סדר הירושה לכתר השוודי
פעולות נוספות
סדר הירושה לכתר השוודי (בשוודית: Successionsordningen) הוא רשימת האנשים המצויים בתור לזכות העלייה לכתר של ממלכת שוודיה. החוקים בנושא סדר הירושה אושרו במקור בעיר ארברו ב-1810, על ידי הריקסדאג במתכונתו אז ועל ידי המלך קרל השלושה עשר.[1][2] על פי שיטה זו, רק זכרים יכולים היו לרשת את הכתר השוודי (אם כי ידועים מקרים חריגים, כמו זה של המלכה כריסטינה).
ב-1979 אישר הריקסדאג שינוי בחוק, כך שבמקום העדפת הבן הבכור שהייתה נהוגה עד אז, התקבלה שיטת העדפת הבכור, ללא קשר למינו, כך שסדר הירושה יהיה לפי סדר הולדת צאצאיו של המלך. החוק נכנס לתוקפו ב-1 בינואר 1980, אך הוחל רטרואקטיבית כך שהנסיכה ויקטוריה החליפה בסדר הירושה את אחיה הצעיר ממנה, הנסיך קרל פיליפ שהיה אז בן כ-7 חודשים, והפכה ליורשת העצר במקומו.
סדר הירושה הנוכחי עריכה
- קובץ:Simple gold crown.svg קרל השישה עשר גוסטב (1946)
- (1) נסיכת הכתר ויקטוריה, נסיכת שוודיה (1977)
- (2) הנסיכה אסטל, דוכסית אסטרייטלנד (2012)
- (3) הנסיך אוסקר, דוכס סקונה (2016)
- (4) הנסיך קרל פיליפ, דוכס ורמלנד (1979)
- (5) הנסיך אלכסנדר, דוכס סודרמנלנד (2016)
- (6) הנסיך גבריאל, דוכס דארנה (2017)
- (7) הנסיך ג'וליאן, דוכס הלנד (2021)
- (8) הנסיכה אינס, דוכסית וסטרבוטן (2025)
- (9) הנסיכה מדלן, נסיכת שוודיה (1982)
- (10) הנסיכה לאונור, דוכסית יוטלנד (2014)
- (11) הנסיך ניקולס, דוכס אוניירמנלנד (2015)
- (12) הנסיכה אדריאנה, דוכסית בלקינג'ה (2018)
- (1) נסיכת הכתר ויקטוריה, נסיכת שוודיה (1977)
זכאות לירושת הכתר עריכה
על פי הנוסח הנוכחי של חוק הירושה לכתר השוודי, רק צאצאיו הלותרנים והחוקיים של המלך הנוכחי, קרל השישה עשר גוסטב, זכאים לרשת את הכתר, ובלבד שגדלו בשוודיה. אדם הזכאי לרשת את הכתר יאבד את הזכות במקרים הבאים:
- לא גדל בשוודיה.
- נטש את הדת הלותרנית, כמוגדר בווידוי אאוגסבורג (אנ') ובסינוד אופסלה (אנ') ב-1593, ולפיכך עזב למעשה את הכנסייה השוודית (אנ') (סעיף 4).
- נישא ללא הסכמת הממשלה (סעיף 5).
- הופך למונרך של מדינה אחרת בדרך של בחירות, ירושה או נישואין, מבלי שקיבל את אישורם של המונרך ושל הריקסדאג (סעיף 8).