Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נשא (מחלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
(הופנה מהדף נשאות)
קובץ:Hemophagocytic-Macrophages-Harbor-Salmonella-enterica-during-Persistent-Infection-ppat.0030193.sv001.ogv
נשאות של חיידקי סלמונלה אנטריטידיס (אנ') במאקרופגים, כתוצאה מהדבקה כרונית

נשא הוא יצור חי או צומח, הנושא בתוכו גורמים למחלה, ויכול להעביר את המחלה לזולת, על אף שאינו מפתח את התסמינים של המחלה, ולכן לא ניכר בו שהוא חולה במחלה.

נשאים עלולים להעביר שני סוגים עיקריים של מחלות:

מחלות זיהומיות לטנטיות עריכה

מחלות זיהומיות לטנטיות: הנשא נושא בגופו גורמים למחלות זיהומיות שונות הנגרמות על ידי חיידקים, נגיפים, חד-תאיים ועוד, אך איננו מציג תסמינים של המחלה, ובשל כך עלול להעביר ביתר קלות את גורמי המחלה לזולת. הוא קרוי נשא אסימפטומטי .[1]

למרות שאינם מושפעים מהפתוגן, נשאים מסוגלים לא רק להעביר אותו לאורגניזמים אחרים אלא גם לפתח תסמינים בשלבים מאוחרים יותר של המחלה. נשאים אסימפטומטיים ממלאים תפקיד קריטי בהעברה של מחלות זיהומיות נפוצות כגון טיפוס,[2] HIV, הפטיטיס, דלקת מעי C. difficile, שפעת,כולרה, שחפת, בקטריאוריה, (אנ') ו-COVID-19, ברוצלוזיס שעלולה להיות מועברת מבעלי חיים הנושאים את המחלה בצורתה הלטנטית[3] לצאצאיהם או לבני אדם[4] ואף להיות לטנטית בבני אדם למשך שנים רבות[5] למרות שהאחרון קשור לעיתים קרובות ל"חסינות חזקה של תאי T. "ביותר מרבע מהחולים שנחקרו.[6] בעוד שהמנגנון של נשיאת מחלות עדיין לא ידוע, החוקרים התקדמו לקראת ההבנה כיצד פתוגנים מסוימים יכולים להישאר רדומים באדם למשך תקופה.[7] הבנה טובה יותר של מנגנון הנשאות בנשאי מחלות א-סימפטומטיות היא חיונית להבנת תחומי הרפואה ובריאות הציבור, שכן הם פועלים לצמצום התפשטותן של מחלות זיהומיות נפוצות.

סוגים של מחלות זיהומיות לטנטיות עריכה

נשאים אסימפטומטיים יכולים להיות מסווגים לפי מצב המחלה הנוכחי שלהם.[8]

נשאי הדגרה עריכה

כאשר אדם מעביר פתוגנים מיד לאחר ההדבקה אך לפני התפתחות סימפטומים, הם ידועים כנשאי הדגרה. מחלות וירליות עלולות להיות מועברות על ידי נשאי הדגרה.

קובץ:Typhoid Mary in typhoid ward of New York city.jpg
Typhoid Mary in typhoid ward of New York city תצלום של מרי המאושפזת במחלקה של חולי טיפואיד שהייתה נשאית של חיידק טיפוס הבטן והדביקה 53 אנשים בעודה עובדת כטבחית במטבח
נשאי הבראה עריכה

בני האדם מסוגלים להפיץ מחלות גם לאחר תקופה של אחלמה כאשר הם חושבים שנרפאו. אנשים אלה ידועים כנשאי הבראה. מחלות ויראליות כגון הפטיטיס ופוליומיאליטיס מועברות לעיתים קרובות באופן זה. "נשאים בריאים" לעולם אינם מציגים סימנים או תסמינים של המחלה, אך הם מסוגלים להדביק אחרים, ולעיתים קרובות נחשבים לנשאים האסימפטומטיים "הקלאסיים".[8]

בעוד שהמנגנון של נשיאת מחלות עדיין אינו ברור דיו, החוקרים התקדמו לקראת ההבנה כיצד פתוגנים מסוימים יכולים להישאר רדומים באדם למשך תקופה ולעיתים אף לתקופה ארוכה.[7]

