סוכן זר
פעולות נוספות
סוכן זר (באנגלית: Foreign agent) הוא אדם או גוף הפועל במדינה מסוימת למען אינטרסים של גורם זר, לרוב מחוץ למסגרת הרשמית של חסינות או נציגות דיפלומטית. במובנו המודרני, המונח מתייחס בדרך כלל לאדם, ארגון או תאגיד המקדם אינטרסים פוליטיים, ציבוריים, תקשורתיים או כלכליים של מדינה זרה, ממשלה זרה או גוף הנתון להשפעתם.[1]
בשיח הציבורי והפוליטי, למונח "סוכן זר" קיימת לעיתים קונוטציה שלילית, במיוחד כאשר הוא נקשר לריגול, להתערבות פוליטית זרה או להשפעה על דעת הקהל.[2] סוכן זר סמוי, המכונה גם סוכן חשאי של ממשלה זרה, עשוי להיחשב במדינות מסוימות כעוסק בריגול.
בישראל הביטוי "סוכן זר" (או בשפה המשפטית בישראל: "סוכן חוץ") מתייחס לאדם הפועל בישראל מטעם מדינה זרה או ארגון עוין, לרוב למטרות איסוף מודיעין, ריגול או השפעה פוליטית. הנושא עולה בישראל בעיקר בשני הקשרים מרכזיים: ההקשר הפלילי-ביטחוני (עבירת מגע עם סוכן חוץ) וההקשר הפוליטי-ציבורי (ניסיונות חקיקה להגדרת עמותות הממומנות על ידי מדינות זרות כסוכנים זרים).[3][4]
הגדרה עריכה
במדינות שונות קיימים חוקים המסדירים פעילות של סוכנים זרים. בדרך כלל, ההגדרה כוללת:
- פעולה מטעם ממשלה, גוף או אדם זר.
- קידום אינטרסים פוליטיים, ציבוריים או תקשורתיים.
- קבלת מימון, הנחיות או פיקוח מגורם זר.
- ניסיון להשפיע על מדיניות ציבורית, חקיקה או דעת קהל.
בחלק מן המדינות ההגדרה רחבה במיוחד וכוללת גם ארגונים לא־ממשלתיים, כלי תקשורת ואנשים פרטיים המקבלים תמיכה מחוץ לארץ.[5][6]
היבטים משפטיים עריכה
החקיקה בנושא סוכנים זרים משתנה ממדינה למדינה. במדינות דמוקרטיות רבות החוקים נועדו להגביר שקיפות ביחס להשפעה זרה על המערכת הפוליטית והציבורית, בעוד שמבקרי החוקים טוענים כי לעיתים נעשה בהם שימוש להגבלת פעילותם של ארגוני חברה אזרחית, עיתונאים ומתנגדי משטר.[7]
בחלק מהמדינות יש נהלים רשמיים להכשרת פעילותם של סוכנים זרים הפועלים בגלוי. חוקים הנוגעים לסוכנים זרים משתנים מאוד ממדינה למדינה, ואכיפה סלקטיבית עשויה לגבור בתוך המדינות, בהתבסס על האינטרס הלאומי.
בישראל עריכה
סוכן זר בישראל הוא מונח המתאר אדם, ארגון או גוף הפועל בישראל מטעם מדינה זרה, ארגון ביון, תאגיד זר או גורם פוליטי חיצוני, במטרה לקדם אינטרסים של אותו גורם זר.[8] במשפט הישראלי אין חוק ייעודי הנושא את הכותרת "חוק סוכנים זרים", אולם קיימים מספר סעיפים בחוק העונשין העוסקים בפעילות מול סוכן חוץ, ריגול וקשרים עם גורמים עוינים.[9]
אחד הסעיפים המרכזיים בנושא הוא סעיף 114 הנכלל בסימן ד': ריגול פרק ז': ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לחוק העונשין,[10] העוסק בעבירת מגע עם סוכן חוץ. לפי החוק, אדם המקיים ביודעין קשר עם סוכן חוץ ללא הסבר סביר לכך, עשוי להיות צפוי לעונש עד 15 שנות מאסר. הפסיקה בישראל פירשה את המונח "מגע" באופן רחב, כך שאין הכרח במפגש פיזי בין הצדדים. העבירה כוללת גם ניסיון ליצור קשר או ביקור במקום מגוריו/עבודתו של הסוכן.
במהלך השנים נדונו בישראל מספר הצעות חוק שנועדו להסדיר פעילות של גופים המקבלים מימון או הנחיות ממדינות זרות, בדומה ל־Foreign Agents Registration Act בארצות הברית, אולם הצעות אלו לא הבשילו לכדי חקיקה מלאה.
