סרט דיו

קובץ:Stoewer Elite typewriter, foto1.JPG

סלילי סרט דיו במכונת כתיבה ישנה

קובץ:Farbband ERC-38.JPG

מחסנית סרט דיו פתוחה (ERC-38) ממדפסת קבלות (EPSON TM-U210)

סרט דיו הוא בד המשמש כנשא לדיו, המשמש בעיקר במכונות כתיבה, מדפסות הקשה (Impact printers) ומכונות חישוב הכוללות יחידת הדפסה. כיום, סרטי דיו הם מוצר נישה עבור מכשירים אלו, שהוחלפו במידה רבה על ידי מערכות מחשב המשתמשות בטכנולוגיות הדפסה אחרות (כגון מדפסת הזרקת דיו ומדפסת לייזר).

היסטוריה

מכונת הכתיבה הראשונה עם סרט דיו נבנתה בשנת 1855 על ידי האיטלקי ג'וזפה ראביצה מנובארה. לאחר מכן, יצרנים נוספים כמו רמינגטון או הממציא הדני רסמוס מאלינג-הנסן (בשנת 1878) ציידו את המכונות שלהם בסרטי דיו, זאת לאחר שהדגמים הראשונים של מאלינג-הנסן (ה"כדור הכותב") השתמשו בנייר קופי כדי להפוך את הכתב לנראה. הממציא גורג' אנדרסון שיכלל בשנת 1886 את סרט הדיו כך שיהיה דק וגמיש וינוע מצד לצד.

מערכות סרטי דיו

סרטי דיו מותקנים בדרך כלל כשהם חשופים בין שני סלילים נפרדים או בתוך יחידת מחסנית (קסטה). בהתקנה חשופה, נרכש רק סליל בודד המלא בסרט דיו חדש, וקצה הסרט מושחל ונתלה בסליל הריק שנותר במכונה. לאחר מכן, יש להשחיל את הסרט בזהירות דרך מובילי המכניקה. בסוף הסרט מופעל מנגנון החלפת כיוון אוטומטי, והסרט נע בכיוון ההפוך. קיימים גדלים ספורים של סלילים, כך שכמעט כל המכונות עדיין נתמכות בציוד מתכלה.

במכונות בעיצוב מודרני יותר נעשה שימוש ב"מחסניות סרט דיו". אלו מכילות כבר את הסלילים הנדרשים ומוחלפות כיחידה אחת ללא צורך בהשחלה ידנית. סרטי בד רצים לרוב ללא סלילים בלולאה אינסופית. מחסניות זמינות בפורמטים רבים מאוד, ולכן בשוק המצטמצם של היום לא כל הדגמים נתמכים, ועבור דגמים ישנים ניתן להשיג סרטים בצבע אחד בלבד, אם בכלל.

בעוד שבמכונות כתיבה נעשה שימוש לרוב במחסניות קומפקטיות הנעות עם יחידת ההדפסה, הרי שעבור מכונות חישוב מסוימות או מדפסות סיכות קיימות מחסניות במבנה ארוך המכסה את כל אורך השורה. כצורה מיוחדת, מדפסות שורה בעלות ביצועים גבוהים בעיבוד נתונים צוידו ב"יריעות דיו" ברוחב של עד 420 מ"מ.

קובץ:Silver-Reed SR 200 in red-9542.jpg

סרט דיו מבד בצבע שחור

סרטי בד

הצורה הסטנדרטית של סרט הדיו היא סרט ארוג ספוג בדיו בצבע אחד. כיום הוא עשוי לרוב מניילון, לעיתים רחוקות ממשי, ובעבר מכותנה. ההספגה מכוונת כך שמגע ללא לחץ עם הנייר לא יכתים אותו. רק הקשה של גופן מעבירה בלחץ את הצבע הכלול באריג אל הנייר. כדי שהגופנים עצמם לא יתלכלכו בדיו, הם לעיתים קרובות מצופים כרום. אף על פי שההעברה לנייר גורמת למחסור מקומי בדיו בסרט, פעולה קפילרית משלימה את החסר מאזורים סמוכים בתוך זמן קצר. במכונות כתיבה משרדיות רגילות נעשה שימוש בסרטים ברוחב 13 מ"מ (חצי אינץ') ובאורך של כשישה מטרים.