המשמעות של מחלות זיהומיות לטנטיות לבריאות הציבור עריכה

המידע המוגבל על שכיחות נשאים אסימפטומטיים יוצר קושי ניכר בעת תכנון יוזמות בריאות הציבור. בהתחשב בכך שמעקב התרחשות המחלה תלוי בהערכות מתאימנ, הן לגבי השיעורים האסימפטומטיים והן לגבי שיעורי המחלה עם תסמינים, היעדר מידע על שכיחות הנשאים עלול להוביל ליוזמות לא מספקות לצמצום בעיות בריאות הציבור הנפוצות כגון C. difficile או נגיף ה-influenza.[9][10] חוקרים הביעו את הרצון לחזות טוב יותר את שיטות ההעברה, כדי לקבוע את התגובה המתאימה לבריאות הציבור.[11] לדוגמה, מחלה עם שיעור א-סימפטומטי נמוך ידוע, עלולה להוביל למעקב מוגבר אחר מקרים סימפטומטיים, בעוד ששיעור א-סימפטומטי גבוה יותר עלול להוביל לשיטות אגרסיביות יותר, כמו איסורי נסיעה והסגר חובה, שכן מספר המקרים הזיהומיים והא-סימפטומטים היה בלתי ידוע.[9] בעוד שהסבר מדויק לנשיאה א-סימפטומטית אינו ידוע, החוקרים הקדישו את מאמציהם כדי להבין כיצד חיידקים מסוימים משגשגים במארחים אנושיים, על מנת להבין את התהליך האוניברסלי של העברה א-סימפטומטית.[12][13] פרסומי מחקר רבים הוכיחו כיצד החיידק סלמונלה מסוגל להישאר בתאי החיסון ולשנות את מערכות חילוף החומרים שלהם ועל ידי כך לאפשר את העברת המחלה.[14] תוך שימוש בגזע קרוב של החיידק S. typhimurium, הצליחו מדענים ליצור מודל עכבר המחקה את מקרי הסלמונלה המתמשכים הנראים אצל נשאים של טיפוס הבטן. בידיעה שהחיידק יכול לשהות בעכברים במשך כל חייהם, החוקרים הצליחו לקבוע שהחיידק נוטה להתגורר במקרופאגים. בדיקה נוספת של בלוטות הלימפה במעיים של העכברים מגלה ש -

S. typhimurium משנה את התגובה הדלקתית של המקרופאגים.[15] במקום לעורר תגובה דלקתית מתאי התקיפה, החיידק מסוגל להמיר אותם למקרופאג אנטי-דלקתי, המאפשר תנאי הישרדות מיטביים. לפי המדענית Denise M. Monack, מקרופאגים[16]לאחר הדבקה עם החיידק S. typhimurium מראים שהחיידקים בעלי יכולת חלוקה הרבה יותר גבוהה בהשוואה לחיידקים חופשיים.[15] חוקרים מצאו כי נוכחותם של קולטנים מופעלי פראוקסיזומים Peroxisome proliferator-activated receptor קשורה לנוכחות חיידק הסלמונלה. PPARs, הנחשבים כמתגים גנטיים נודדים, אחראים לחילוף החומרים של השומן הדרוש לשמירה על מקרופאגים אנט-דלקתיים שבהם מסתתר S. typhimurium[14]

בקטריאוריה אסימפטומטית עריכה

בקטריואוריה אסימפטומטית היא מצב שמשפיע על 3-5% מהנשים. האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן קשישים ואלו המאובחנים עם סוכרת.[17] בתוך אוכלוסיית הנשים, הסיכון לחיידקים עולה עם הגיל. Escherichia coli הוא החיידק הנפוץ ביותר שנמצא בתרביות שתן, אם כי מגוון האורגניזמים כגון, חיידקים מקבוצת ה־Enterobacteriacea-, Pseudomonas aeruginosa, מינים של Enterococcus ו-Streptococcus מקבוצה B.[18] הסוכנות למחקר ואיכות שירותי בריאות פרסמה סדרה של המלצות סקר, כמו גם הציעה דרכי הבנה של מנגנון הבקטריאוריה.[18] תוצאות המטה-אנליזה Meta-analysis לא הניבו הסבר ברור לנשיאה אסימפטומטית זו, אך הניבה ראיות חדשות שחיזקו את התמיכה בבדיקת בקטריאוריה אסימפטומטית בנשים הרות בלבד.[18]

מחלות זיהומיות עריכה

נשאים אסימפטומטיים מקדם את התפשטותן של מחלות זיהומיות רבות. עיקרון נפוץ באפידמיולוגיה המכונה עקרון פארטו - כלל 80-20, משער כי 80% מהעברה של המחלה הזיהומית מתבצעת על ידי 20% בלבד מהאנשים באוכלוסייה.[19]