המונח "סוכן זר" משמש לעיתים גם בשיח הציבורי והפוליטי בישראל לתיאור ארגונים לא-ממשלתיים, לוביסטים או פעילים ציבוריים המקבלים תמיכה ממדינות זרות, אף שאין לכך תמיד משמעות משפטית רשמית.
חקיקה נוספת עריכה
בשנת 2016 הוגשה הצעת חוק סוכן זר (המכונה גם "חוק השתולים") שמטרתה הייתה לחייב עמותות וארגונים המקבלים מימון משמעותי מישויות מדינתיות זרות להירשם כ"סוכנים זרים" ולסמן את פרסומיהם בהתאם. ההצעה לא התקבלה בסופו של דבר.[11]
פעילות סוכנים זרים בישראל עריכה
סוכנים זרים פועלים לעיתים קרובות באמצעות גיוס אזרחים ישראלים (יהודים וערבים כאחד) דרך הרשתות החברתיות, אפליקציות היכרות או קשרים אישיים. מקרים רבים נחשפים על ידי השב"כ ומערכת הביטחון, במיוחד מצד איראן, חזבאללה וארגונים אחרים. הפעילויות כוללות:
- איסוף מידע על אתרים אסטרטגיים, בסיסים צבאיים ומצב העורף.
- צילום ותיעוד מיקומים רגישים.
- ניסיונות חבלה או השפעה.[12]
דוגמאות עדכניות עריכה
במהלך מלחמת חרבות ברזל נחשפו מספר מקרים בולטים של אזרחים ישראלים שהואשמו בקשר עם סוכנים זרים, בעיקר איראניים, כולל העברת מידע ביטחוני במהלך מתקפות טילים.[13]
בארצות הברית עריכה
בארצות הברית נחקק בשנת 1938 חוק רישום הסוכנים הזרים (Foreign Agents Registration Act – FARA), שנועד במקור להתמודד עם תעמולה נאצית ערב מלחמת העולם השנייה.[14]
החוק בארצות הברית, מחייב אנשים וגופים הפועלים בארצות הברית מטעם "גורם זר" להירשם במשרד המשפטים ולדווח על פעילותם. לפי החוק, סוכן זר הוא מי שפועל:
- לפי הוראה, בקשה או פיקוח של גורם זר;
- במטרה להשפיע על מדיניות ציבורית או ממשלתית בארצות הברית;
- כיחצן, יועץ פוליטי או נציג אינטרסים של גורם זר.[15][16][17]
החוק כולל חריגים שונים, ובהם פעילות דיפלומטית רשמית, פעילות אקדמית ועיתונאית מסוימת, וכן פעילות הומניטרית שאינה פוליטית.[18]
ביקורת על FARA עריכה
מבקרי החוק טוענים כי אכיפת החוק אינה עקבית ולעיתים מושפעת משיקולים פוליטיים.[19][20] בשנת 2021 קראה לשכת עורכי הדין האמריקאית לשנות את שם החוק ואת המונח "סוכן זר", בטענה שהוא נושא סטיגמה ציבורית.[21][22][23]
ברוסיה עריכה
בשנת 2012 חוקקה רוסיה את "חוק הסוכנים הזרים", המחייב ארגונים, כלי תקשורת ואנשים פרטיים המקבלים תמיכה מחו"ל ועוסקים ב"פעילות פוליטית" להירשם כ"סוכנים זרים".[24][25] למונח "סוכן זר" ברוסית (иностранный агент) קיימת זיקה היסטורית חזקה לריגול מתקופת המלחמה הקרה.[26] החוק הורחב עם השנים באופן משמעותי, והוא כולל גם יחידים שהושפעו מ"השפעה זרה" מכל סוג.[27][28] ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מתחו ביקורת חריפה על החוק וטענו כי הוא משמש לדיכוי אופוזיציה וארגוני חברה אזרחית.[29][30]
בגאורגיה עריכה
בשנים 2023–2024 נדונה בגאורגיה הצעת חוק שחייבה ארגונים וכלי תקשורת המקבלים מעל 20% ממימונם מחו"ל להירשם כ"סוכני השפעה זרה".[31] הצעת החוק עוררה מחאות המוניות במדינה וספגה לביקורת מצד האיחוד האירופי וארגוני זכויות אדם.[32][33]
בהונגריה עריכה
בשנת 2017 חוקקה הונגריה חוק שחייב עמותות המקבלות מימון זר להירשם כ"ארגון הנתמך מחוץ לארץ". בשנת 2020 קבע בית הדין האירופי לצדק כי החוק מפר את דיני האיחוד האירופי, ובשנת 2021 בוטל החוק.[34][35][36]
באוסטרליה עריכה
באוסטרליה נחקק בשנת 2018 חוק השקיפות להשפעה זרה (Foreign Influence Transparency Scheme Act).[37] החוק מבוסס בחלקו על המודל האמריקאי ומחייב רישום של פעילות פוליטית או ממשלתית המתבצעת מטעם גורמים זרים.[38][39]
בקנדה עריכה
בעקבות טענות להתערבות זרה בבחירות הפדרליות, קידמה ממשלת ג'סטין טרודו חקיקה בנושא שקיפות השפעה זרה.[40][41] בשנת 2024 אושר "חוק השקיפות והאחריות להשפעה זרה",[42] המחייב רישום של הסדרים בין גורמים בקנדה לבין "גורמים זרים".[43]
באיחוד האירופי עריכה
בשנת 2023 דווח כי הנציבות האירופית בוחנת חקיקה שתדרוש מארגונים באיחוד האירופי לחשוף מימון שמקורו מחוץ לאיחוד, כחלק מהמאבק בהתערבות זרה ובשחיתות פוליטית.[42]
באוקראינה עריכה
בינואר 2014, במהלך מחאות יברומאידאן, חוקקה אוקראינה חוק שהגדיר ארגונים המקבלים מימון זר כ"סוכנים זרים". החוק בוטל כעבור שבועות אחדים בעקבות ביקורת ציבורית רחבה.[44]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ “Contact with a foreign agent”, בתוך: Penal Law 5737–1977, אתר UNODC: https://www.unodc.org/cld/uploads/res/document/isr/penal-law_html/Israel_Penal_Code_1977_II.pdf
- ^ חוק העונשין, סעיף 114, באתר ויקיטקסט: https://he.wikisource.org/wiki/פקודת_החוק_הפלילי
- ^ המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "השפעה זרה והתערבות זרה בדמוקרטיות": https://www.inss.org.il/he/publication/foreign-intervention/
- ^ הצעת חוק סוכן זר, התשע"ו–2016, פרסומי הכנסת, 2016
- ^ The Moscow Times, Putin Signs Law Expanding Criteria for ‘Foreign Agent’ Designations, The Moscow Times, 2025-04-21 (ב־English) (ארכיון)
- ^ Russia: New Restrictions for ‘Foreign Agents’ | Human Rights Watch, 2022-12-01 (ב־English) (ארכיון)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ התערבות זרה בבחירות בעולם: מאפיינים, מגמות ולקחים לישראל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (ארכיון)
- ^ חוק העונשין, תשל"ז-1977
- ^ PENAL LAW 5737-1977
- ^ הצעת חוק סוכן זר, התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
- ^ כתב אישום נגד אזרח ישראלי בגין מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, באתר www.gov.il
- ^ Israeli indicted for allegations of spying for foreign agent during Iran war | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, 2026-05-14 (ב־English) (ארכיון)
- ^ Foreign Agents Registration Act of 1938, U.S. Department of Justice (ארכיון)
- ^ Foreign Agents Registration Act (FARA): An Overview, Congressional Research Service (ארכיון)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ FARA and Free Speech, American Bar Association
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ The Foreign Agents Registration Act (FARA), Explained, Lawfare
- ^ ABA Task Force Recommends Sweeping Reforms to FARA, www.fara.us (ב־English) (ארכיון)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Benjamin Reeve, Die "Agentengesetze", ihre Evolution und Konsequenzen | Russland, bpb.de, 2018-06-11 (ב־Deutsch)
- ^ The Moscow Times, Russia Expands 'Foreign Agents' Law to Target 'Foreign Influence', The Moscow Times, 2022-06-29 (ב־English)
- ^ "Putin Signs Expanded 'Foreign Agents' Law". The Moscow Times. July 7, 2022. Retrieved 2022-07-14.
- ^ Russia tightens legislation on 'foreign agents', dw.com (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Russia: New Restrictions for ‘Foreign Agents’ | Human Rights Watch, 2022-12-01 (ב־English) (ארכיון)
- ^ Reprisals: European Court of Human Rights affirms that Foreign Agents Law violates freedom of association
- ^ Russia: Government vs. Rights Groups | Human Rights Watch, 2018-06-18 (ב־English) (ארכיון)
- ^ Georgia approves controversial 'foreign agent' law, sparking more protests, www.bbc.com, 2024-05-14 (ב־English) (ארכיון)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Judgment in Case C-78/18, Court of Justice of the European Union
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Foreign Influence Transparency Scheme, Australian Government (ארכיון)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Radio Free Europe/Radio Liberty, Ukraine's Lawmakers Back Zelenskyy After Trump 'Dictator' Barbs, https://www.rferl.org/a/ukraine-zelensky-legitimacy-trump-russia-dictator/33327600.html, 2025-02-25 (ב־English)