סטיילס ברידג'ס
פעולות נוספות
| לידה | פמברוק, מיין, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | קונקורד, ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| מפלגה | קובץ:Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
הנרי סטיילס ברידג'ס (באנגלית: Henry Styles Bridges; 9 בספטמבר 1898 – 26 בנובמבר 1961) היה מורה, עורך עיתונים ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, אשר כיהן כהונה אחת כמושל ניו המפשייר ה־63, ולאחר מכן כיהן במשך 24 שנים כחבר הסנאט של ארצות הברית.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
ברידג'ס נולד ב-9 בספטמבר 1898 בעיירה וסט פמברוק שבמדינת מיין, בנם של אלינה רוקסנה לבית פישר ושל ארל לאופולד ברידג'ס. הוא למד בבתי ספר ציבוריים במיין ולמד באוניברסיטת מיין באורונו עד שנת 1918.
משנת 1918 עסק במגוון תחומים, ובהם הוראה, עריכת עיתונים, עסקים וממשל מדינתי. בשנים 1918–1919 שימש מדריך באקדמיית סנדרסון באשפילד, מסצ'וסטס. בין השנים 1921–1922 היה חבר בסגל ההשתלמויות של אוניברסיטת ניו המפשייר בדורהאם. בשנים 1922–1923 כיהן כמזכיר התאחדות לשכות החקלאים של ניו המפשייר, ובשנים 1924–1926 היה עורך כתב העת Granite Monthly. במקביל שימש מנהל ומזכיר של תאגיד ההשקעות של ניו המפשייר בשנים 1924–1929. משנת 1930 ועד 1934 היה חבר בוועדת השירותים הציבוריים של ניו המפשייר.
הקריירה הפוליטית עריכה
בשנת 1934 התמודד ברידג'ס על תפקיד מושל ניו המפשייר וניצח בבחירות. לפי ספרו של ג'ון גינת'ר Inside U.S.A., הוא היה אז המושל הצעיר ביותר בארצות הברית. המועמד הרפובליקני לנשיאות אלף לנדון שקל לבחור בברידג'ס כעמיתו למרוץ בבחירות 1936, אך יועצים הזהירו כי הדמוקרטים יוכלו לנצל סיסמה כגון 'Landon Bridges falling down'. בשנת 1936 נבחר ברידג'ס לסנאט של ארצות הברית, וכיהן בו עד מותו בשנת 1961.
בשנת 1937 פרש משירות המילואים של צבא ארצות הברית, שבו שירת בדרגת לוטננט מאז 1925. בשנת 1940 ניסה לזכות במועמדות הרפובליקנית לנשיאות, אך המועמדות ניתנה לבסוף לוונדל וילקי. באותה שנה קיבל גם שני צירים להצבעה על מועמדות לסגן הנשיא, שניתנה לבסוף לצ'ארלס מקנרי. בערב השנה החדשה של 1941 שבר את ירכו ונעדר ממספר חודשים של ישיבות הסנאט.
ברידג'ס נבחר מחדש לארבע כהונות נוספות בשנים 1942, 1948, 1954 ו־1960, אך נפטר במהלך כהונתו האחרונה. הוא היה מבכירי הסנאטורים הרפובליקנים, וכיהן בין היתר כיו"ר הוועדה המשותפת לשיתוף פעולה כלכלי בינלאומי, כמנהיג סיעת המיעוט הרפובליקנית בסנאט, כנשיא זמני של הסנאט, כיו"ר ועדת התקציבים וכיו"ר ועדת המדיניות הרפובליקנית.
פעילות ציבורית ומחלוקות עריכה
בשנת 1946 היה חבר בוועדה בת חמישה חברים שחקרה דיכוי אלים וגזעני של הצבעה במיסיסיפי, שהוסת בידי הסנאטור תאודור בילבו. הוועדה זיכתה את בילבו בהצבעה קואליציונית, אך ברידג'ס והסנאטור בורק היקנלופר מאיווה פרסמו חוות דעת מיעוט, בטענה שפעולותיו של בילבו הפרו את החוק הפדרלי ואת התיקון הראשון לחוקה.
ברידג'ס היה חבר בוועדת המשנה הראשונה של הסנאט לחקירת מוכנות צבאית, בראשות לינדון ג'ונסון. הביוגרף רוברט קארו טען כי ברידג'ס נתן לג'ונסון חופש פעולה בניהול הוועדה תמורת העסקת אנשי סגל שכיהנו הלכה למעשה בצוותו של ברידג'ס.
העיתונאי ג'ון גינת'ר תיאר את ברידג'ס כאדם 'ריאקציונר תוקפני ברוב הסוגיות', המעורב בעימותים מתמשכים עם ארגון CIO, משפחת רוזוולט וברית המועצות. ברידג'ס הצביע 'נוכח' בחוק זכויות האזרח של 1957 ותמך בחוק זכויות האזרח של 1960.
בשנת 1950, במהלך דיון על גיוס מדענים נאצים לארצות הברית, אמר ברידג'ס כי מחלקת המדינה זקוקה ל'חיטוי בציאניד מדרגה ראשונה', אמירה שנאמרה כמטפורה אך עוררה ביקורת חריפה.
קשריו עם ג'וזף מקארתי עריכה
ברידג'ס היה תומך נלהב של הסנאטור ג'וזף מקארתי מוויסקונסין, והיה אחד מ־22 סנאטורים בלבד, כולם רפובליקנים, שהצביעו נגד גינוי מקארתי בשל חקירות 'הבהלה האדומה' ו'בהלת הלבנדר' בשנת 1954.
פרשת הסחיטה עריכה
ברידג'ס היה מעורב, יחד עם מקארתי והסנאטור הרמן ולקר מאיידהו, בסחיטת הסנאטור הדמוקרטי מוויומינג לסטר האנט. הטרדות אלו הובילו להתאבדותו של האנט בלשכתו בגבעת הקפיטול ב־19 ביוני 1954. ברידג'ס איים לחשוף את נטייתו המינית של בנו של האנט ולדאוג להעמדתו לדין אם האנט לא יפרוש מיידית מהסנאט. האירוע תועד מאוחר יותר גם ביצירות ספרות וקולנוע.
מותו והנצחתו עריכה
ברידג'ס נפטר מהתקף לב ב־26 בנובמבר 1961 בקונקורד, ולאחר טקס בבית המחוקקים של המדינה נטמן בבית הקברות Pine Grove.
למרות היותו אחד המושלים העניים ביותר מבחינה אישית, אלמנתו דולוריס סיפרה כי הותיר בידיה 'מיליון דולר במזומן'. ביתו הועבר למדינה ומשמש מאז כמעון הרשמי של מושלי ניו המפשייר, המכונה 'בית ברידג'ס'.
חדר בקפיטול האמריקאי נושא את שמו, כמו גם כביש בין־מדינתי 93 בניו המפשייר. בשנת 2012 קרא העיתון Boston Globe לבחון מחדש את המשך ההנצחה, נוכח חלקו בפרשת האנט.
קישורים חיצוניים עריכה
- סטיילס ברידג'ס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- סטיילס ברידג'ס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