קדחת הטיפוס עריכה

קדחת טיפוס היא מחלה הנגרמת על ידי החיידק Salmonella enterica ser. מקורות הזיהום נובעים מצריכת מזונות או משקאות שהוכנו על ידי בני אדם נגועים, שמחלימים מזיהום והם נשאים של החיידקים בתאים שלהם, ולכן הם א-סימפטומטיים.[20] מקרה ידוע בספרות המקצועית הוא של מרי מאלון, הידועה בשם "מרי טיפוס", הייתה נשאית א-סימפטומטית של החיידק

Salmonella enterica serovar typhi, הגורם לקדחת הטיפוס.[14] היא הייתה בשלנית של מספר משפחות וחיילים בניו יורק במהלך המאה התשע-עשרה המאוחרות, ומספר מקרים של טיפוס הבטן אותרו על ידי משרד הבריאות. בזמנו, לא הייתה דרך למגר את המחלה, והיא התפשטה בעיקר באמצעות העברת צואה דרך הפה. סביר להניח שרוב הסיכון להעברה של מרי מאלון נבע ממעורבותה המתמשכת בעיסוקים הכוללים הכנה וטיפול במזון. פקידי בריאות הציבור בעיר ניו יורק ביקשו בתחילה להגביל אותה מעבודה כזו, במקום להמליץ על הסגר לצמיתות. כשהיא המשיכה לא לציית, הורתה ועדת הבריאות להכניס אותה להסגר באחד האיים המקיפים את מנהטן. היא נשארה שם עד יום מותה.[21] למרות שנראתה בריאה לחלוטין, ההערכה היא שמלון הדביקה כ-50 אנשים לפני שהוכנסה להסגר באי הצפוני שליד ניו יורק.[22] מדענים מעריכים כי בין 1% ל-6% מהאנשים הנגועים בסלמונלה טיפי הופכים לנשאים כרוניים ואסימפטומטיים, כמו מרי.[14]

איידס עריכה

לזיהום בווירוס הגורם ל-HIV יש תקופה ארוכה שבמהלכה האדם אסימפטומטי.[23] למרות שייתכן שהמארח אינו חווה תסמינים, הנגיף עדיין יכול לזהם אנשים לאחרים. ייתכן גם שהזיהום יהפוך לתסמין לאחר תקופת דגירה, בין אם המארח מראה תסמינים או לא. זיהומים אופורטוניסטיים של חיידקים מזדמנים עלולים לנצל את מערכת החיסון המוחלשת ולגרום לסיבוכים נוספים.[24]

וירוס אפשטיין-בר עריכה

נשאים רבים נגועים בנגיפים מתמשכים כמו נגיף אפשטיין-בר (EBV), בן למשפחת נגיפי הרפס. מחקרים מראים שלכ-95% מהמבוגרים יש נוגדנים נגד EBV, המצביע על כך שהם נדבקו בנגיף בשלב מסוים בחייהם.[25]

שלבקת חוגרת עריכה

קובץ:Herpes Zoster Rash.png
פריחה של שלבקת חוגרת

שלבקת חוגרת היא דוגמה להתלקחות מאוחרת של הנגיף הרפרס זוסטר הנשאר רדום כל ימות חייו של האדם, בגנגליונים הסנסוריים המצויים לאורך עמוד השדרה לאחר מחלת אבעבועות הרוח.[26] התעוררות הנגיף חלה בעקבות עלייה בגיל או במצבים של עקה. קיים חיסון דו-שלבי בגיל המבוגר, למניעת התפרצות המחלה בגיל המבוגר.

Clostridioides difficile עריכה

המחלה Clostridioides difficile מופצת על ידי נשאים אסימפטומטיים, ומהווה בעיות משמעותיות במסגרות של טיפול ביתי.[9] דיווחים המצביעים על כך שלמעלה מ-50% מהמטופלים ארוכי הטווח נמצאים עם זיהום צואה למרות היעדר תסמינים, הובילו בתי חולים רבים להאריך את תקופת אמצעי הזהירות במגע עד לשחרור.[9]

כולרה עריכה

במחלת הכולרה הנגרמת על ידי חיידק גרם שלילי, ה-Vibrio cholerae ההערכות של היחס בין זיהומים אסימפטומטיים לתסמינים נעות בין 3 ל-100 מקרי תחלואה.[27]

