עמיקם אהרוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
| לידה |
5 באוגוסט 1929 צפת, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 2002 (בגיל 72) רחובות, ישראל |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| עיסוק | מגנטיקה |
| מעסיק | מכון ויצמן למדע |
-he.svg){kind=link}
עמיקם אהרוני (5 באוגוסט 1929 – 21 בינואר 2002) היה פיזיקאי ישראלי, עמית מחקר בכיר באוניברסיטת אוקספורד ופרופסור במכון ויצמן למדע.
קורות חיים עריכה
אהרוני נולד בצפת. בשנת 1953 סיים את התואר השני בפיזיקה באוניברסיטה העברית. בשנת 1957 סיים את דוקטורט בפיזיקה במכון ויצמן[1]. התזה שלו עסקה באלמנטים של זיכרון מגנטיסטי. עבודת הפוסט-דוקטורט שלו עם ג'ון ברדין הביאה אותו לאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין בשנים 1958–1959. בשנים 1971–1972, 1977–1978, וב-1992 היה עמית מחקר בכיר במחלקה למטלורגיה באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1972 הועלה לדרגת פרופסור במחלקה לאלקטרוניקה במכון ויצמן, ובשנת 1978 מונה לפרופסור לריצ'רד קרונשטיין למגנטיות תאורטית.
הערות שוליים עריכה
- ^ חולקו תעודות באוניברסיטה ל־485 בוגרים, מוסמכים ודוקטורים, הארץ, 8 במאי 1958