סוזן מ' גאסר
פעולות נוספות
סוזן מ' גאסר (באנגלית: Susan M. Gaser; נולדה ב-19 במרץ 1955) היא ביולוגית שעיקר עיסוקה הוא בגנום ב-DNA ובאינזימים. רוב הפעילות האקדמית שלה התקיימה באוניברסיטת בזל. בין היתר היא חקרה את הקיפול ארוך הטווח של הגנום בזבובים ובתאים אנושיים. בנוסף, היא חקרה את ההשפעה של ארגון גרעיני על תפקוד הגנום.[1]
קורות חיים עריכה
סוזן מ גאסר נולדה בשנת 1955 באורגון שבארצות הברית. היא החלה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת שיקגו, והשלימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת בזל בשווייץ. במהלך השנים 1986 עד 2001 הנהיגה קבוצת מחקר ב"מכון השווייצרי לחקר סרטן ניסיוני" שם חקרה את ההשפעה של ארגון גרעין התא על תפקוד הגנום והקשר של השפעה זו לסרטן. בשנים 2004 עד 2019 סוזן ניהלה את מכון פרידריך מישר למחקר ביו - רפואי. היא כתבה מעל 250 מאמרים וסקירות. בין הפרסים שהיא קיבלה ישנם פרס מכון ויצמן לנשים לשנת 2013, פרס INSERM הבינלאומי לשנת 2011, פרס אוטו נאגלי ופרס גרגור מנדל לשנת 2006.[2]
פעילות מחקרית עריכה
נושאים ושיטות מחקר עריכה
סוזן מ גאסר התעמקה בשלושה נושאים עיקריים בגנום, בדנ"א ובאינזימים. הרבה מהניסויים שהיא ערכה היו בשמרים ובזבובי פירות. היא הנהיגה מספר קבוצות מחקר ומעבדות וחקרה בעזרת קבוצות מחקר אלה נושאים רבים תחת שלושת התחומים בהם היא התעמקה.[2]
האטת השתיקה של טולומרים עריכה
מבין מחקריה החשובים ביותר נמצא "Histone H3 and H4 N-Termini Interact with SIR3 and SIR4 Proteins: A Molecular Model for the Formation of Heterochromatin in Yeast" במחקר זה נבדק הקשר בין היסטונים (חלבוני אריזת דנ"א) לבין חלבוני ויסות מידע שקט SIR3 וSIR4, סוזן גילתה שקיימת אינטראקציה בין חלבוני ויסות מידע שקט לאזורים ספציפיים בהיסטונים. האינטראקציה הזו עוזרת לשמור על טלומרים (החלק הכי חיצוני של הכרומוזום, בחלק זה המידע שבגנים פחות חשוב, חלק זה מגן על מרכז הכרומוזום שם המידע שנמצא יותר חשוב), לגבש אזורים בדנ"א ולהפוך אותם לדחוסים יותר (הטרוכרומטין) ועל ידי כך למנוע תהליכי הזקנות ומוטציות בתאי השמרים. המחקר מציע מודל להשתקת תעתוק בשמרים שעשוי להיות שימושי גם עבור אורגניזמים אחרים. במקרה ומבנה זה יעבוד גם על בני אדם יהיה ניתן למנוע בעזרתו הזדקנות ומחלות כמו סרטן.[3]
טיפול בבעיית של שבירה כפולה של גדילי דנ"א עריכה
שבירה כפולה של גדילי דנ"א היא מצב בו בשני הגדילים של הדנ"א חסר בסיס חנקני, מצב זה הוא בעייתי כי הוא יוצר מוטציה שקשה מאוד לתקן, מה גם שזה פוגע בהמשך הרצף של הדנ"א.
סוזאן מ גאסר התייחסה לבעיה הזאת במחקרה: "Recruitment of the INO80 Complex by H2A Phosphorylation Links ATP-Dependent Chromatin Remodeling with DNA Double-Strand Break Repair". INO80 הוא קומפלקס שתפקידו לעצב מחדש נוקלאוזומים (תת-יחידה בסיסית ברצף הכרומטין) המכילים את החלבונים Arp8 ו-Arp5. מחסור בקומפלקס INO80 גורם לפגמים בתעתוק. הנוקלאוזום פגיע במיוחד במקרה של חשיפה לחומרים המזיקים לדנ"א ובמקרה של פירוק בשני הגדילים (Double Strand Breaks). בניסוי לקחו דנ"א עם בעיית פירוק בשני הגדילים וטיפלו בו באמצעות חיסוני כרומטין. ניתן לראות ש-INO80 והחלבונים, Arp5 ו-Arp8 מגויסים למקרה של פירוק בשני הגדילים. בסיכומו של דבר הניסוי מראה כי תיקון כרומטין בתיווך INO80 באזור בו יש פירוק בשני הגדילים בדנ"א, מקל על התיקון של הפירוק.[4]
לקריאה נוספת עריכה
- 3) Histone H3 and H4 N-Termini Interact with SIR3 and SIR4 Proteins: A Molecular Model for the Formation of Heterochromatin in Yeast, Andreas Hecht, science direct. 4) Recruitment of the INO80 Complex by H2A Phosphorylation Links ATP-Dependent Chromatin Remodeling with DNA Double-Strand Break Repair, van Attikum, science direct.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg סוזן מ' גאסר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg סוזן מ' גאסר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg סוזן מ' גאסר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg סוזן מ' גאסר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D סוזן מ' גאסר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg סוזן מ' גאסר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg סוזן מ' גאסר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg סוזן מ' גאסר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png סוזן מ' גאסר, באתר פינטרסט
- סוזן מ' גאסר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- סוזן מ' גאסר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- סוזן מ' גאסר, באתר MacTutor (באנגלית)
- סוזן מ' גאסר, באתר נאס"א (באנגלית)
- סוזן מ' גאסר, באתר dblp
- סוזן מ' גאסר, באתר ResearchGate
- סוזן מ' גאסר, באתר ResearchGate
- סוזן מ' גאסר, באתר גוגל סקולר
- סוזן מ' גאסר, באתר Semantic Scholar
- [%7B%7B%23property%3AP5715%7D%7D סוזן מ' גאסר], באתר Academia.edu
- סוזן מ' גאסר, באתר IEEE
- סוזן מ' גאסר, באתר SSRN
- סוזן מ' גאסר, באתר Justia
- סוזן מ' גאסר, פרופיל באתר FMI.CH
- סוזן מ' גאסר, פרופיל באתר Research
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ סוזן מ' גאסר, פרופיל באתר FMI.CH, באתר Gaser lab
- ^ 1 2 סוזן מ' גאסר, פרופיל באתר research, באתר research.com
- ^ susan m gaser, Histone H3 and H4 N-Termini Interact with SIR3 and SIR4 Proteins: A Molecular Model for the Formation of Heterochromatin in Yeast, Andreas Hecht, science direct.
- ^ susan m gaser, Recruitment of the INO80 Complex by H2A Phosphorylation Links ATP-Dependent Chromatin Remodeling with DNA Double-Strand Break Repair, van Attikum, science direct.
