Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סטפן מוזס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סטפן מוזס

סטפן מוזס (11 ביוני 1931 - 1 בדצמבר 2007) היה פילוסוף, מתרגם וגרמניסט צרפתי-ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

קורות חיים עריכה

נולד למשפחה יהודית בברלין ב-11 ביוני 1931. ב-1938 עזבה משפחתו את גרמניה מאימת הנאצים והתיישבה בקזבלנקה שבמרוקו, בה נשארה עד 1950. מוזס למד בבתי ספר צרפתיים.

עם תום לימודיו עבר לפריז והחל ללמוד ספרות גרמנית ופילוסופיה באקול נורמל סופרייר. בהמשך שימש כעוזר הוראה בסורבון. בסביבה זו הכיר גם את הפילוסוף עמנואל לוינס, שלימים כתב את ההקדמה לספרו של מוזס על הגותו של פרנץ רוזנצווייג. במקביל השתתף בפעילות בבית הספר ז'ילבר בלוך למנהיגות יהודית באורסיי.

ב-1957 נישא לאמנית ליליאן קלאפיש. בשנים 1958-1959 שהה הזוג תקופה בקזבלנקה.

ב-1969 עלה לישראל והתיישב בירושלים, והצטרף כפרופסור לחוג לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, בו הקים מאוחר יותר את החוג לספרות גרמנית. בשנת 1987 התקבל כחבר באקדמיה הגרמנית ללשון ולספרות. ב-1990 ייסד את "מרכז פרנץ רוזנצווייג לחקר הספרות והמורשת התרבותית היהודית-גרמנית" כחלק מהחוג לתולדות עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, וניהל אותו בשלוש השנים הראשונות לקיומו.

כמומחה לפילוסופיה ולספרות גרמנית הביא מוזס להיכרות עם משנתו של רוזנצווייג בצרפת, בעיקר דרך ספרו המקיף "שיטה והתגלות: הפילוסופיה של פרנץ רוזנצווייג" שיצא ב-1983. מוזס עסק בהוגים ובסופרים גרמנים נוספים, בעיקר בולטר בנימין, גרשם שלום, פרנץ קפקא[1], גתה ופאול צלאן, וכן בהוגה היהודי-צרפתי עמנואל לוינס[2]. ספריו נכתבו בצרפתית או בגרמנית.

את שנותיו האחרונות העביר מוזס בפריז בשל בעיות רפואיות. הוא נפטר בפריז ב-1 בדצמבר 2007, בגיל 76, ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים, בסמוך לקברו של חוקר הקבלה גרשם שלום.

חיים אישיים עריכה

מנישואיו עם ליליאן קלאפיש נולדו שלושה ילדים: המשורר, הסופר והמתרגם עמנואל מוזס, הסופרת והמשוררת אנוש שרמן והאמנית ופעילת השמאל רחל מוזס[3].

ספריו עריכה

בצרפתית

  • Une affinité littéraire, Le Titan de Jean-Paul et Le Docteur Faustus de Thomas Mann, Paris, Klincksieck, 1972 (rééd., coll. « Le Bel Aujourd'hui », Éditions Hermann, 2009).
  • Système et révélation : la philosophie de Franz Rosenzweig, préface d'Emmanuel Levinas, Paris, Éditions du Seuil, collection « Esprit », 1982 ; rééd. revue et corrigée, Bayard, 2003 ; rééd. augmentée, Verdier/poche, 2016.
  • Spuren der Schrift, von Goethe bis Celan, recueil d'études (1973-1987), Francfort-sur-le-Main, 1987.
  • L'ange de l'histoire. Rosenzweig, Benjamin, Scholem, Paris, Éditions du Seuil, coll. « La couleur des idées », 1992 ; rééd. revue et augmentée, Gallimard, « Folio », 2006.
  • L'Éros et la Loi, lectures bibliques, Le Seuil, coll. « La couleur des idées », 1999.
  • Au-delà de la guerre : trois études sur Lévinas, L'Éclat, 2004.
  • Exégèse d'une légende : lectures de Kafka, L'Éclat, 2006 ; traduction en Espagne : Exégesis de una leyenda, Lecturas de Kafka, Ediciones del Subsuelo, Barcelona, 2011.
  • Un retour au judaïsme, entretiens avec Victor Malka, Le Seuil, 2008.
  • Franz Rosenzweig : sous l'étoile, coll. « Le Bel Aujourd'hui », Éditions Hermann, 2009.
  • Rêves de Freud : six lectures, Gallimard, « L'Infini », 2011
  • Temps de la Bible : lectures bibliques, L'Éclat, 2011
  • Approches de Paul Celan, Verdier, 2015

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שמעון זנדבנק, בין ירושלים למרבאך: היכן מקומם של כתבי היד של קפקא?, באתר הארץ, 25 בינואר 2012
  2. ^ חנן חריף, פילוסוף של התרבות, שראה אותה כהתפוררות, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2006
  3. ^ אביטל בורג, תצלום: גלי איתן, ליליאן קלאפיש, מעבר למופשט, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2010
  4. ^ יוני מרדכי, תיאולוג החיים המודרניים, באתר הארץ, 9 במאי 2004
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=סטפן_מוזס&oldid=567568"