סאיס
פעולות נוספות
| מפת האתר כפי שצוירה בעת ביקורו של שמפוליון במקום ב-1828 | |
| מפת האתר כפי שצוירה בעת ביקורו של שמפוליון במקום ב-1828 | |
| מדינה / טריטוריה | מצרים מצרים |
|---|---|
| חבל ארץ | דלתת הנילוס |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| {{#property:P856}} | |
| מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני. | |
סאיס (ממצרית קדומה: Zꜣw; ביוונית עתיקה: Σάϊς; בקופטית: Ⲥⲁⲓ; כיום בערבית: صا الحجر, צא אל־חגר) הייתה עיירה מצרית עתיקה בדלתא של הנילוס קרוב לנהר הנילוס.[1] העיירה הייתה בירת המחוז של סאפ־מה, שמה החמישי של מצרים התחתונה, והעיירה הפכה למושב השלטון במהלך השושלת ה־24 של מצרים (בסביבות 732–720 לפנה"ס) ובמהלך השושלת ה־26 של מצרים (אנ') (בסביבות 664–525 לפנה"ס),[2] המכונה על שם מקום מושבה, "השושלת הסאיטית". השם המצרי העתיק של העיירה הוא Zꜣw.
רקע עריכה
הרודוטוס כתב כי בסאיס נמצא קברו של אוסירס וכי סבלו של האל נמצא באזור.[3]
היוונים (כגון הרודוטוס[דרוש מקור], אפלטון[דרוש מקור], פאוסניאס ודיודורוס סיקולוס) חשבו כי יש לעירייה קשר עם אתונה. פאוסניאס כתב שסאיס הוא שם מצרי המקושר לאתנה, המקביל לשם הפיניקי Ὄγγα (אוֹנְגַה).[4] דיודורוס כתב שהאתונאים בנו את סאיס לפני המבול, בעוד שכל ערי יוון נהרסו במהלך אותו אסון, כולל אתונה, סאיס ושאר הערים המצריות שרדו.[5]
כיום אין הוכחות לקיומה של העיירה בתקופת הממלכה החדשה (בסביבות 1100 לפנה"ס) עקב חקלאים שהרסו חלקים נרחבים מהאזור.[6]
במהלך הכיבוש האסלאמי של מצרים, נערך בסאיס קרב בין חילות הראשידון ובין צבא האימפריה הביזנטית, על פי הכרוניקה של איש הכנסייה הקופטי יוחנן מניקיו מסוף המאה ה-7, האזור התקיים כנום עד 700 לספירה. סופרים מימי הביניים, כמו יאקות אל־חמאווי, אל־מקריזי ואל־קלקשנדי (אנ'), טענו כי שמו של מקים העיירה היה "סא בן מסר". עם זאת, ההיסטוריון בן המאה ה-15, אבן איאס (אנ'), טען כי מייסד העיירה היה "סא בן מרקונוס". העיירה בתקופתו הייתה חרבה כמעט לחלוטין ואתרהּ שימש כמחצבת אבן.
במפקד האוכלוסין של מצרים משנת 1885 נכתב כי בסאיס (ששם נקראה צא־אל הגר) התגוררו 4,474 נפשות (2,250 גברים ו־2,224 נשים).[7]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Frederick C. Mish, Merriam-Webster Inc, Anonymus AC00103708, Anonymus AC00421809, Webster's Ninth New Collegiate Dictionary, Merriam-Webster, 1990, ISBN 978-0-87779-508-7. (בEnglish)
- ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, 1995. p.250
- ^ Herodotus, II, 171.
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, 9.12.2 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, 5.57.5 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום)
- ^ Ian Shaw & Paul Nicholson, The Dictionary of Ancient Egypt, British Museum Press, 1995, p. 250
- ^ Egypt min of finance, census dept, Recensement général de l'Égypte, 1885, עמ' 279. (בEnglish)