סראפיס
פעולות נוספות
תבנית {{אל}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
סראפיס (ביוונית: Σέραπις) הוא כנוי לאלוהות יוונית-מצרית. השם "סראפיס" בצורתו המוקדמת יותר, הדמוטית (Sarapis), נובע מהמקור המצרי "וסיר־חפ" (wsjr-ḥp) ובצורתו היוונית אוסיריס-אפיס. זהו אל סינקרטי, כלומר שילוב בין שני אלים קדומים, אוסיריס ואפיס. ביוונית קוינה, בצורה מאוחרת יותר, כונה בשם "סראפיס" (Serapis), או "סורפיס" (Sorapis). בהמשך, התקבל פולחנו של סראפיס ברחבי האימפריה הרומית, ומהשושלת הפלאבית ואילך, סראפיס היה אחד האלים שהופיעו לעיתים על מטבעות אימפריאליים עם הקיסר השליט.
פולחן סראפיס קודם במהלך המאה השלישית לפני הספירה בהוראת פרעה היווני תלמי הראשון סוטר מממלכת תלמי[1] במצרים, כאמצעי לאחד את היוונים והמצרים בממלכתו. הוא הופץ כמדיניות מכוונת על ידי המלכים התלמיים. סראפיס המשיך לעלות בפופולריות לאורך שנותיה של האימפריה הרומית, ולעיתים קרובות החליף את אוסיריס כבן זוגה של איסיס במקדשים מחוץ למצרים.
מקדש או מתחם דתי כלשהו שהוקדש לסראפיס נקרא סרפאום.
סראפיס הוצג כיווני במראהו אך עם מאפיינים מצריים, בשילוב איקונוגרפיה מהרבה כתות אחרות, המסמלים גם שפע וגם תחיית המתים. סראפיס היה אלוהות סינקרטית שנגזרה מהפולחן של אוסיריס ואפיס המצריים,[2] והוא ניחן בתכונות מאלוהויות אחרות, כגון כוחות כטוניים הקשורים להאדס ודמטר היוונים, ותכונה של נדיבות הקשורה לדיוניסוס.
ייתכן שתלמי הראשון יצר את הפולחן הרשמי של סראפיס ותמך בו כפטרון של השושלת התלמאית ושל אלכסנדריה, אולם יש עדויות לכך שפולחן סראפיס היה קיים כבר לפני עליית תלמי לשלטון באלכסנדריה: מקדש סראפיס במצרים מוזכר בשנת 323 לפני הספירה הן אצל פלוטארכוס (חיי אלכסנדר, 76) והן אצל אריאנוס (אנאבסיס, VII, 26, 2). הקביעה הרווחת כי תלמי "ברא" את האלוהות נגזרת ממקורות המתארים אותו מקים פסל של סראפיס באלכסנדריה: פסל זה העשיר את תפיסת סראפיס, על ידי הצגתו בסגנון מצרי ויווני כאחד.[3]
בשנת 389, המון נוצרי בראשות האפיפיור תיאופילוס מאלכסנדריה הרס את הסרפאום של אלכסנדריה, אך הכת שרדה עד שדוכאו כל צורות הדת הפגאנית תחת תאודוסיוס הראשון בשנת 391.
שם ומקורות עריכה
שמה של האלוהות נגזר מהפולחן הסינקרטי של אוסיריס והשור אפיס כאל יחיד תחת השם המצרי "wsjr - ḥp". שם זה נכתב מאוחר יותר בקופטית בתור Userhapi. "סַראפיס" ("Sarapis") הייתה הצורה הנפוצה ביותר ביוונית העתיקה עד לתקופת הרומאים שבה הפך "סֶראפיס" ("Serapis") לנפוץ.[4]
הסראפאום הנודע ביותר היה באלכסנדריה.[5] תחת תלמי הראשון סוטר, נעשו מאמצים לשלב את הדת המצרית עם זו של השליטים ההלניים. מדיניותו של תלמי הייתה למצוא אלוהות שאמורה לזכות ביראת כבוד של שתי הקבוצות כאחת, בניגוד לקללות של הכוהנים המצריים נגד האלים של השליטים הזרים הקודמים האחרים (למשל כנגד סת, שזכה לשבחים בקרב ההיסקוס). אלכסנדר מוקדון בימיו ניסה להשתמש באל אמון למטרה דומה, אך אמון היה בעל השפעה גדולה יותר במצרים העליונה, ולא פופולרי באותה מידה במצרים התחתונה, שם הייתה ליוונים השפעה חזקה יותר.
ליוונים היה מעט כבוד לדמויות בעלות ראש של בעלי חיים, ולכן פסל אנתרופומורפי בסגנון יווני נבחר בתור האליל, והוכרז כמקביל לאפיס, הפופולרי ביותר.[6] הוא נקרא Userhapi (כלומר "אוסיריס-אפיס"), שהפך לסראפיס היווני, עליו נאמר שהוא אוסיריס במלואו, ולא רק ה-ka שלו (כוח החיים).
