סירק ואנה שאפסמה
פעולות נוספות
| לידה | 1906 |
|---|---|
| פטירה | 1968 (בגיל 62 בערך) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | סירק ואנה שאפסמה |
-he.svg){kind=link}
| לידה | 1905 |
|---|---|
| פטירה | 2000 (בגיל 95 בערך) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | סירק ואנה שאפסמה |
סירק סירד שאפסמה ואנה ג'ייקובה (דיקהאוס) שאפסמה (בהולנדית: Sierk Sierd Schaafsma 1968–1906; Anna Jacoba Dijkhuis; 1905–2000) הם זוג הולנדים שהצילו יהודים בזמן השואה והוכרו כחסידי אומות העולם.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
בני הזוג שאפסמה התגוררו בכפר מורמרוודה (Murmerwoude) שבמחוז פריסלנד, הולנד עם שני ילדיהם.[1] סירק היה דמות מרכזית ופעילה מאוד בתנועת המחתרת ההולנדית, ומילא תפקיד בכיר בארגון שפעל נגד הנאצים וסייע להצלת היהודים בהולנד. למרות הסיכון הכרוך בכך והיותם הורים לילדים צעירים בחרו בני הזוג להציל יהודים ולהתנגד לנאצים.[2]
במהלך שנות הכיבוש הנאצי, סירק הצטרף למחתרת התנגדות בפריסלנד. ב-1942 הייתה להם את האפשרות, בני הזוג הפכו את ביתם לתחנת מעבר ומקום מסתור עבור יהודים נרדפים.[3]
סירק היה מעורב ישירות בהצלתם של כ־50 יהודים, להם דאג למקומות מסתור בטוחים, לסידורי לינה ומסמכים מזויפים.[2]
אחת הניצולות הייתה סלמה פרנק. סלמה הייתה פליטה יהודיה מגרמניה שאחרי שהגיעה לזוולה עבדה במשק הבית אצל משפחת מרקוס ונאלצה לעזוב אותם בגלל הנאצים. סלמה הגיעה לביתם של הזוג שאפסמה רעבה ומותשת, סירק ואנה הכניסו אותה לביתם האכילו אותה ודאגו לה. סירק הצליח לספק לה מסמכים מזויפים והיא התגוררה איתם תחת השם הני בומר כעוזרת בית גרמניה. סלמה ניצלה הודות להגנה ולביטחון שהעניקו לה.[1][2]
זוג נוסף שנוצל בזכות הזוג שאפסמה, היו בני הזוג ליאונרד והילדה מרקוס שאצלם עבדה סלמה לפני שנאלצה לברוח. כאשר סלמה גילתה שמשפחת מרקוס נמצאת בסכנה היא ביקשה מסירק ואנה שיתנו להם להישאר אצלם עד שימצאו מסתור קבוע. הזוג נענה בחיוב.[1] כעבור זמן לאונרד והילדה מרקוס הגיעו לביתם ביחד עם בתם פין. פין המשיכה הלאה למסתור אחר אבל הזוג מרקוס נשארו לגור אצל משפחת שאפסמה.[3] סירק ואנה דאגו לארגן מפגש עם בתם הבכורה – פרנסיס שהתחבאה באזור. בני הזוג מרקוס המשיכו לגור אצל משפחת שאפסמה תחת שמות בדויים שהשיג להם סירק וכאשר הנאצים באו לחפש יהודים ברוב הפעמים הם התחמקו בהצלחה. פעם אחת, לאונרד מרקוס נתפס על ידי הנאצים אבל סירק הצליח לשחרר אותו.[1]
כאשר המצוד אחר חברי המחתרת התגבר, סירק נאלץ לרדת למחבוא.[1]
לאחר המלחמה עריכה
עם סיום המלחמה, הקשר בין משפחת שאפסמה לבין חלק מהניצולים נמשך. סלמה פרנק, שהיגרה לניו יורק, ראתה באנה ובסירק את משפחתה השנייה, והקשר הקרוב עמם נשמר עד ליום מותה. וולטר גוטמן, ניצול מחנה ברגן-בלזן, בנה החורג של סלמה פרנק, ציין כי פגש את המשפחה כבר בשנת 1945 כדי להכיר להם תודה. לעומת זאת הקשר עם משפחת מרקוס אבד אחרי שעלו לישראל.[2]
הכרה והנצחה עריכה
ב-27 באוגוסט 2006 הכיר יד ושם בסירק ואנה שאפסמה כחסידי אומות עולם. הטקס התקיים בהאג ושמם נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם בירושלים.[1]
תהליך ההכרה הרשמי בבני הזוג כחסידי אומות העולם החל ביוזמת בנם, יאן ט. שאפסמה, בשנת 2003. יאן ערך מחקר מקיף בארכיונים הלאומיים בהאג ואסף עדויות בכתב מהניצולים ומיורשיהם כדי לבסס את מעשי ההצלה של הוריו. בשנת 2005, עם העברת הצהרות חתומות למחלקת חסידי אומות העולם, הושלם התיעוד הנדרש להנצחת פועלם של אנה וסירק שאפסמה כמי שחירפו את נפשם למען הצלת יהודים.[2]
לקריאה נוספת עריכה
- Fein Cohen, Dear Children, 2023
קישורים חיצוניים עריכה
- סירק ואנה שאפסמה, באתר יד ושם (באנגלית)
