Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עמנואל לופטגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
עמנואל לוּפְטְגְלַס
קובץ:Emanuel012.jpg
לידה 1896
חוצ'ניאה, פולין הקונגרסאית
פטירה 14 בספטמבר 1958 (בגיל 62 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל
תחום יצירה עיצוב תפאורה, ציור

עמנואל לוּפְטְגְלַס (עמנואלי) (Emanuel Luftglas;‏ 1896 – 14 בספטמבר 1958) היה צייר, מורה לציור וראשון מעצבי הבמה המקצועיים בארץ ישראל.

קורות חיים עריכה

קובץ:Mattate.jpg
עמנואל לופטגלס (עומד שני משמאל) עם חברי המטאטא, ראשית שנות ה-40
קובץ:Emanuel Luftglas memorial in Tel Aviv.JPG
לוחית זיכרון שקבעה עיריית תל אביב על ביתו של לופטגלס ברח' הרמן כהן 8 בתל אביב

עמנואל לופטגלס נולד בשנת 1896 בעיירה חוצ'ניאה שבפולין הרוסית, והתחנך בגרמניה. למד בבית הספר הגבוה לאמנות בלייפציג ועיצוב במה בבית הספר לציור בוקסטהודה (Buxtehude) בעיר.

בשנים 1915–1926 פעל כמעצב במה להצגות התיאטרון העירוני ולאופרה של המבורג.

עלה לארץ ישראל בשנת 1926 והתיישב בתל אביב. בארץ נטל לעצמו את שם המשפחה "עמנואלי". עיצב במות במשך עשרות שנים לתיאטרון הארץ ישראלי, תיאטרון האהל, תיאטרון הבימה, האופרה הארצישראלית של מרדכי גולינקין ובשנים 1928–1951 היה מעצב תפאורה של תיאטרון המטאטא. משנת 1949 היה חבר הנהלת המטאטא.[1]

בהבימה עיצב תפאורות לעשרות הצגות. הוא היה הראשון שהשתמש בארץ בבמה מסתובבת ובהקרנות קטעי סרטים ושקופיות על במות התיאטרון. במשך 25 שנה היה לופטגלס מעצב התפאורות המקצועי היחידי בארץ. סגנונו היה פיוטי ומלא דמיון.

הוא לימד עיצוב במה. בין תלמידיו היה דני קרוון.

הוא חקר את טכניקת הציור של הציירים הפלמים האחים ואן אייק ויישם אותם בציורי השמן שלו. פרסם ספר בגרמנית על יאן ואן אייק וג'ורג'ו וזארי בשם "ואן אייק וואסארי לאור עובדות חדשות" (תל אביב 1965). הוא צייר את נופי הארץ וסצנות מהתנ"ך.

לופטגלס נפטר ב-1958. הניח את אשתו, מלכה, ובת: אורה וֶרְסֶס (נולדה ב-1930; אברהם, בעלה, היה דודנו של שמואל ורסס[2]). בת אחיו, רחל לופטגלס-פן, הייתה אשתו השלישית והאחרונה של אלכסנדר פן.[3]

לאחר מותו נערכו מספר תערוכות מציוריו: 1959 (בית הבימה, תל אביב), 1964 ("תערוכת זכרון", ציורי שמן וסקיצות להצגות תיאטרון; ביתן האמנים, תל אביב), 1978 ("עמנואל לופטגלס: רישומי תיאטרון וציורים"; ספריית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב[4]),‏ 2001 ("עמנואל לופטגלס: ציורי שמן ומתווים לתיאטרון"; אצר: ד"ר אליק מישורי; בית ביאליק, תל אביב) ו-2006 ("עמנואל לופטגלס: התנ"ך בראי עבודותיו"; אצר: ד"ר פאול ליבוביץ; מוזיאון בית התנ"ך, בית דיזנגוף, תל אביב).

במרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה) שבאוניברסיטת תל אביב שמורות 100 סקיצות לתפאורה ששרטט.[5]

ספרו עריכה

  • Emanuel Emanuel, Van Eyck und Vasari im Lichte neuer Tatsachen. die Aufdeckung des Van Eyck Geheimnisses in dem Berichte Vasaris, Tel-Aviv: Maor-Verlag, 1965.

קטלוגים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|עמנואל לופטגלס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הנהלה חדשה ל"מטאטא", על המשמר, 28 ביוני 1949.
  2. ^ מני ורסס, דוד שלי שמואל, בבלוג "על רצפת חדר העריכה", בפוסט-מגזין "במחשבה שנייה", 19 באוקטובר 2010.
  3. ^ חגית הלפרין, צבע החיים: חייו ויצירתו של אלכסנדר פן, בני ברק: הקיבוץ המאוחד; תל אביב: המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץ-קיפ – אוניברסיטת תל אביב, 2007, עמ' 95.
  4. ^ משה בן-שאול, תמונות בתערוכה, מעריב, טור 2, 16 בנובמבר 1978; ספרית שער־ציון, בית אריאלה: תערוכות, מעריב, 30 בנובמבר 1978.
  5. ^ י. העליון, מסך ומסכה: תיקים בארכיון תיאטרוני, מעריב, טור 2, 17 במרץ 1980.

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=עמנואל_לופטגלס&oldid=371781"