סיס חומות
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןסיס חומות | |
|---|---|
| קובץ:Apus apus -Barcelona, Spain-8 (1).jpg למעלה: סיס בתעופה, למטה: פרט צעיר לא בוגר על עץ | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | סיסאים |
| משפחה: | סיסיים |
| סוג: | סיס |
| מין: | סיס חומות |
| שם מדעי | |
| קובץ:Wikispecies-logo.svg Apus apus | |
| תחום תפוצה | |
| קובץ:Mauersegler map.png
תחום התפוצה של סיס החומות טווח קינון
טווח חריפה
| |
.jpg){kind=link}
סִיס הַחוֹמוֹת (שם מדעי: Apus apus) הוא עוף מסדרת הסיסאים. סיס החומות נפוץ במרבית ארצות אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, וכן אזורים רחבים במרכז אסיה. הוא נודד לדרום אפריקה בשיא החורף. המין חולף בישראל.
מאפיינים עריכה
סיס החומות ומינים אחרים של סיסאים, דומים מאוד בצורתם החיצונית לסנונית (Hirundo) הגם שמדובר בשני מינים שונים, משתי סדרות שונות. הדמיון החיצוני גרם לכך שבחלק מהשפות אין הבחנה ברורה בין שמות שני המינים, אך מבחינה ביולוגית הם מובחנים היטב.
עוף זה מיוחד מהיבטים רבים. הוא האחרון המגיע למקומות הרבייה בצפון והראשון שעוזב אותם. יחסית לגודלו, סיס זה מגיע לגיל מופלג: עד היום ידועים סיסי חומות שהגיעו אף לגיל 21, כגיל המקסימלי. סיס החומות מסתגל לתנאי מזג אוויר קשים באמצעות כניסה למצב דמוי תרדמת, שבו המטבוליזם שלו יורד לרמה נמוכה ביותר.
הסתגלות סיס החומות לתעופה ייחודית לו היא אחד ממאפייניו. גופו התפתח באופן מושלם לתעופה, והוא מבלה כמעט את כל חייו באוויר. הוא נוחת רק לצורך הטלת ביצים וטיפול בצאצאים. סיס החומות צד את טרפו באוויר, אוכל תוך כדי תעופה, מנקה את נוצותיו, משחק, מזדווג, אוסף חומרים לקן ואף ישן, בדרך כלל, תוך כדי תעופה.
הכנפיים צרות אך ארוכות, ומאפשרות לו לצוד במהירות ובדייקנות חרקים מעופפים ועכבישים. הוא שותה ממקורות מים שקטים בזמן תעופה או מתרחץ כשמקורו צולל ומתיז מים.
הרגליים קצרות מאוד, בעל ארבע אצבעות חזקות הפונות קדימה לאחיזה ולטיפוס על קירות וצוקים. רגלי הסיס אינן מתאימות להליכה או לעמידה על ענפים. בזמן תעופה הסיס מכנס את רגליו בין נוצות הבטן כך שנראה כאילו הוא חסר רגליים. הדבר מייעל את תעופתו על ידי הקטנת החיכוך עם האוויר.
סיסי החומות חוזרים למקומות הרבייה במושבתם הקודמת בערך באותו תאריך בכל שנה: בסביבות ה-1 במאי, במרכז אירופה. עופות אלה נאמנים לבני הזוג, הם חיים בצורה מונוגמית וחוזרים לאותו מקום רבייה. זוגות יכולים להתרבות במשך שנים רבות. כשבן זוג אחד לא שב מהמסע לאפריקה או מת בזמן שהייתו שם, מקומו ייתפס מיד על ידי פרט אחר מאותו מין. הסיסים מטילים 2-3 ביצים ודוגרים עליהן ביחד. בימים כאלה הם עפים עד החשכה, בזמן שהסיסים שאינם מתרבים במושבה מתאספים ועפים גבוה כדי לישון בתעופה. סביב סוף חודש יולי הצעירים פורחים מהקן, בדרך כלל לאחר שקיעת החמה, ולא יחזרו אליו עוד. הם אינם זקוקים לאימוני תעופה רבים ולאחר מספר דקות אימון הם עפים כמבוגרים. סביב ה-1 באוגוסט יעזבו ההורים את אירופה המרכזית ויעופו לאפריקה.
זהו מין הסיסאים הנפוץ ביותר בארץ. הוא מופיע בשמי ישראל באמצע פברואר, ונשאר בה מדי שנה כשלושה חודשים וחצי, עד תחילת יוני. הוא בולט מאד בשמי הערים באביב ותחילת הקיץ, בזכות שריקותיו הרמות בזמן התעופה.
סיסים גדלים בחורי מערות או חללי עצים. בעיר הם מתמקמים בעיקר בחורים בקירות ובחללים ריקים מתחת למרזבי בתים. הם יבחרו גם בקופסאות קינים, ואינם מפחדים מהאדם. קל מאוד להתקין קן בחלון. החור חייב לפנות כלפי חוץ, כי הסיס זקוק למרווח לפני הקן. הסיסים אינם מזנקים מהקן מעלה, אלא קופצים למטה, ובזמן נפילתם הם צוברים מהירות מספקת לתעופה. קופסאות קינים צריכות להיות במידות של 30X20 סנטימטרים ובגובה של 15 סנטימטר. קוטר החור הרצוי הוא 5 סנטימטר וממוקם כ-3 סנטימטרים מעל התחתית ו-5 סנטימטר משפת-הצד של הקופסה.
בישראל עריכה
מדי שנה בסוף חודש ינואר סיסי החומות הנודדים מגיעים לירושלים, בה הם מקננים בין חרכי החומות והכותל המערבי, בצריחי מסגדים, כולל מסגד אל-אקצא, בכנסיות ומבנים גבוהים אחרים בעיר העתיקה[1]. בערים גבעתיים ותל אביב הולכת וגדלה המודעות לצורך בשימור מבנים בהם מקננים סיסים, ובדאגה להתקנת תאי קינון על גגות בניינים חדשים.
תנופת הבניה העוברת על מרכזי האוכלוסייה בארץ ובעולם פגעה קשות בקיני הסיסים, ובהיעדר מקומות קינון מספרם ילך וירד באופן דרסטי. החל מ-2007 עמותת ידידי הסיסים פועלת למען שימור אוכלוסיית הסיסים בישראל, והגברת המודעות הציבורית לסיסים ולמצוקתם, תוך שיתוף פעולה עם רשויות לאיכות סביבה, גופי שמירת טבע וגופי חינוך בעיריות השונות.[2]
בתרבות עריכה
הסיס נזכר בתנ"ך בספר ירמיהו: "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה, וְעַמִּי לֹא יָדְעוּ אֵת מִשְׁפַּט ה'" (ירמיהו ח ז).
יום הסיס הבינלאומי מצוין ב-7 ביוני בכל שנה החל מ-2019. הוא נחוג על ידי חוקרים וחובבי ציפורים ברחבי העולם ומטרתו לעורר מודעות לסיסים ולצורך בשמירה עליהם, ולעידוד הלימוד והעשייה למען שמירת מגוון מיני בע"ח בכלל.[3]
הפסל הבריטי מארק קורת' יצר את פסל הברונזה "עץ התקווה", בגן המוריסטן של בית החולים סנט ג'ון, ברובע הנוצרי בעיר העתיקה. הפסל הוא דמוי עץ זית עתיק, שבין ענפיו יצוקים 150 פסלוני סיסים בגודלם הטבעי ובמצב תעופה, בהשראת קינון הסיסים בירושלים כסמל לתקווה ואחוות עמים בין שלוש הדתות המונותאיסטיות.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg סיס חומות, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg סיס חומות, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- סיס חומות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סיס חומות, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg סיס חומות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סיס חומות, באתר FishBase (באנגלית)
- סיס חומות, באתר צמח השדה
- סיס חומות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- סיס חומות, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png סיס חומות, באתר GBIF (באנגלית)
- סיס חומות, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg סיס חומות, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png סיס חומות, באתר eBird (באנגלית)
- סיס חומות, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- אתר סיס החומות מאת אולריש טיגס (האתר מתורגם גם לשפות נוספות)
- הסיסים חזרו לכותל, באתר כיפה
- מצלמות הקינון של הסיסים באתר בית שיף של בנק דיסקונט בתל אביב, בפורטל הצפרות הישראלי
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ The Association, sisim.co.il
- ^ יום הסיס הבינלאומי, באתר www.yardbirds.org.il
- ^ Rafi Gamish, המלצת קריאה: מושבת הסיסים העתיקה בכותל המערבי | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2022-02-05