עיריוני צהוב
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןעיריוני צהוב | |
|---|---|
| קובץ:Nov Nature reserve - Asphodeline Lutea (3).jpg | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | שושנאים |
| משפחה: | שושניים |
| סוג: | עיריוני |
| מין: | עיריוני צהוב |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Asphodeline Lutea | |
.jpg){kind=link}
עיריוני צהוב (שם מדעי: Asphodeline lutea) הוא מין צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת העיריתיים[1]. בעבר שויך למשפחת השושניים[2]. זהו המין הנפוץ והמוכר ביותר בסוג עיריוני, הכולל 17 מינים, מהם שניים גדלים בישראל - עיריוני צהוב ועיריוני קצר[3]. עיריוני צהוב מתאפיין בעלים המרוכזים בבסיס, בעמוד תפרחת זקוף וגבוה, הנושא עלים סרגליים לכל אורכו, ובאשכול צפוף של פרחים צהובים עד כתומים, בעלי נטייה קלה לסימטריה דו-צדדית; העלה התחתון של העטיף צר מן האחרים וכפוף כלפי מטה - תכונה המבדילה אותו מן הסוגים הקרובים עירית ועריר.
תחום תפוצתו הטבעי משתרע סביב מרכזו ומזרחו של אגן הים התיכון ומגיע עד אזור הקווקז. בישראל הוא מצוי בעיקר בצפון הארץ ובהרים הגבוהים של דרום הארץ. המין מוגן בישראל. הפריחה נמשכת מסוף ינואר ועד תחילת מאי.
מורפולוגיה עריכה
עיריוני צהוב הוא צמח עשבוני רב-שנתי בעל ציצת שורשים גליליים, מעובים ובשרניים; גובהו 80 עד 120 ס"מ. העלים מרוכזים בבסיס הצמח וגם פזורים על גבעוליו.
הגבעול עבה וגס, אינו מסתעף, ונושא עלים לכל אורכו עד בסיס התפרחת; העלים קטנים בהדרגה ככל שעולים לאורכו[2][4].
העלים קשיחים, מחודדים, דמויי מרצע, בעלי שלושה מקצועות, ובבסיסם נדן רחב העוטף את הגבעול.
התפרחת אשכול מאורך וצפוף; הפרחים נפתחים לאורכה ללא כיוון פתיחה מובהק.
החפים גדולים ומשתיירים, קרומיים, בעלי עורק אמצעי ירקרק, דמויי אזמל או דמויי ביצה עד מחודדים וארוכים מעוקצי הפרחים; אורכם 1 עד 2 ס"מ.
עוקצי הפרחים והפרי זקופים ובעלי מפרק מתחת לאמצעם[5].
הפרחים דו-מיניים; העטיף כותרתי, בן שישה עלי עטיף הערוכים בשני דורים, שלושה בכל דור, ובעלי נטייה קלה לסימטריה דו-צדדית. אורך הפרח 2.5 עד 3.5 ס"מ; צבעו צהוב או כתום.
אונות העטיף צרות, מוארכות עד דמויות אזמל, מאוחות במקצת בבסיסן ויוצרות צינור קצר מאוד דמוי כד; העלה התחתון צר מן האחרים, כפוף כלפי מטה ובעל בסיס מוארך ההולך וצר בהדרגה עד האזור המאוחה. צדן הפנימי של האונות צהוב וצדן החיצוני צהוב או כתום, ובעלות עורק אמצעי ירקרק. אוכלוסיות המדבר והערבות בהר הנגב ובדרום ירדן מאופיינות בפרחים צהובים בהירים, לעומת האוכלוסיות הים-תיכוניות שבהן הפרחים צהובים-כתומים.
הזירים מפורדים, מורחבים וקעורים בבסיסם ועוטפים את השחלה; מעל הבסיס הם דמויי חוט, כפופים תחילה כלפי מטה ולאחר מכן מתרוממים. הזירים ערוכים בשני דורים בלתי שווים: הזירים החיצוניים קצרים על פי רוב מן הפנימיים. במינים אחדים מאבקי האבקנים החיצוניים גדולים ממאבקי האבקנים הפנימיים; המאבקים מחוברים אל הזיר בגבם ופונים פנימה.
השחלה בת שלוש מגורות; עמוד שחלה אחד דק כחוט; הצלקת דמוית ראש עד כמעט בעלת שלוש אונות.
הפרי הלקט גלדני, כמעט כדורי עד אליפסואידי, ירוק, חלק וזקוף; קוטרו 10 עד 12 מ"מ. הוא מתקמט עם התייבשותו, נפתח בפתיחה חוצת מגורה וקשוותיו מקומטות בקמטים רוחביים.
הזרעים 6, שחורים, מצולעים, בעלי שלושה מקצועות וחריצי רוחב, קוטרם כ-5 מ"מ וצידיהם מחוספסים קלות (מגובששים בעדינות).
פנולוגיה עריכה
העלווה מתפתחת בתחילת נובמבר וקמלה באמצע מאי. הפריחה נמשכת מסוף ינואר ועד תחילת מאי. חנטת הפרי מתחילה בסוף פברואר, והפצת הפירות הבשלים נמשכת מאמצע מאי ועד אמצע יולי[6]. עם התייבשות ההלקטים הם נפתחים, והזרעים משתחררים בהדרגה ומתפזרים.
בית גידול ותפוצה בישראל עריכה
שטחים עשבוניים מוצפים בחורף או יבשים, בתות ושיחיות, שולי חורש ויערות נטועים, וכן אזורים סלעיים ומצוקים במדבר ובערבות. הצמח גדל לרוב על סלעי גיר ובקרקעות מנוקזות היטב. הוא אופייני בעיקר לאקלים ים-תיכוני, אך חודר גם לאזורים צחיחים למחצה בשולי המדבר.
מין ים-תיכוני בעיקרו, שתפוצתו משתרעת סביב מרכז אגן הים-התיכון וחודרת מזרחה אל התחום האירנו-טורני המערבי. מצוי בגולן (למשל בשמורת אירוס הביצות בדרום הגולן). פזור עד מצוי בגליל, בחרמון ובכרמל. נדיר בשומרון ויהודה, נדיר מאד בשרון, מצוי מקומית בהר הנגב הגבוה (ערוצים באזור בורות לוץ בהר הנגב). בהרי אדום מצוי, לעיתים בריכוזים גדולים, בערבות בסלעי אבן חול או בחולות (למשל, לאורך הכביש העולה לראס א-נאקב בדרום ירדן ברום 1200-1100 מ’).
תפוצה בעולם עריכה
תחום תפוצתו הטבעי של עיריוני צהוב משתרע סביב מרכזו ומזרחו של אגן הים התיכון ונמשך צפונה עד אזור הקווקז. חריג בולט בתפוצה הוא הופעתו גם בצפון אפריקה, בשתי מדינות בלבד במגרב - אלג'יריה ותוניסיה. מאגן הים התיכון הוא ממשיך דרך דרום-מזרח אירופה והבלקן - אלבניה, יוון, בולגריה, רומניה וצפון-מערב חצי האי הבלקני וכן בדרום איטליה ובסיציליה; והוא מצוי גם באיי מזרח הים האגאי ובכרתים. מצפון לכך התפוצה נמשכת אל חצי האי קרים, ומזרחה אל טורקיה (כולל טורקיה שבאירופה) ועד הקווקז הצפוני וטרנס-קווקז. במקביל, לאורך מזרח הים התיכון מצוי המין בקפריסין ובתחום סוריה עד לבנון, ומגיע דרומה עד ישראל.
המינים בישראל וסביבתה והבחנתם מעיריוני צהוב עריכה
הסוג עיריוני כולל 17 מינים, מהם שלושה שתועדו בישראל: עיריוני צהוב, עיריוני קצר (Asphodeline brevicaulis) ועיריוני כפוף (Asphodeline recurva). מבין אלה, עיריוני צהוב הוא המין הנפוץ יותר, ואילו עיריוני קצר נדיר. בספרות נזכר גם עיריוני כפוף, שתועד בארץ כנדיר ביותר, וייתכן שאינו אלא מין אקראי. לאור קרבתם המורפולוגית של שלושת המינים, יש מקום לעמוד על סימני ההבחנה בין עיריוני צהוב לבין שני המינים האחרים.
עיריוני צהוב ועיריוני קצר חולקים לעיתים אזורי תפוצה משותפים בעיקר במרחב הים-תיכוני ההררי של צפון הארץ — בגליל, בגולן ובשומרון. אלו המאפיינים העיקריים המבדיל בין שניהם:
- עיריוני צהוב גדול ומרשים יותר מעיריוני קצר. גובהו מגיע לכדי מטר ואף יותר, וגבעולו עבה ונושא עלים כמעט עד בסיס התפרחת; לעומתו, עיריוני קצר נמוך יותר (40 עד 50 ס"מ בלבד), והגבעול נושא עלים עד כחצי עד שני שלישים מאורכו.
- התפרחת של עיריוני צהוב ארוכה וצפופה, ואילו אצל עיריוני קצר היא בנויה כמכבד של אשכולות רפויים יותר[2].
- החפים שונים של עיריוני צהוב גדולים ובולטים, ולעיתים אף ארוכים מעוקצי הפרחים, ואילו בעיריוני קצר הם קטנים יותר.
- עיריוני צהוב מקדים לפרוח - מפברואר ועד מאי - בעוד שעיריוני קצר פורח מאפריל ועד מאי בלבד.
למרות שעיריוני כפוף (Asphodeline recurva) נדיר ביותר וקיומו בישראל מוטל בספק, הוא מצוי בירדן במדרונות יבשים של הערבה ובעבר הירדן, ואולי גם ברמת הגולן. משום כך ראוי להבחין כאן בינו לבין שני המינים האחרים שתועדו בארץ - עיריוני צהוב ועיריוני קצר.
עיריוני צהוב גדול ומרשים יותר מעיריוני קצר ומעיריוני כפוף. גובהו מגיע לעיתים למטר ואף יותר, וגבעולו עבה ונושא עלים כמעט עד בסיס התפרחת. לעומתו, עיריוני כפוף נמוך בהרבה - גובהו 20–30 ס"מ בלבד - וגם עיריוני קצר נמוך ממנו; בשני המינים הללו הגבעול נושא עלים רק עד כחצי עד שני שלישים מאורכו.
גם מבנה התפרחת שונה. בעיריוני כפוף התפרחת היא אשכול פשוט בלתי מסועף, ועוקצי הפרחים בודדים או שניים בחיקי החפים; לאחר הפריחה הם מתעקלים כלפי מטה, ובעלי מפרק סמוך לאמצעם. לעומת זאת, בעיריוני קצר התפרחת היא מכבד המורכב מאשכולות רבים, ועוקצי הפירות זקופים ובעלי מפרק מתחת לאמצעם[5].
אטימולוגיה עריכה
השם המדעי Asphodeline lutea פירושו: "צמח דמוי עירית צהוב". שם הסוג Asphodeline נגזר מן הסוג Asphodelus (עירית). הסיומת הלטינית -ine מציינת דמיון או שייכות, כלומר: "דומה לעירית" או "קרוב לעירית". שם המין lutea (מן הלטינית luteus) פירושו "צהוב".
השם העממי King’s spear של עיריוני צהוב פירושו המילולי "חנית המלך". ככל הנראה הוא מתייחס לעמוד התפרחת הזקוף והגבוה ולתפרחת הצפופה והמוארכת, המזכירים חנית. זהו שם תיאורי, המבוסס על מראה הצמח, ואינו קשור למסורת היסטורית קדומה.
השם העברי עיריוני צהוב מקביל במשמעותו לשם המדעי, ומבטא אף הוא את היותו צמח הדומה לעירית וצבעו צהוב. ראו הרחבה בערך עיריוני.
השמות הערבים הם עטעט, אבו עמיר.
תמונות עריכה
-
עיריוני צהוב בנחל תות
.jpg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ Asphodeline lutea (L.) Rchb., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 511
- ^ עיריוני, באתר צמחיית ישראל
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 770-771
- ^ 1 2 Naomi Feinbrun-Dothan, Flora Palaestina – Part Four, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1978, עמ' 23-25
- ^ עיריוני צהוב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
לקריאה נוספת עריכה
- אבינעם דנין, עיריוני צהוב, אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11 עמ' 197 עד 198
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg עיריוני צהוב, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg עיריוני צהוב, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- עיריוני צהוב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עיריוני צהוב, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg עיריוני צהוב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עיריוני צהוב, באתר FishBase (באנגלית)
- עיריוני צהוב, באתר צמח השדה
- עיריוני צהוב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עיריוני צהוב, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png עיריוני צהוב, באתר GBIF (באנגלית)
- עיריוני צהוב, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg עיריוני צהוב, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png עיריוני צהוב, באתר eBird (באנגלית)
- עיריוני צהוב, באתר Xeno-canto (באנגלית)
