עמי רדיאן

עמי רדיאן
	אין תמונה חופשיתאין תמונה חופשית
לידה	14 בנובמבר 1934; משמר השרון, פלשתינה (א"י)
פטירה	7 באפריל 2021 (בגיל 86)
שירות צבאי
השתייכות	קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה	תת-אלוף תת-אלוף
	1953–1976; (כ־23 שנים)
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד בחטיבה 200; ; מפקד גדוד שריון במילואים; ; מפקד קורס קציני שריון; ; ראש מטה עוצבת הפלדה; ; מפקד חטיבה 14; ;
פעולות ומבצעים
	מבצע שומרון; מלחמת סיני מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
	עיטור העוז עיטור העוז
תפקידים נוספים
	ראש אגף תשתיות בקרן קיימת לישראל

עמי רדיאן (14 בנובמבר 1934 – 7 באפריל 2021) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף^[1]. פיקד על חטיבה 14. מעוטר עיטור העוז.

ביוגרפיה עריכה

רדיאן נולד וגדל במשמר השרון, התגייס לצה"ל בשנת 1953 ושובץ בנח"ל. הוא עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים וקורס קציני חי"ר והוצב ביחידת סיור של הנח"ל, שאבטחה שיירות לאילת. בשנת 1954 הותקף הרכב בו נסע יחד עם נהג ושני אזרחים בידי פעילי פדאיון, נהג הרכב נפצע מאש המחבלים. רדיאן בלם את המחבלים לבדו עד אשר הגיעה תגבורת. בשל כך עוטר בצל"ש הרמטכ"ל שהומר לעיטור העוז^[2].

לאחר שחרורו שירת במילואים ביחידת סיור ובהמשך עבר לחיל השריון ושב לשירות קבע. הוא שימש כמפקד פלוגה, סמג"ד וכמפקד גדוד 89 - גדוד שריון במילואים, שהשתייך לחטיבה 8. רדיאן פיקד על גדודו במלחמת ששת הימים בחזית הדרום^[3]. לאחר מכן מונה למפקד קורס קציני שריון, אך באוקטובר 1968 נפצע באורח קשה לאחר שרכבו עלה על מוקש בקרבת בארותיים.

בהמשך שימש כראש תורת חיל השריון בגייסות השריון^[4] ובמלחמת יום הכיפורים שימש כראש מטה עוצבת הפלדה^[5]. בשנים 1974–1975 פיקד על חטיבה 14. רדיאן נשפט והורשע בעקבות תלונה על "שימוש בציוד צבאי לצרכים פרטיים" שהגיש נגדו קצין האג"ם שלו, רמי מתן^[6].

נפטר ב-7 באפריל 2021.

קישורים חיצוניים עריכה

סג"מ עמי רדיאן, באתר הגבורה
עמי רדיאן באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, יולי 2024

הערות שוליים עריכה

^ הטבה ניכרת במצבו של תת־אלוף רדיאן, מעריב, 9 בנובמבר 1976.
^ מרדכי גילת, אני רוצה לחיות בזכות עצמי!, על המשמר, 31 באוקטובר 1969.
^ המשך כתבתו של גילת.
^ ד"ר אורי מילשטיין, ‏יעקב ירושלמי, שבנה את גשר הצנע במחתרת: "העזרה לצה"ל היא הפרס שלי", באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2018
^ עמירם אזוב, "צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 78.
^ אביחי בקר. צילום: איל טואג, האיש והאגדה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002

[1] הטבה ניכרת במצבו של תת־אלוף רדיאן, מעריב, 9 בנובמבר 1976.

[גילת-2] מרדכי גילת, אני רוצה לחיות בזכות עצמי!, על המשמר, 31 באוקטובר 1969.

[3] המשך כתבתו של גילת.

[4] ד"ר אורי מילשטיין, ‏יעקב ירושלמי, שבנה את גשר הצנע במחתרת: "העזרה לצה"ל היא הפרס שלי", באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2018

[5] עמירם אזוב, "צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 78.

[6] אביחי בקר. צילום: איל טואג, האיש והאגדה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

מעוטרי צה"ל בשנים 1949–1956 קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg
עיטור הגבורה	מזרחי (נ) • נוי
עיטור העוז	אבוקאי (נ) • אגמון • איתן • אלקיים (נ) • בבסקי (נ) • ברקו • ג'יבלי • גור • גל • דוידי • הר-ציון • וייס • זינגר • יואלי • לדיז'ינסקי • מגן • סרוסי • עילם • פלס • צימרמן • רדיאן • שלף • תמרי
עיטור המופת	אברבנאל • אלבז • ארדיטי • דר • הגני • הראל • ירקוני • לברן • לוי • ליפסקי • רפאל • שמחוני • שקד • שרוני • תלמי
צל"ש הרמטכ"ל	גל