Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סלים דאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סלים דאו
פרופיל ב-IMDb
קובץ:Anachim Cachim-S-600R 1 צילום ז'ראר אלון.jpg
סלים דאו והלנה ירלובה בהצגה "אנשים קשים" מאת יוסף בר-יוסף, בבימויו של משה נאור, תיאטרון חיפה, 2012

סלים ד'או (בערבית: سليم ضوء; נולד ב-1 בספטמבר 1950) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ערבי-ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

דאו נולד וגדל בבענה הסמוך לכרמיאל. בשנת 1972 החל לימודי משחק ב"בית צבי" אותם סיים ב-1975. לאחר סיום לימודיו קיבל מלגה להמשך לימודים בבית הספר למשחק של ז'אק לקוק בצרפת. סיים את לימודיו שם ב-1979.

במשך שנים הגיש תוכנית יחיד בטלוויזיה הישראלית בשם "עם סלים". כמו כן, שיחק בהצגות רבות בתיאטרון חיפה.

בין השנים 1986-1998 שימש כמנהלו האמנותי של תיאטרון בית הגפן בחיפה.

בשנים 2007‏-2010 כיהן כמנהל תיאטרון אל-מידאן בחיפה.[1]

בשנת 2015, שב לתפקיד מנהלו האמנותי של תיאטרון בית הגפן בחיפה.

בתו סלינה היא שחקנית ובתו מייסא היא זמרת ושחקנית.

קריירה עריכה

תפקידיו בקולנוע ובטלוויזיה עריכה

בשנת 1986 שיחק בתפקיד ראשי בסרט הקולנוע "אוונטי פופולו", של הבמאי רפי בוקאי. בסרט גילם חייל מצרי תמהוני ומשחקו תרם רבות לסרט ולשינוי עלילתו תוך כדי הסרטתו[2]. הסרט זכה בפרס "נמר הזהב" בפסטיבל לוקארנו[3].

בשנת 1987 השתתף בתוכנית האירוח והבידור הדו-לשונית "אשכרה" מטעם הטלוויזיה החינוכית, שם ביצע מערכונים ושירים יחד עם רמי ברוך, אלברט כהן, סלווא נקרה, ששון גבאי, ועוד.

בשנת 1989 שיחק בסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" בבימויה של מיכל בת-אדם.

בשנת 1990 שיחק בסרט "המחצבה" בבימויו של רוני ניניו[4].

בשנת 1991 שיחק בסרטו של ערן ריקליס "גמר גביע" לצידם של מוחמד בכרי, משה איבגי ויוסף אבו ורדה[5].

בשנת 1993, על משחקו בסרט הקולנוע, "העוצר", זכה בפרס ה"שחקן הטוב ביותר".

בשנת 1994 שיחק לצד משה איבגי ואורי גבריאל בסרט "מקס ומוריס", וכן בסרטו של רמי נעמן "הגמל המעופף" לצידם של גילת אנקורי ו-גדעון זינגר.

בשנת 1995 שיחק בסדרת הדרמה הטלוויזיונית, "תמונות יפואיות", בתפקיד ג'מילי, בעל המסעדה שבה יושבים אנשי החבר'ה של יפו וסועדים את לבם ובעיקר מעבירים בה את היום. בהמשך הוחלף באריה אליאס כסימן לכך שהחבר'ה עברו למסעדה אחרת.

ב-1999 השתתף בסרט "שקרים לבנים" לצדו של שרון אלכסנדר.

בשנת 2003 השתתף בסרט הקולנוע "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" לצד אריה אליאס[6].

בשנת 2006 שיחק בסרטו של ג'וני ערביד "רינגו וטהאר" שזכה בפרס הדרמה הטובה ביותר ע"ש ענת פרחי בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

משנת 2007 גילם דאו את תפקידו של אבו אמג'ד בסדרת הטלוויזיה הקומית "עבודה ערבית" בבימוי סייד קשוע, ששודרה בערוץ 2[7].

בשנים 2010‏-2012 גילם דאו את תפקיד מפקד תא השבי בסדרת הדרמה "חטופים" ששודרה בערוץ 2[8].

בשנת 2011 שיחק דאו בהצגה "איש ואשה אחת" בתיאטרון חיפה[9].

בשנת 2013 השתתף בסרט "פרדייס קרוז" לצד עוז זהבי.

בשנת 2014 גילם את תפקיד ראש מערך האבטחה במדינה הדמיונית "עבודין" בסדרה "הרודן" (Tyrant).

בשנת 2015 שיחק בסדרה "פאודה" שם גילם את השייח' עוודאללה – מנהיגה הרוחני של חמאס[10].