צבעים

להדגשה או להדפסת ערכים שליליים באדום, נעשה שימוש גם בסרטי דיו חצויים (חצי שחור מעל חצי אדום). בקו ההפרדה בין הצבעים נמנעת הפעולה הקפילרית על ידי תפר ריתוך באריג. כדי שמדפסות סיכות יוכלו להפיק פלט גרפי צבעוני, היו קיימים סרטים עם ארבעת צבעי הדפוס הסטנדרטיים (CMYK) זה מעל זה. סרטי בד היו זמינים בצבעים שונים בעבר: שחור, שחור-אדום, ירוק-אדום, כחול, חום, סגול וירוק.

עזרי תיקון לסרטי בד

כאשר עזרי תיקון לסרטי פחם כבר היו זמינים בשוק, פותחו אפשרויות תיקון גם לסרטי בד. אלו מכסים את התווים השגויים בצבע לבן אטום. בסרטים הכוללים פס תיקון, מחצית מסרט הבד הוחלפה באריג חסר צבע עם שכבת לבן לתיקון. קיימים גם דפי תיקון קטנים המוצמדים ידנית מעל הנייר לפני הקשה חוזרת על התו השגוי.

סרטי פחם

• סרט פחם משומש
  סרט פחם משומש

הדפסה דרך סרט בד ספוג לעולם לא תגיע לאיכות של דפוס בלט, שכן תמיד ניתן להבחין במבנה האריג. פגם זה נפתר באמצעות סרטי פחם (Carbon ribbons). אלו הם סרטי פלסטיק דקים מאוד המצופים בדיו ובחומר מקשר. שכבת הצבע עדינה מאוד ודומה לציפוי פיח. במקור הצבע היה מורכב מפחמן עדין, אך כיום משתמשים בתערובות המכילות שרף סינתטי. שכבת הצבע רגישה מאוד למגע חיצוני ועלולה להימרח בקלות, ולכן לרוב היא אינה נחשבת "עמידה למסמכים משפטיים" (archival quality). היתרון המרכזי הוא קבלת כתב חד וברור במיוחד.

אפשרות תיקון

קובץ:Triumph-Adler Gabriele 100 DS-9614.jpg

האותיות שהוסרו נראות על סרט התיקון במכונת כתיבה עם גלגל אותיות (Daisy wheel)

סרטי פחם בעלי שכבה בודדת מאפשרים תיקון שגיאות כמעט מושלם. סרטים אלו נקראים סרטי "Carbon-C", כאשר ה-C מייצגת "Correctable" (ניתן לתיקון). באמצעות הקשה חוזרת על התו השגוי, סרט תיקון דביק במיוחד "מרים" את פיגמנט הצבע של התו השגוי מהנייר (שיטה הנקראת Lift-off).

אבטחת מידע בסרטי פחם

סרטי פחם בעלי שכבה בודדת מהווים סיכון אבטחתי. בשל העובדה שהצבע יורד מהסרט במלואו בעת ההדפסה, ניתן לשחזר את הטקסט שנכתב על ידי התבוננות בסרט המשומש. בנוסף, בשל שיטת התיקון (Lift-off), ניתן תאורטית לשנות טקסט במסמכים מבלי להשאיר עקבות. מסיבה זו, אסור להשתמש בסרטים ניתנים לתיקון (C) במוסדות בעלי דרישות אבטחה גבוהות (כגון בנקים או משרדי ממשלה). עבור מכונות רבות הייתה קיימת "חסימת בנקים" מכנית שמנעה הכנסת מחסנית ניתנת לתיקון. מחסניות אלו מזוהות לרוב על ידי גלגל שיניים צהוב לקידום הסרט. לעומתם, סרטי פחם "עמידים למסמכים" חודרים לסיבי הנייר ולא ניתן להסירם בשיטת Lift-off; התיקון בהם נעשה בשיטת "Cover up" (כיסוי בלבן), הדומה לשימוש בטיפקס.