סוזן קורי
פעולות נוספות
| לידה |
11 במרץ 1942 (גיל: 84) הממלכה המאוחדת קיו (לונדון), לונדון |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| עיסוק | גנטיקה, מערכת החיסון |
| בן זוג | ג'רי אדמס |
| מספר ילדים | 2 |
-he.svg){kind=link}
סוזן קורי (באנגלית: Suzanne Cory; נולדה ב-12 במרץ 1942) היא ביולוגית מולקולרית אוסטרלית ופרופסורית למחקר באגף הגנטיקה המולקולרית של סרטן במכון WEHI (אנ') המתעסק במחקר רפואי.[1]
ילדות ומשפחה עריכה
סוזן קורי נולדה במחוז קיו (אנ') בלונדון. אביה, דזמונד קורי, היה רואה חשבון ואמה הייתה סיביל ג'וי ארסקין קורי.
חינוך עריכה
קורי גדלה בפרוורי מלבורן שבאוסטרליה. היא למדה בתיכון הבנות בקנטרברי (אנ') ולאחר מכן בתיכון האוניברסיטאי של מלבורן. ההשכלה הגבוהה שלה כללה תואר ראשון ושני במדעים באוניברסיטת מלבורן (1964–1965), ולאחר מכן בשנת 1966 יצאה ללמוד את הדוקטורט שלה במעבדת MRC לביולוגיה מולקולרית (LMB) בקיימברידג', אנגליה. קורי למדה ב-LMB יחד עם מספר אישים חשובים בביולוגיה המודרנית, ביניהם זוכה פרס נובל פרנסיס קריק אשר זכה בפרס יחד עם ג'יימס ווטסון עבור גילוי המבנה של ה-DNA, ופרדריק סאר אשר פרץ דרך בתחום ריצוף חומצות הגרעין. במהלך עבודת הדוקטורט פורצת הדרך שלה היא נעזרה בתגליות של סאר כדי לחקור ולקבוע את הרצף של ה-tRNA. בזמן לימודיה ב-LMB היא הכירה את ג'רי אדמס, מדען וחוקר אמריקאי, אשר בהמשך יהיה בעלה ושותפה למספר מחקרים פורצי דרך בתחומי הביולוגיה המולקולרית.[3][1]
קריירה עריכה
בפוסט-דוקטורט שלה, קורי ואדמס שהו באוניברסיטת ז'נבה, שם התמקדה קורי בריצוף ה-RNA של הבקטריופאג' R17 בתור מודל של mRNA. השניים פעלו בשותפות מחקרית שנמשכת עד היום. בשנת 1971 הגיעו למכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי במלבורן, שם היו חלק מהקידום וההצגה של טכנולוגיית שיבוט הגנים באוסטרליה.
במהלך העשור הראשון שלהם במלבורן, השניים חקרו את אחת השאלות הגדולות בתחום האימונולוגיה: כיצד הגוף מייצר את מגוון הנוגדנים הדרוש כדי להילחם בווירוסים שונים. המעבדה שלהם סייעה לחשוף את הפתרון: נוגדנים מקודדים בחתיכות קטנות שיכולות להשתלב ביחד במגוון רחב של דרכים כדי ליצור מגוון נוגדנים גדול בהרבה ממספר הגנים שמקודדים אל אותם הנוגדנים, ובכך להצליח להגן כנגד מגוון רחב מאוד של גורמים מזהמים.
בשנת 1981 קורי ואדמס פנו לחקור את הקשר בין פגיעות גנטיות לסרטן. הם מצאו כי פגיעה בכרומוזומים יכולה להפעיל גנים ההמעודדים התפתחות של סרטן. הם איתרו את המוטציה הגנטית המובילה ל-לימפומת בירקיט. לאחר מכן, בעזרתו של אלן האריס, חקרו את השלבים המוקדמים של המחלה וזיהו מוטציות סינרגיסטיות.
בימים אלו, מתמקד מחקרם של קורי ובעלה בדרך שבה תאים "מחליטים" האם לחיות או למות. בשנת 1988 חוקר בשם דייוויד ווקס גילה כי Bcl-2 (אנ'), הגן האחראי ללימפומה הזקיקית, מקדם הישרדות תאים. גילוי זה פתח דרך חשיבה חדשה לגמרי לגבי התפתחות הסרטן, שכן כל שאר האונקוגנים (גנים הגורמים לסרטן) שנמצאו היו מעודדי התרבות תאית. הוכח שיש גנים אחרים שדומים לגן bcl-2 וחלקם למעשה מקדמים אפופטוזיס (מוות של תאים) ולא הישרדות תאים. יחד עם מספר קולגות נוספות, קורי ובעלה מתמקדים בהבנה של כיצד משפחות גנים בעלות תפקוד מנוגד לזה של הגן bcl-2 תורמות לקבלת ההחלטות בנוגע לחיים ומוות תאיים. הידע הזה יוביל לפיתוח של תרופות יותר אפקטיביות לסרטן ולמחלות ניווניות.
פרסים עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 סוזן קורי באתר הרויאל סוסייטי, באתר Royal Society
- ^ סוזן קורי באינציקלופדית הנשים המובילות במאה ה-20 באוסטרליה, באתר Woman Australia
- ^ 1 2 3 4 5 6 סוזן קורי באתר של בית הספר שהוקם על שמה, באתר Suzanne Cory High School