סנקציה פרגמטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סנקציה פרגמטית היא צו חגיגי של שליט בעניין בעל חשיבות ראשונה במעלה, ותוקפו כתוקף חוק יסוד.[1] בהיסטוריה המאוחרת של האימפריה הרומית הקדושה, המונח התייחס באופן ספציפי יותר לאדיקט.
כאשר המונח נכתב כשם פרטי, ושנת הפרסום אינה מצוינת, הוא מתייחס בדרך כלל אל הסנקציה הפרגמטית של 1713, מנגנון משפטי שנועד להבטיח שהכתר האוסטרי ונחלות בית הבסבורג יועברו בירושה לבתו של הקיסר קרל השישי, מריה תרזה.[2]
סנקציות פרגמטיות נוטות להתפרסם בזמנים שבהם המצב האידיאלי מבחינה תאורטית אינו בר-קיום, ולכן נדרש שינוי של הכללים. כך, למשל, בסנקציה הפרגמטית של 1713, הצו פישט את דיני הירושה וארגן מחדש את נחלות בית הבסבורג כיחידה בלתי ניתנת לחלוקה, כדי שיורש אחד יירש את כולן.[3]
דוגמאות עריכה
- הסנקציה הפרגמטית של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, שפורסמה באוגוסט 554, עסקה בארגון מחדש של איטליה לאחר המלחמה הגותית.[4]
- הסנקציה הפרגמטית המכונה כך של לואי התשיעי, מלך צרפת, שלפי הטענה פורסמה במרץ 1269 ועסקה ברפורמות כנסייתיות שונות, הייתה זיוף שיוצר במאה ה-15.[2]
- הסנקציה הפרגמטית של בורז', שפורסמה ב-7 ביולי 1438 על ידי המלך שארל השביעי, מלך צרפת, הגבילה את סמכות האפיפיור על הכנסייה בצרפת.[2]
- הסנקציה הפרגמטית הגרמנית של 1439, שפורסמה ב-26 במרץ 1439 בידי נסיכים שליטים גרמנים, קיבלה חלק מהחלטות ועידת בזל בשינויים מסוימים. נטען כי הכינוי סנקציה פרגמטית אינו הולם מסמך זה, שכן הוא פורסם בידי נסיכים הכפופים לקיסר, ללא אישורו של הקיסר.
- הסנקציה הפרגמטית של 1549, שפורסמה בידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קבעה את שבעה-עשר המחוזות כיחידה אחת.[5]
- הסנקציה הפרגמטית של 1713, שפורסמה בידי הקיסר קרל השישי ב-19 באפריל 1713, ולפיה הנחלות התורשתיות של בית הבסבורג (אוסטריה, בוהמיה, הונגריה ועוד ארצות קטנות שונות) יכלו לעבור לאישה (במיוחד למריה תרזה), אם לקרל השישי לא יהיו יורשים זכרים.[6]
- הסנקציה הפרגמטית של 1712 הקרואטית, שהתקבלה בידי הדיאט של ממלכת קרואטיה ההבסבורגית, וקדמה לצו האוסטרי, אפשרה לכתר הקרואטי לעבור לשושלת הנשית של בית הבסבורג.[7]
- הסנקציה הפרגמטית של 1723, שהתקבלה בידי הפרלמנט ההונגרי, קיבלה ירושה נשית בממלכת הונגריה. קרל השישי התיר להונגריה לשוב למלוכה נבחרת אם ימות בלי יורש זכר; מסמך זה סימן את קבלת בחירתו ביורש בידי הפרלמנט ההונגרי.[8]
- הסנקציה הפרגמטית של נאפולי, שפורסמה ב-6 באוקטובר 1759 בידי קרלוס השלישי, מלך ספרד, הסדירה את הירושה לכתרי נאפולי, סיציליה וספרד, ואסרה על איחוד ספרד עם ממלכת שתי הסיציליות.
- הסנקציה הפרגמטית הספרדית של 1776, שפורסמה ב-23 במרץ 1776, הגבילה את אפשרויות הנישואים של בני משפחת המלוכה.
- הסנקציה הפרגמטית של 1830 הספרדית, שפורסמה ב-29 במרץ 1830 בידי פרננדו השביעי, מלך ספרד, אשררה צו משנת 1789 של קרלוס הרביעי, מלך צרפת, שהחליף את השיטה הסמי-סאלית שקבע פליפה החמישי, בשיטת העדפת הבן הבכור, שאפיינה מבחינה היסטורית את המלוכה הקסטיליאנית, שממנה יונקת המלוכה הספרדית את מסורותיה, כפי שבא לידי ביטוי בירושת הכתר בידי מלכות שולטות כגון אורקה, מלכת לאון, איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה, וחואנה הראשונה, מלכת קסטיליה. (ראו גם קרליזם)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "pragmatic sanction", Merriam-Webster
- ^ 1 2 3 Löffler, Klemens. "Pragmatic Sanction." The Catholic Encyclopedia Vol. 12. New York: Robert Appleton Company, 1911. 9 August 2023
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Peter F. Sugar, Péter Hanák, Tibor Frank, A History of Hungary, Bloomington : Indiana University Press, 1990, עמ' 144, ISBN 978-0-253-35578-2
- ^ R. W. (Robert William) Seton-Watson, The southern Slav question and the Habsburg Monarchy, London : Constable & Co., 1911, עמ' 22