סלן
פעולות נוספות
| שיגורה של סלן על גבי המשגר H-IIA F13 | |
| שיגורה של סלן על גבי המשגר H-IIA F13 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך שיגור | 14 בספטמבר 2007, 01:31:01 UTC |
| דף הבית של סלן (באנגלית) | |
| היסטוריית פעילות | |
| משגר | H-IIA |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת ואימפקטור |
| לוויין של | הירח |
| תאריך כניסה למסלול | 3 באוקטובר 2007 |
| מסלול | מסלול קוטבי |
| זמן הקפה | שעתיים |
| גרם שמיים | הירח |
| תאריך נחיתה | התרסקות: 10 ביוני 2009, 18:25 UTC |
| משך המשימה הכולל | ? – 10 ביוני 2009 |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 3,020 ק"ג |
| כוח | 3,486 ואט |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | {{#property:P377}} |
| מאגר המידע הלאומי | {{#property:P247}} |
סלן (באנגלית: SELENE, מיוונית עתיקה: Σελήνη - ירח), הידועה גם בכינוי קאגויה (ביפנית: かぐや), היא מקפת הירח השנייה של יפן ששוגרה ב-14 בספטמבר 2007. סלן שוגרה לחלל כחלק מהעניין המחודש בחקר הירח. היא המשיכה את דרכה של מקפת הירח הראשונה של יפן, האגורומו, ששוגרה ב-1990.
השם סלן (SELENE) הוא גם ראשי תיבות של המשפט "Selenological and Engineering Explorer". השם היפני שנגזר מכינויה של נסיכת הירח, קאגויה, נבחר על ידי הציבור הרחב. הגשושית הוצעה לראשונה בידי שתיים מהסוכנויות שלימים אוחדו לסוכנות היפנית לחקר החלל, JAXA.
אחרי שהקיפה את הירח במשך שנה ושמונה חודשים, רוסקה הגשושית במכוון על הירח סמוך למכתש גיל ב-10 ביוני 2009.
מטרות המשימה עריכה
המטרות העיקריות של המשימה היו:
- חקר המוצא של הירח והאבולוציה הגאולוגית שלו.
- השגת מידע אודות סביבת פני הירח.
- ביצוע מחקר מדעי של מסלול הירח.
מטרה משנית הייתה הגברת מודעות הציבור לחקר החלל, באמצעות שידורי טלוויזיה בחדות גבוהה של זריחת כדור הארץ כפי שהיא נראית מהגשושית.
מהלך המשימה עריכה
משימת סלן תוכננה לשיגור בשנת 2003, אך כישלון המשגר במשימה אחרת וקשיים טכניים גרמו לדחיית השיגור עד שנת 2007, במהלכה התגלו קשיים נוספים. השיגור המקורי תוכנן ל-16 באוגוסט, אך אז הסתבר שכמה רכיבים אלקטרוניים לא הותקנו כראוי.
סלן שוגרה ב-14 בספטמבר 2007, 01:31:01 UTC, על גבי משגר מדגם H-IIA ממרכז החלל טנגשימה שבאי טנגשימה. משקל המשגר והגשושית בעת השיגור היה 3,020 ק"ג. ב-3 באוקטובר הגיעה הגשושית לירח ונכנסה למסלול קוטבי אליפטי ראשוני. הנקודה הקרובה ביותר במסלול הייתה במרחק 120 ק"מ מפני הירח, והגבוהה הייתה במרחק 13,000 ק"מ ממנו. ב-9 באוקטובר שחררה הגשושית את לוויין המשנה הראשון, Rstar, למסלולו (100 על 2,400 ק"מ), וב-12 באוקטובר שחררה את הלוויין השני, Vstar, למסלול של 100 על 800 ק"מ. בסופו של דבר, ב-21 באוקטובר הקיפה סלן את הירח בגובה אחיד של 100 ק"מ. משך המשימה תוכנן לשנה.
סלן השלימה את משימותיה בסוף אוקטובר 2008 והחלה את משימתה המורחבת, שהייתה אמורה להימשך עד מרץ 2009. לאחר מכן הייתה אמורה הגשושית להיכנס למסלול מעגלי בגובה 50 ק"מ ולבסוף למסלול אליפטי של 100 על 20 ק"מ, עם התרסקות מכוונת על הירח באוגוסט 2009. בגלל בעיה טכנית בחללית שונתה התוכנית כך שב-1 בפברואר 2009 הונמך מסלול הגשושית לגובה 50 ± 20 ק"מ, וההתרסקות על הירח התרחשה ב-10 ביוני 2009, 18:25 UTC.
לווייני משנה עריכה
Rstar (נודע גם כאוקינה - דמות נוספת מ"סיפורו של חוטב הבמבוק") המהווה לוויין ממסר קטן, וVstar (נודע גם כאואונה - דמות נוספת מ"סיפורו של חוטב הבמבוק") המהווה לוויין VLBI, הם שני לוויינים קטנים ששוגרו על גבי הגשושית סלן ושוחררו זמן קצר לאחר הגעת הגשושית למסלול סביב הירח. לשני הלוויינים צורה של מנסרה מתומנת.
לוויין הממסר Rstar העביר את שידורי הרדיו מכדור הארץ למקפת ובכיוון ההפוך, כאשר המקפת מוסתרת מאחורי הירח, וכן כדי למדוד את הסחת דופלר. מסתו של Rstar - 53 ק"ג, גודלו מטר על מטר על 65 ס"מ. בקרת הגובה שלו מתבצעת באמצעות שיטת ייצוב-סנכרון. ההספק החשמלי הנדרש להפעילו - 70 ואט; מסלולו 100 על 2,400 ק"מ ונטייתו - 90 מעלות.
Vstar - לוויין VLBI (ראשי תיבות של לוויין לאינטרפרומטריה בקו בסיס ארוך מאוד (Very Long Baseline Interferometry satellite) משמש למדידת שדה המשיכה של הירח, במיוחד באזורי השפה, כאשר לא ניתן להשתמש בשיטת הסחת דופלר. מסתו של לוויין ואסטר 53 ק"ג, וגם גודלו וצריכת האנרגיה שלו זהים לאלו של Rstar. מסלולו האליפטי מביא אותו מגובה 100 ק"מ לגובה 800 ק"מ, ונטייתו גם כן 90 מעלות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הדף הרשמי של הפרויקט באתר סוכנות החלל היפנית (באנגלית)
- פרופיל המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
- ריכוז הידיעות על משימת סלן-קאגויה, באתר "הידען"
- סלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