היסטוריה עריכה
האזכור המוקדם ביותר של סראפיס מתרחש בסצנת המוות לגביה אין הסכמה של אלכסנדר (323 לפנה"ס).[7] לפי המסופר ביומנים אצל אריאנוס, לסראפיס יש מקדש בבבל, והוא בעל חשיבות כה רבה עד כי רק הוא לבדו נקרא להתייעצות לגבי המלך הגוסס. נוכחותו של סראפיס בבבל יכולה לשנות באופן קיצוני את התפיסות המיתולוגיות של עידן זה. אולם אולי התכוונו היומנים לאל הבבלי הבלתי קשור אאה (אנכי) שכונה Šar Apsi, כלומר "מלך האפסו" או "מלך המעמקים". בחירתו של אוסיריס-אפיס כאל התלמאי הראשי ייתכן שקשורה למעורבותו במותו של אלכסנדר, שהייתה בעלת משמעות לנפש היוונית.
לפי פלוטארכוס, תלמי גנב את פסל הפולחן מסינופה שבאסיה הקטנה, לאחר שקיבל הוראה בחלום על ידי "האל הלא ידוע" להביא את הפסל לאלכסנדריה, שם הפסל הוכרז כסראפיס על ידי שני מומחים דתיים. אחד המומחים היה בן האולמופידאה (אנ'), המשפחה העתיקה שמחבריה נבחר היירופנט של המסתורין האלאוסיניים (אלה היו אוסף של טקסים שערכו כתות אגרריות לכבוד דמטר ופרספונה[8]) עוד לפני תקופת ההיסטוריה. המומחה השני היה הכומר המצרי המלומד מנתון, שדבריו זכו להקשבה הן אצל המצרים והן אצל המצרים-יוונים.
עם זאת, ייתכן שפלוטארכוס טועה, מכיוון שכמה אגיפטולוגים טוענים שסינופה בסיפור הוא למעשה הגבעה של סינופיון, שם שניתן כבר לאתר של הסרפאום הקיים בממפיס. כמו כן, על פי טקיטוס, סראפיס (כלומר, אפיס שזוהה במפורש כאוסיריס במלואו) היה האל של הכפר ראקוטיס לפני שהתרחב לבירה הגדולה – אלכסנדריה.
הפסל תיאר דמות הדומה להאדס או לפלוטו, מלכי השאול במיתולוגיה היוונית והרומית, על ראשו נישא מודיוס Modius), (סל או מד תבואה), שהיה סמל יווני מקובל לארץ המתים. בידו החזיק שרביט כאות לשלטונו, בעוד קרברוס, שומר הסף של השאול, נח לרגליו. תיאורו היה מלווה לעיתים בדימוי של נחש, שהלם את סמל השלטון המצרי, האוראוס, הקוברה המצרית.
סראפיס, אשתו איסיס, ובנם הורוס (בדמות חר־פא־חֿרד), זכו למקום של כבוד בעולם היווני. ב"תיאור יוון" מהמאה ה-2 לספירה, פאוסניאס מציין שני סרפאומים: האחד על מורדות אקרוקורינתוס (אנ'), מעל העיר הרומית המחודשת קורינתוס והאחר בקופיאה בבויוטיה.[9]
סראפיס היה בין האלוהויות הבין-לאומיות שפולחנן התקבל והופץ ברחבי האימפריה הרומית, כאחת ההתגלמויות של זיאוס, כאשר אנוביס מזוהה לפעמים עם קרברוס. ברומא סגדו לסראפיס במקדש בשם איסאום קאמפנסה (Iseum Campense), המקדש של איסיס שנבנה במהלך הטריאומווירט השני בקמפוס מרטיוס. הפולחנים הרומיים של איסיס וסראפיס זכו לפופולריות בסוף המאה ה-1 כאשר אספסיאנוס חווה אירועים שהוא ייחס לנציגותם המופלאה בזמן שהותו באלכסנדריה, לפני שחזר לרומא כקיסר בשנת 70. מהשושלת הפלאבית ואילך, סראפיס היה אחד האלים שהופיעו לעיתים על מטבעות אימפריאליים עם הקיסר השליט[10].
הכת העיקרית באלכסנדריה שרדה עד סוף המאה ה-4, כאשר המון נוצרי הרס את הסרפאום של אלכסנדריה בשנת 385. הצו של תיאודוסיוס הראשון משנת 380, כלל באופן מרומז את הפולחן לסראפיס באיסור הכללי שלו על דתות פגניות.
סראפיס מוזכר בתלמוד הבבלי כ"סר אפיס", אליל שנחשב כנקרא על שם יוסף המקראי.[11]
גלריה עריכה
-
ראש סראפיס, המאה ה-1 לפני הספירה, 58.79.1 מוזיאון ברוקלין
-
ראש סראפיס, קרתגו, תוניסיה
-
מנורת שמן עם חזה של סראפיס, כשלצידה סהר ירח וכוכב ( אפזוס מהתקופה הרומית, 100–150)
-
ראש סראפיס (150–200)
-
ראש סראפיס, מ 3.7-מטר (12-רגל) פסל שנמצא מול חופי אלכסנדריה
-
סראפיס על מטבעות מצרים הרומית, אלכסנדריה, (Billon Tetradrachm)
-
ראש סראפיס (טרקוטה הלניסטית מהתקופה הרומית, מוזיאון Staatliches Ägyptischer Kunst, מינכן)
-
פסלון נחושת של האל סראפיס אמון אגתודמון, במוזיאון הארכאולוגי הלאומי, אתונה
.jpg){kind=link}
אזכורים בתרבות עממית עריכה
- סראפיס הוא האנטגוניסט הראשי של הסיפור הקצר של ריק ריירדן "המטה של סראפיס"[13] אשר חוצה שתיים מהסדרות הגדולות שלו, משפחת קיין והאלים המצריים וסיפורי מחנה חצוי הדם (אנ') (Camp Half-Blood Chronicles). הוא מושמד על ידי אנבת' צ'ייס וסיידי קיין לאחר שהראשונה הורסת את הראש המייצג את העתיד במטה של סראפיס. בסיפור ההמשך "הכתר של תלמי",[14] מתברר כי סראפיס התעורר על ידי האנטגוניסט הראשי סטנה במטרה לבחון פגישות בין אלים-למחצה יוונים וקוסמים מצריים.
ראו גם עריכה
- Serapis Bey, המאסטר הנעלה האחראי על מקדש ההתעלות
- יוונים במצרים
- הסרפאום של טוסום
- הסרפאום של אלכסנדריה
לקריאה נוספת עריכה
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). Vol. I: מסת"ב 978-2-910023-99-7; Vol. II: מסת"ב 978-2-356-13053-2; Vol. III: מסת"ב 978-2-356-13121-8.
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
קישורים חיצוניים עריכה
- ה. ר. בוואן: בית תלמי, פרק. II
- ג'יימס גראוט: "מקדש סראפיס", חלק מהאנציקלופדיה רומנה
- "אי-מוסריות של האלים: של סראפיס הנמלט שנרדף מסינופה לאלכסנדריה", מאת תאופילוס מאנטיוכיה
- "מיתולוגיה יוונית-מצרית: הסינתזה האלכסנדרונית"
- סראפיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סראפיס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Sarapis" in The New Encyclopædia Britannica. Chicago: Encyclopædia Britannica, Inc., 15th edn., 1992, Vol. 10, p. 447.
- ^ Youtie, H. 1948. “The Kline of Serapis”. The Harvard Theological Review, vol 41, pp. 9–29.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ E.g. CIL 03, 07768; CIL 03, 07770; CIL 08, 12492. All known occurrences can be found at http://db.edcs.eu/epigr/epi.php?s_sprache=de.
- ^ "Of the Egyptian sanctuaries of Serapis the most famous is at Alexandria", Pausanias noted (Description of Greece, 1.18.4, 2nd century AD), in describing the Serapeion at Athens erected by Ptolemy on the steep slope of the Acropolis: "As you descend from here to the lower part of the city, is a sanctuary of Serapis, whose worship the Athenians introduced from Ptolemy."
- ^ According to Sir J.G. Frazer's note to the Biblioteca of Pseudo-Apollodorus, 2.1.1: "Apollodorus identifies the Argive Apis with the Egyptian bull Apis, who was in turn identified with Serapis (Sarapis)"; Pausanias also conflates Serapis and Egyptian Apis: "Of the Egyptian sanctuaries of Serapis the most famous is at Alexandria, the oldest at Memphis. Into this neither stranger nor priest may enter, until they bury Apis" (Pausanias,Description of Greece, 1.18.4).
- ^ Reported from Arrian, Anabasis, VII. 26.
- ^ Saheli Chatterjee, מיתולוגיה יוונית עתיקה: פרספונה, מלכת השאול, באתר Yoair Blog, 2022-09-26
- ^ Pausanias 2.4.5 and 9.24.1.
- ^ עורכים: יורם צפריר, שמואל ספראי, ספר ירושלים - התקופה הרומית והביזנטית, ירושלים: יד יצחק בן צבי, עמ' 187
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג, עמוד א'.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ המטה של סראפיס בתרגום לעברית, באתר ריק ריירדן
- ^ הכתר של תלמי ספר ההמשך למטה של סראפיס, באתר ריק ריירדן
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס (חר־פא־חֿרד) • ואצת • חעפי • חכא • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מאעת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סח'מת • ספדו • סת (סת־בעל) • עאפפ • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קדשת • רע (העין של רע) • רשף • שו • תא־ורת • תחות • תפנות • סרקת | קובץ:Ancient Egypt Wings.svg קובץ:Kheper.svg קובץ:Aker.svg |
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |
