עמיתים
פעולות נוספות
| קובץ:סמליל עמיתים 2024.svg | ||||
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| סוג | חברה ממשלתית | |||
| תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־22 שנים) | |||
| מיקום המטה | תל אביב | |||
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| בעלות | מדינת ישראל | |||
| ענפי תעשייה | שירותים פיננסיים | |||
| מוצרים עיקריים | קרנות פנסיה | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
| www.amitim.com | ||||
עמיתים הוא הגוף המנהל את שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות הגרעוניות.
היסטוריה עריכה
הארגון הוקם על ידי ממשלת ישראל בשנת 2004, לאחר שבשנת 2003 הולאמו קרנות הפנסיה הוותיקות, כחלק מצעדים רחבים להתמודדות עם משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות. במסגרת המהלך מונה לכל קרן מנהל מטעם משרד האוצר, וננקטו פעולות להתייעלות[1] ולחיזוק היציבות הפיננסית. בשנת 2008 הושלמה הקמתו של גוף מאוחד בשם "עמיתים", המרכז את ניהולן של שמונה קרנות הפנסייה הוותיקות הגרעוניות. לצד הניהול המאוחד, כל קרן ממשיכה לפרסם מאזן בנפרד[2] תוך שמירה על שקיפות מלאה. נגד מודל הניהול המשותף הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי ארגון גמלאי "מבטחים", בטענה לפגיעה אפשרית בזכויות העמיתים בקרן, שכן מצבה הפיננסי של "מבטחים" טוב יותר מזה של קרנות הפנסיה הוותיקות האחרות. העתירה נדחתה[3] והמבנה הארגוני נותר על כנו. עם השלמת הקמת הגוף המאוחד בוצעה התאמה ארגונית רחבה, שבמסגרתה צומצמה מצבת כוח האדם במטרה לייעל את הפעילות. מהלך זה הוביל לחיסכון תפעולי של כ-40 מיליון ש"ח בשנה ולחיסכון אקטוארי בסך 600 מיליון ש"ח[4].
למנכ"ל "עמיתים" מונתה יעל אנדורן[5]. באוגוסט 2011 החליף אותה יואב בן אור[6]. מנכ"ל "עמיתים" החל מאוגוסט 2021 הוא אפי סנדרוב.
במטרה להביא לאיזון האקטוארי של הקרנות כאמור, התחייבה המדינה בחוק להזרמת סיוע ממשלתי לקרנות בהיקף של כ-78 מיליארד ש"ח (בערכי שנת 2003), בפריסה על פני שנות ההסדר.
כהשלמה לסיוע הממשלתי, בוצעו צעדים נוספים:
- הנהגת תקנון אחיד ושוויוני לכל עמיתי הקרנות, וביטול השונות שהייתה קיימת בזכויות קבוצות עמיתים שונות באותה קרן פנסיה.
- העלאת שיעור דמי הגמולים וגביית דמי ניהול.
- העלאת גיל הפרישה.
- קביעת מנגנון איזון אקטוארי – בדומה למנגנון הקיים בקרנות הפנסיה החדשות ובקרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות, באופן שיבטיח יציבות בעתיד ויכולת עמידה בהתחייבויות לעמיתים.
- הפסקת הנפקת אג"ח מיועדות לקרנות ופתיחה של מגבלות ההשקעה באפיקים השונים, לרבות השקעה בחו"ל.
"עמיתים" מהווה את אחד מגופי ההשקעה המוסדיים הגדולים בישראל, ומנהל נכסים בהיקף של כ-360 מיליארד ש"ח בישראל ומחוצה לה. תיק הנכסים של הקרנות כולל 30% איגרות חוב מיועדות ו-70% השקעות אחרות, לרבות איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב קונצרניות ומניות. ההשקעות מנוהלות על ידי חטיבת ההשקעות של "עמיתים" בפיזור השקעות רחב, בהשקעות סחירות ושאינן סחירות, ותחת ניהול סיכונים קפדני במטרה להבטיח יציבות וביטחון לחוסכים.
מאז שנת 1995 הקרנות הוותיקות אינן פתוחות להצטרפות של עמיתים חדשים. כתוצאה מכך, עם השנים, מספר העמיתים הפעילים הולך וקטן, והקרנות מקבלות פחות תשלומים שוטפים. במקביל, מספר הגמלאים גדל ולכן תשלומי הפנסיה עולים בשלב הראשון, ובהמשך צפויים לרדת בהדרגה.
ההערכה היא שעד שנת 2050 יישאר מספר קטן מאוד של עמיתים בקרנות. לאורך השנים המדינה צפויה להמשיך ולתמוך בקרנות, ולהזרים סכומים משמעותיים כדי להבטיח את תשלום הפנסיות לעמיתים.
קרנות הפנסיה עריכה
קרנות הפנסיה שבניהול "עמיתים" הן:
- מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ;
- קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ;
- נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ;
- קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע"מ;
- קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ;
- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.
- קרן הגמלאות של חברי "אגד" בע"מ;
- קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ.
בקרנות שבניהול "עמיתים" יש כ-240,000 גמלאים וכ-395,000 מבוטחים פעילים ובלתי פעילים. נכסי "עמיתים", נכון ל-2024, הם בהיקף של כ-360 מיליארד ש"ח[7].
מאזניהן של הקרנות הגרעוניות לסוף שנת 2007 מציגים את התמונה הבאה:
| שם הקרן | התחייבויות (במיליארדי ש"ח) |
נכסים (במיליארדי ש"ח) |
גרעון אקטוארי (במיליארדי ש"ח) |
שיעור הגרעון מההתחייבויות |
|---|---|---|---|---|
| מבטחים | 133.7 | 100.3 | 33.4 | 25% |
| מקפת | 41.8 | 31.5 | 10.3 | 25% |
| קג"מ | 48.8 | 23.3 | 25.5 | 52% |
| נתיב | 15.2 | 2.3 | 12.9 | 85% |
| פועלי בנין | 5.4 | 0.4 | 5.0 | 92% |
| פועלים חקלאיים | 2.6 | 0.37 | 2.23 | 86% |
| אגד | 5.6 | 2.2 | 3.4 | 61% |
| הדסה | 3.1 | 1.7 | 1.4 | 45% |
| סה"כ | 256.3 | 162.1 | 94.2 | 37% |
הגירעונות המוצגים בקרנות הפנסיה מחושבים בהנחה שלא יינתן להן סיוע ממשלתי בעתיד. החישוב אינו כולל תמיכה אפשרית מהמדינה, כמו השקעה באיגרות חוב ייעודיות בתנאים מועדפים. בפועל, גם קרנות פנסיה הנחשבות יציבות יותר נהנות במידה מסוימת מתמיכה ממשלתית. לכן, כאשר לא מביאים את הסיוע הזה בחשבון, גם הן עשויות להיראות כמצויות בגירעון.[8]
קישורים חיצוניים עריכה
- מירב ארלוזורוב, כך הפכה קרן ממשלתית לקרן הפנסיה המצליחה ביותר, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ שלומי שפר, בן שלוש: הפקעת קרנות הפנסיה מידי ההסתדרות כבר חסכה למדינה יותר מ-2 מיליארד שקל, באתר הארץ, 5 במאי 2004
- ^ רון שטיין, הושלם איחוד 8 קרנות הפנסיה הוותיקות, באתר גלובס, 5 בפברואר 2008
- ^ בג"ץ 5934/09 ארגון גמלאי מבטחים נ' ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-31 במרץ 2011
- ^ חיים ביאור, 150 מעובדי קרנות הפנסיה הוותיקות פוטרו באחרונה בעקבות השלמת מיזוגן, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008
- ^ יעל פטר, שלומי שפריעל אנדורן פורשת מתפקידה כמנכ"לית עמיתים לאחר חמש שנים בתפקיד, באתר הארץ, 8 במרץ 2011
- ^ רון שטיין, יואב בן אור מונה למנהל "עמיתים"; יחליף בתפקידו את יעל אנדורן, באתר גלובס, 24 ביולי 2011
- ^ דוח כספי של קרן מבטחים לשנת 2024, באתר עמיתים
- ^ אודותינו, באתר עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות