Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עמיהוד ארבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

עמיהוד ארבל (20 ביוני 192028 במאי 1987) היה ממייסדי חיל התותחנים וחיל המודיעין בישראל.

קורות חייו ופועלו עריכה

ארבל נולד ב-1920 ביפו לבן ציון אידלננט ולאה לבית מאירוביץ, משפחה ותיקה בארץ ישראל[1]. האב נבחר לחבר ועד העיר יפו בשנת 1922[2], ובהמשך שנות ה-20 עברה המשפחה לחיפה[3] לרחוב בן יהודה[4]. מאוחר יותר שינו בני המשפחה את שם משפחתם לארבל. כנער, גילה עניין בצילום[5]. במלחמת העולם השנייה התנדב לבריגדה היהודית ושירת בגדוד תותחי השדה מספר 200. גדוד זה סייע ליחידות הבריגדה בלחימה בגרמנים בצפון איטליה. בתום הקרבות המשיך עם חיילי הבריגדה בחיפוש ניצולים ממחנות ההשמדה. ארבל היה גם חבר במערכת 'החיל', ביטאונה של הבריגדה.

כאשר שב לארץ ישראל בשנת 1946, היה ממייסדי חיל התותחנים וחיל המודיעין. בשנים 19481950 היה ראש מדור מחקר, לימים חטיבת המחקר של צה"ל. בשנת 1954 השתחרר משירות הקבע בדרגת רב-סרן והחל לעבוד במערכת הביטחון הישראלית.

ארבל כתב את הספר "תותחים על הסניו - רשימות תותחן עברי" העוסק במערכה על נהר סניו בחזית איטליה במלחמת העולם השנייה שבה לחמה הבריגדה היהודית.

הוא גם תרגם ספרים רבים, בעיקר בנושאי צבא, בהם ספרו של פילדמרשל ארצ'יבלד ויוול, "מסעי המלחמה בארץ ישראל", בהוצאת מערכות שראה אור לראשונה בעברית ב-1951. בהמשך תרגם ספרים נוספים, בהם "מסע לאיכטלאן" של קרלוס קסטנדה, רוב רוי על הירדן, "המהגרים" ו"הדור השני" של הווארד פאסט[6] "המסכה של דמטריוס" של אריק אמבלר ו"במדינה חופשית" של וידיאדר סורג'פרסאד נייפול[7].

ארבל נפטר ב-1987 ונקבר בבית העלמין קריית שאול[8].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה