדוברת.[17]

במשך עשרות שנים תרגם קופלביץ ספרים שהם קלאסיקה בתחום המזרחנות והאסלאם. הוא תרגם לעברית הן מערבית והן מלשונות אירופאיות – אנגלית, גרמנית וצרפתית. תרגומיו הפכו לאבני יסוד בלימודי האסלאם, הערבית והספרות הערבית בישראל. הם אפשרו לסטודנטים כמו גם לקהל הרחב להיחשף לראשונה לטקסטים בשתי השפות – שפת המקור ושפתם המדוברת, וכך תרמו להבנה טובה יותר של התרבות הערבית בקרב דורות של תלמידים ומורים.[18]

בין תרגומיו הבולטים, הכוללים גם מבוא רחב פרי עטו: "אל־מוקדימה" אקדמות למדע ההיסטוריה של אבן ח'לדון, ההיסטוריון הערבי בן המאות ה–14 וה–15 (1966);[19] כתבי הסופר המצרי טאהא חוסיין;[20] ספרו של עבד א-רחמן אל-ג'ברתי המתעד את תקופת הכיבוש של נפוליאון במצרים.[21] בספרו "עולמו של הנביא מוחמד — חברה ודת על־פי החדית'"[22] כתב מבוא מקיף לחדית' שהיא התורה שבע"פ של האסלאם, ובחר, תרגם וערך את האנתולוגיה מתוך מכלול החדית'.

בין תרגומים בולטים אחרים בתחום האסלאם משפות אירופאיות ניתן למצוא את ספרו של רודי פארט "מוחמד והקוראן" (מגרמנית)[23] ואת ספרו של מונטגומרי ואט "תולדות ספרד האיסלאמית".[24]

בשנותיו האחרונות תרגם במסגרת חוג המתרגמים שבחסות מכון ון־ליר סיפורים קצרים של ערבים ישראליים ופלסטיניים שהתפרסמו בתוך 3 קבצים של סיפורי פרוזה קצרים בסדרת "מכתוב".[25]

עבודתו המקיפה והמגוונת של קופלביץ בתחום התרגום לצד עבודתו כמנהל האגף לחינוך למיעוטים מעמידה אותו כמי שתרם לשיח התרבותי והבין-תרבותי הרחב בין יהודים וערבים בישראל. כפי שמתאר פרופ' מאיר בר-אשר,[18] תרגומיו הם בגדר אמנות התרגום ומשקפים לא רק את תרגום המילה הכתובה אלא את התרבות שבתוכה נכתבה. עבודתו בתחום התרגום תרמה ליצירת שפה תרגומית עברית עשירה, שמצליחה לשמר את המוזיקליות, ההומור והדקויות של המקור הערבי. בתרגומיו ניתן למצוא שילוב של דיוק לשוני עם רגישות תרבותית, של הקפדה על אופי המקור לצד קריאות רהוטה ונגישות לקורא העברי. עבודת התרגום של קופלביץ מדגימה כיצד תרגום אינו רק פעולה טכנית, אלא מעשה תרבותי ופוליטי, ומהווה מודל לדיון על בחירות תרגומיות, נאמנות למקור ויצירתיות לשונית.[26][27]

"במלאכת התרגום אנו נצרכים לשתי בחירות מרכזיות ומשמעותיות: הסגנון והמילה... הגרעין הקשה של כל כתיבה זה המילה. כל מילה נושאת עמה אסוציאציה וקונוטציה וגוון. לפעמים קשה מאוד להביא בתרגום את המילה המקבילה בשפת היעד, כי היא לא נותנת את מלוא המשמעות שהיא בין השיטין של המילה", הוא אמר על עבודתו.[28] "לא מספיק לתרגם את המילה עצמה, אלא גם את המשפט באופן שישקף את הרקע התרבותי וההיסטורי הרחב שבתוכו הם נטועים".[29] "אני סבור, מרגיש וחושב, שלא יהיה שלום בארץ שלנו, בשום מסגרת, אם לא יכירו הערבים והיהודים זה את זה יותר. את התרבות, הספרות וההיסטוריה", הוא אמר. "אחד השיקולים לעודד תרגומים הוא לקרב בין עמים. אם לא נכיר, נדע ונבין יותר, גם כשאנחנו במלחמה, לא נגיע לשלום".[30]

מתרגומיו הבולטים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קופלביץ, עמנואל, משרד הביקורת בירדן, עיונים בביקורת המדינה 18, 1967, עמ' 31-41
  2. ^ קופלביץ, עמנואל, עקרונות ביקורת ותקני מנהל, עיונים בביקורת המדינה 2, 1960, עמ' 63-64
  3. ^ ביקורת: John P. Rach and Murray S. Stedman Jr: "The dynamics of democratic government", New York, MGraw Hill, 1954. בתוך: עלון לביבליוגרפיה במנהל ציבורי, הוצאת נציבות שירות המדינה, חוב' 11, נובמבר 1956, עמ' 20.
  4. ^ ביקורת E. L. Normanton, The Accountability and Audit of Goverments, A Comparative Study, Manchester Univ. Press, 1966, 452 pp. בתוך: עיונים בביקורת המדינה, חוב' 16, אוקטובר 1966, עמ' 49-54.
  5. ^ החינוך במגזר הערבי - עובדות ובעיות", בתוך הקובץ החינוך בישראל בעריכת חיים אורמיאן, הוצאת משרד החינוך והתרבות, ירושלים תשל"ג - 1973, עמ' 323-334.
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ נוריק, יעל (1989): חוק לימוד חובה ויישומו במגזר הבדואי בנגב (מנחה:נועה ליבנה), פרק 3 סעיף ב', באתר beduin.snunit.org.il
  9. ^ "פציפיזם של ימי שלום?", בחתימת ש.ע.טברני, בתוך: בעיות, שנה ב' כרך ג', חוב' א (י"ג), ספטמבר 1943, עמ' 46. "הכרזת עזאם ביי", בחתימת ע.ש.ט., בתוך: בעיות, שנה ב' כרך ג', חוב' ג (ט"ו), נובמבר 1945, עמ' 102. "בנתיב", רשימה על חוברת בשם זה בהוצאת הליגה להתקרבות ושיתוף יהודי-ערבי, בחתימת ש.ע.טברני, בתוך: בעיות, שנה ב' כרך ג', חוב' ג' (ט"ו), נובמבר 1945, עמ' 126-128. "האמצעים מחללים את המטרה", בחתימת ש.ע.ט., בתוך: בעיות, שנה ב' כרך ג', חוב' ה' (י"ז), ינואר 1946, עמ' 198-200. "תקנות' שאינן מתקנות", בחתימת ע.ש.ט., בתוך: בעיות, שנה ב' כרך ג', חוב' ו' (י"ח), פברואר 1946, עמ' 246-247. מאמר: "אי-אלימות ומאבק טהור", בחתימת ש.ע.ט., בתוך: בעיות, שנה ב' כרך ד', חוב' ג' (כ"א), מאי 1946, עמ' 106-10 "אוזניים אטומות", בחתימת ש.ע. טברני, בתוך: הארץ, 16.07.46, עמ' 2. תגובה: בשולי המאמר "ההתקדמות בבית הספר בכפר ערבי אחד" מאת "יוניס", בתוך: בעיות, שנה ג' כרך ו', חוברת א-ב (ל"א-ל"ב), ינואר 1948, עמ' 45-46. "כיצד נפלה ההכרעה", בחתימת ש.ע.טברני, בתוך בעיות, שנה ג' כרך ו', חוב' א-ב (ל"א-ל"ב), ינואר 1948, עמ' 4-8. "חילוף משמרות באגודת הפועלים הערבית", בתוך: בעיות, שנה ג' כרך ו', חוב' א-ב (ל"א-ל"ב), ינואר 1948, עמ' 46-54.
  10. ^ "פיתוח הנילוס ובעיותיו", בתוך: בטרם, חוב ד' (צ"ה), אפריל 1949, עמ' 41-46. "הדרוזים בישראל וארגונם", בתוך: בטרם, חוב' ז' (צ"ח), יולי 1949, עמ' 32-35. "בורמה", בתוך: עתידות, ירחון לנוער, שנה ג' חוב' 10-11 (תשרי-חשון תש"י), עמ' 321-327. "עתידה המדיני של לוב", בתוך: בטרם, חוב' י' (ק"א), אוקטובר 1949, עמ' 30-34. "אגודת הפועלים הערבית", בתוך: בטרם, חוב' י"א-י"ב (ק"ב-ק"ג) נובמבר-דצמבר 1949, עמ' 89-91. "חוקתה של הודו", בתוך: "בטרם", חוב' ב' (ק"ב), פברואר 1950, עמ' 38-43. "ממשלת הוופד - מאזן ראשון", בתוך: בטרם, חוב' ג' (ק"ג), מרץ 1950, עמ' 53-58. "הניתוק בין סוריה והלבנון", בתוך: בטרם, חוב' ד'-ה' (ק"ז-ק"ח), אפריל-מאי 1950, עמ' 80-86. "התאמת מפעל הפיתוח של הסודאן", בתוך: בטרם, חוב' ו' (ק"ט), יוני 1950, עמ' 54-56. "בעיות שונות במשק הירדני", בתוך: בטרם, חוב' ז' (ק"י), יולי 1950, עמ' 56-62. "פגישות עם יהודים בקושטא", בתוך: בטרם, חוב' י' (קי"ג), אוקטובר 1950, עמ' 47-54. "מעמדו של הסודאן", בתוך: בטרם, חוב' כ"ב (קל"ט), נובמבר 1951 עמ' 8-13.
  11. ^ הנהלת ההקדשות בטורקיה", בתוך: המזרח החדש, כרך ב' חוב' 1 (5), אוקטובר 1950, עמ' 79-81. ביקורת: "יישובי היהודים בארצות המזרח הקרוב", ביקורת על הספר:S. Landshut, Jewish Communities in the Muslim Countries of the Middle East. Publ. by the Jewish Chronicle, London 1950. (בחתימת ע.ק.), בתוך: המזרח החדש, כרך ב', חוב' 1 (5), אוקטובר 1950, עמ' 87-89. "קורות הימים - המזרח התיכון, כללי", בתוך: המזרח החדש כרך ב' - חוב' 1 (5), אוקטובר 1950, עמ' 31-37; חוב' 2 (6), ינואר 1951, עמ' 130-132; חוב' 3 (7), אפריל 19151, עמ' 236-240. "עיקרי החוק האסלאמי", ביקורת על הספר: Asaf A.A.Fyzee, Outline of Muhammdam Law, Oxford Univ. Press, Calcuta 1949. בתוך: המזרח החדש, כרך ב' חוב' 4 (8), יולי 1951, עמ' 391–392. ביקורת: "גולדציהר בעברית", ביקורת על הספר: יצחק יהודה גולדציהר, הרצאות על האסלאם. תרגם י. י. ריבלין וערך י. מאן. הוצ' מוסד ביאליק, ירושלים תשי"א, בתוך: המזרח החדש, כרך ג' חוב' 3 (11), אביב תשי"ב 1952, עמ' 321–323. ביקורת: "ספר עברי על מצרים", ביקורת על הספר: אליהו פורת (פורצקי), המזרח התיכון - מצרים, הווי כלכלה ומדיניות. הוצ' מזרח, תל אביב בלי שנה (1952), בתוך: המזרח החדש, כרך ד' חוב' 3 (15), אביב תשי"ג/1953, עמ' 218-220.
  12. ^ נוסח אמנת חבר המדינות הערביות, תרגם ע. ק. מתוך: "אהראם" 23.03.45. בתוך: בעיות, שנה א' כרך ב', חוברת ה' (יא), יולי 1945, עמ' 237–240.
  13. ^ אנציקלופדיה כללית מסדה, כרכים ב-ו, בעריכת ח. רבין, הוצאת אלומות, תל אביב תשי"ט
  14. ^ יונתן מנדל, "לזכרם – עמנואל קופלביץ, 1922–2021", בתוך: המזרח החדש, כרך ס"א תשפ"ב–2022, עמ' 18
  15. ^ מקראה אסלאמית, מבחר קטעי מקורות להארת דת האסלאם בהתפתחותה, מאת עמנואל קופלביץ. בית ההוצאה של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, תשל"ד - 1974, 225 עמ'. ילקוט פרוזה ערבית קלאסית, חומר לתרגיל "פרוזה קלאסית", ליקט ע. קופלביץ. הוצאת החוג לשפה וספרות ערבית של אוניברסיטת תל אביב, על ידי בית ההוצאה של אגודת הסטודנטים, תשל"ד - 1974, 91 עמודים כפולים. عبد الحميد الكاتب ورسالته "إلى الكتاب" – في مجلة الشرق، السنة ٥، الأعداد ١ – ٤، حزيران-أيلول ١٩٧٤، ص ٨٥- ٩٨. "עבד אל-חמיד אל-כאתב ואיגרתו אל הסופרים", בתוך: אל-שרק, שנה 5, חוב' 1–4, יוני-ספטמבר 1974, עמ' 85-98].
  16. ^ טקסטים גאוגרפיים ערביים, חומר לתרגיל של מר קופלביץ בחוג לשפה וספרות ערבית, הוצאת מפעל השכפול של אוניברסיטת תל אביב, תשל"א, 1970/71, עמ' 196. לקט מקורות קלאסיים: עלייה לרגל – יהודים, נוצרים, מוסלמים, תיאור ארץ ישראל אצל גאוגרפים ערבים. מחברים שונים, בתרגום עמנואל קופלביץ. האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ': 137, 196, 224, 233, 313, 414
  17. ^ Koplewitz, Immanuel (1990): “The Use and Integration of Hebrew Lexemes in Israeli Spoken Arabic.” In: Durk Gorter, Jarich F. Hoekstra, Lammert G. Jansma & Jehannes Ytsma (eds.), Fourth International Conference on Minority Languages, Vol. 2. Clevedon (UK): Multilingual Matters, pp. 181–195 Koplewitz, Immanuel (1992): “Arabic in Israel: The Sociolinguistic Situation of Israel’s Arab Minority.” International Journal of the Sociology of Language, 98 (1992), pp. 29–6666
  18. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  19. ^ עבד אל-רחמן אבן-ח'לדון: אקדמות למדע ההיסטוריה לפי משנתו של אבן ח'לדון (מערבית) - מוסד ביאליק, 1966, 2002.
  20. ^ טהא חוסיין והתחדשותה של מצרים (מערבית) - מוסד ביאליק, 2001
  21. ^ עבד אל-רחמאן אל-ג'ברתי: היום שבו התערערו חוקי בראשית. הכיבוש הצרפתי במצרים. (מערבית) - ידיעות ספרים, 2020.
  22. ^ עולמו של הנביא מוחמד - חברה ודת על-פי החדית' (מערבית) - כרמל, 2011
  23. ^ פארט, רודי: מוחמד והקוראן, חייו ובשורתו של נביא האסלאם. (מגרמנית) - כרמל, 2015
  24. ^ מונטגומרי וואט: תולדות ספרד האסלאמית. (מאנגלית) – כרמל, 2017.
  25. ^ בתוך "בלשון כרותה": פרוזה פלסטינית מתורגמת (2019), ידיעות ספרים, מכון ון ליר, סדרת מכְּתוּבּ. הפועל, מאת יוסף סלמאן סוויד, עמ' 33-36. הכלוב, מאת פדא ג'ריס, עמ' 128-135. האדון הזר, מאת פדא ג'ריס, עמ' 213–220. בתוך "לשכת המקוללים" (2023), ון ליר, סדרת מכְּתוּבּ, פרדס. הגוזל והכלוב, מאת מחמד עלי טה, עמ' 17–37. המורה לריאליזם קסום, מאת מחמד עלי טה עמ' 147–158. כיצד זכה פארס בתואר "אַבּוּ עַרַבּ" מאת מחמד עלי טה עמ' 62-72; כיצד ויתרה מנאל על גבריותה מאת מוחמד חוג'יראת.
  26. ^ בין המוקדימה לחדית': עמנואל קופלביץ, שבעים שנות עשייה ותרגום, המרכז לחקר האסלאם ע"ש לב ציון והאוניברסיטה העברית החוג לשפה וספרות ערבית, עמנואל קופלביץ: *שבעים* שנות תרגום ועשייה
  27. ^ מנדל, יונתן. "לזכרו של עמנואל קופלביץ. " המזרח החדש ס׳ (תשפ״א, 2021): 191–193.
  28. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ *על תרגום אלג'ברתי לעברית", מכון ון ליר ירושלים, יום עיון בחוג המתרגמים, 14.6.2019
  30. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, תרגום למען השלום: פרידה מעמנואל קופלביץ, באתר הארץ, 16 ביוני 2021
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=עמנואל_קופלביץ&oldid=952110"