Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סטיאצ'טו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Orsanmichele, san giorgio e la principessa di donatello.jpg
דונטלו. "סן ג'ורג'ו משחרר את הנסיכה"
קובץ:Fonte battesimale, donatello, banchetto di erode, 1427 02.JPG
דונטלו. משתה הורדוס
קובץ:Donatello Madonna Pazzi.jpg
דונטלו. המדונה מפאצי

סטיאצ'טואיטלקית: Stiacciato) היא טכניקה המאפשרת לפסל ליצור תבליט עם גילוף בעומק מילימטרים ספורים בלבד.[1] כדי ליצור אשליה של עומק, עובי התבליט יורד בהדרגה מהחזית לרקע. במובנים מסוימים, תבליט שנוצר בטכניקה זו דומה יותר לתמונה דו־ממדית מאשר לפסל תלת־ממדי, ולכן התבליט יכול לעשות שימוש גם בפרספקטיבה. היסטוריון האמנות ג'ורג'ו וזארי כתב על הטכניקה:

הסוג השלישי נקרא תבליט-סטיאצ'אטי, שאין בהם מאומה למעט ציור של הדמות עם שקעים ותבליט סקיאצ'טה...ודונאטו (כלומר דונטלו) עבד בצורה הטובה ביותר מבין כל הפסלים בז'אנר הזה, עם אמנות, רישום והמצאה. אנו רואים תבליטים רבים מסוג זה, אגרטלים ארטיניים (אנ') (אגרטלים שמוצאם מארצו) עתיקים מאוד, מסכות ועבודות עתיקות אחרות, ובאופן דומה גילופי קמאו (אנ') עתיקים, ומדליות ומטבעות ארד.

הטכניקה שימשה בעיקר במאות ה-15 וה-16, ופותחה על ידי דונטלו, ייתכן בהשפעת תבליטי Maenad (אנ') יוונים עתיקים.[2] הדוגמה המוקדמת ביותר ששרדה היא יצירתו "סן ג'ורג'ו משחרר את הנסיכה" (אנ') המוצגת מתחת לכן הפסל סן ג'ורג'ו במוזיאון הלאומי ברג'לו בפירנצה (1416–1417). יצירותיו האחרות בז'אנר כוללות את המדונה מפאצי (1430) ומשתה הורדוס (1423–1427).

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיאצ'טו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). (באיטלקית)
  2. ^ קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg A soldier saint in Renaissance Florence: Donatello's St George, סרטון בערוץ "Smarthistory (Dr. Beth Harris and Dr. Steven Zucker)", באתר יוטיוב (אורך: 7:33) (באנגלית)