בשנת 2016 השתתף בסרט "הלהקה האחרונה בלבנון"[11].

בשנת 2017 השתתף בסרט "מבצר חול״ שהופק על ידי נטפליקס, שם גילם את השייח' בעיירה בה מתרחשת העלילה, ובסדרה הצרפתית לשכת האגדות בה גילם בכיר בדאעש.

בשנת 2018 השתתף בסרט הקולנוע "תל אביב על האש" בבימוי סאמח זועבי.

בשנת 2018, השתתף בסדרה "המטבח של סלים", אשר הופק על ידי "מכאן 11"[12].

בשנת 2018, השתתף בסרט הקצר "משאלה וחצי" בבימויו של אלעד קידן ולצידו של תומר בן חורין.

בשנת 2019 השתתף בסרטו של רם לוי "המתים של יפו"[13].

בשנת 2020, שיחק בסרט הגרמני-ישראלי "חתונה עם סבתא". באותה שנה שיחק גם בסרט "עזה מון אמור" בתור דייג מבוגר המתאהב באלמנה בעזה.[14]

בשנת 2021 לוהק לעונה החמישית של הסדרה "הכתר" בנטפליקס לתפקיד איש העסקים מוחמד אל-פאיד, אביו של דודי אל-פאיד, בן זוגה של הנסיכה דיאנה. בהמשך השתתף גם בעונה השישית של הסדרה בתפקיד מרכזי. על תפקידן היה מועמד להאקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה[15].

לקריאה נוספת עריכה

  • הערך "סלים דאו" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 119, 2018, חיפה.

פרסים ומועמדויות עריכה

שנה פרס קטגוריה פרויקט תוצאה מקור
2024 פרס באפט"א לטלוויזיה שחקן המשנה הטוב ביותר הכתר מועמדות [16]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלים דאו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מרב יודילוביץ', סלים דאו ינהל את תיאטרון אלמידאן, באתר ynet, 30 באפריל 2007
  2. ^ יואב גינאי, חייל מצרי בחול - ב״אוואנטי פופולו", סרטו הארוך הראשון, חוזר רפי בוקאי למלחמת ששת הימים. כדי לתאר את המלחמה מעדיף בוקאי להיכנס לנעליו של החייל המצרי, מאשר לשקוע בקטע האופוריה הישראלי, כל העיר, 20 ביוני 1986
  3. ^ מאיר שניצר, סרט ישראלי זכה בפרס ראשון בפסטיבל לוקרנו, חדשות, 14 באוגוסט 1986
  4. ^ יגאל משיח, חבל על כל טיפה - "המחצבה" (1990), במאי: רוני ניניו, כל העיר, 6 ביולי 1990
  5. ^ חגי לוי, סרטים חדשים - ביום בהיו מובלים לביירות - איבגי הוא מילואימניק שבונה על נסיעה למונדיאל 82' אבל נופל בשבי המחבלים, חדשות, 11 ביולי 1991
  6. ^ אורי קליין, כישלונו של המטיף בשער, באתר הארץ, 21 בינואר 2004
  7. ^ ראעיד זועבי, העיר תל אביב, הערבים נגד "עבודה ערבית", באתר הארץ, 20 בדצמבר 2007
  8. ^ אלון עידן, חטופים: כשהקלישאות באות על חשבון המקוריות, באתר הארץ, 7 במרץ 2010
  9. ^ גלריה, המלצות לסוף השבוע, באתר הארץ, 8 ביולי 2011
  10. ^ הגר בוחבוט, עכבר העיר, "פאודה": חושפת את מה שנוח לכולנו להסתיר, באתר הארץ, 15 בפברואר 2015
  11. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "הלהקה האחרונה בלבנון": ככה עושים את זה נכון, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2016
  12. ^ איתי שטרן, סלים דאו: "חומוס יפתור את הבעיה? בחיאת רבאק", באתר הארץ, 6 באוגוסט 2018
  13. ^ אורי קליין, "המתים של יפו": רם לוי מתאר את העיר כשטח כבוש, באתר הארץ, 2 בפברואר 2020
  14. ^ סמאח סלאימה, הסרט שנאחז בהומניות של האנשים שמעבר לגדר בעזה, באתר "שיחה מקומית", 11 ביולי 2021
  15. ^ נירית אנדרמן, סלים דאו מועמד לפרס האקדמיה הבריטית על משחקו בסדרה "הכתר", באתר הארץ, 22 במרץ 2023
  16. ^ BAFTA Television 2024: The Winners and Nominations, www.bafta.org, ‏2024-03-15 (ב־English)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=סלים_דאו&oldid=64124"