כלמידיה עריכה

כלמידיה, STI היא חיידק הגורם למחלות מין אצל גברים ונשים כאחד, ועשויה להיות גם אסימפטומטית ברוב האנשים. למרות שהזיהום עשוי שלא להניב תסמינים ברורים, הוא עדיין יכול לפגוע במערכת הרבייה. אם הזיהום לא מורגש במשך זמן רב, אנשים נגועים נמצאים בסיכון לפתח מחלת אגן דלקתית (PID). כמו כלמידיה, גם PID יכול להיות אסימפטומטי.[28]

שיתוק ילדים עריכה

מספר קטן של נשאים אסימפטומטיים של פוליו (המכונים מפרשים כרוניים) ממשיכים לייצר וירוסים פעילים במשך שנים (או אפילו עשרות שנים) לאחר החשיפה הראשונית שלהם לחיסון Sabin דרך הפה.[29] נשאים של הנגיף המוחלש הפיצו בשוגג את הנגיף המוחלש, ומעניקים להם תנגודת למגע. עם זאת, כמה מבוגרים עם מערכת חיסונית חלשה חלו בפוליו משתקת ממגע עם ילדים שחוסנו לאחרונה. נשאים של זנים ארסיים מפיצים פוליו, ומגבירים את הקושי בהדברת מחלת שיתוק הילדים.[30]

שחפת עריכה

שחפת (TB) היא מחלה זיהומית הנגרמת בדרך כלל על ידי החיידק Mycobacterium tuberculosis (MTB). השחפת משפיעה בדרך כלל על הריאות, אך יכולה להשפיע גם על איברים נוספים בגוף.[31] שחפת פעילה או סימפטומטית מתפשטת מאדם לאדם דרך האוויר באמצעות נבגי חיידקים המשתחררים לאוויר בעקבות שיעול או עיטוש. אנשים מסוימים עשויים להיות נגועים ב-tuberculosis mycobacterium אך לעולם אינם מציגים תסמינים.[32] מקרים אלה, הנקראים שחפת סמויה, למרות שהם אינם מדבקים, הם בעייתיים במיוחד מנקודת מבט של בריאות הציבור, שכן כ-10% מאלה שאובחנו עם שחפת סמויה ימשיכו לפתח מקרה פעיל (ומדבק).[32]

קורונה Covid 19 עריכה

מאמר משנת 2021 העריך כי לפחות 50% מזיהומי SARS-CoV-2 היו תוצאה של חשיפה לנשאים אסימפטומטיים.[33]

פגמים גנטיים עריכה

פגמים גנטיים: הנשא נושא פגם גנטי ועלול להעבירו לצאצאיו, אף על פי שהוא עצמו איננו חולה באותה מחלה. בדרך כלל זהו פגם המועבר בהורשה אוטוזומית רצסיבית או בהורשה רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום X.[34] תסמונת CMAMMA (Combined malonic and methylmalonic aciduria) קשורה לגן ACSF3, גן רצסיבי הממוקם בכרומוזום ה-16 בתאי בני-אדם. התסמונת עלולה להשפיע על מחלות קרדיווסקולאריות והשמנת יתר.[35] בסקרים גנטיים של אוכלוסיות נרחבות בסין התגלו גם מקרים של חוסר ביטוי פנוטיפי של התסמינים, למרות הנשאות הבי-אללית, דהיינו, אנשים שנשאו את המוטציות הגנטיות ללא תסמינים פתולוגיים.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ John S. Gunn, Joanna M. Marshall, Stephen Baker, Sabina Dongol, Richelle C. Charles, Edward T. Ryan, Salmonella chronic carriage: epidemiology, diagnosis, and gallbladder persistence, Trends in Microbiology 22, 2014-11, עמ' 648–655 doi: 10.1016/j.tim.2014.06.007
  3. ^ L. Dolan, Latent carriers of brucellosis, Veterinary Record 106, 1980-03-15, עמ' 241–243 doi: 10.1136/vr.106.11.241
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ EFSA Panel on Animal Health and Welfare (AHAW), Simon More, Anette Bøtner, Andrew Butterworth, Paolo Calistri, Klaus Depner, Sandra Edwards, Bruno Garin‐Bastuji, Margaret Good, Christian Gortázar Schmidt, Virginie Michel, Miguel Angel Miranda, Søren Saxmose Nielsen, Mohan Raj, Liisa Sihvonen, Hans Spoolder, Jan Arend Stegeman, Hans‐Hermann Thulke, Antonio Velarde, Preben Willeberg, Christoph Winckler, Francesca Baldinelli, Alessandro Broglia, Frank Verdonck, Beatriz Beltrán Beck, Lisa Kohnle, Joana Morgado, Dominique Bicout, Assessment of listing and categorisation of animal diseases within the framework of the Animal Health Law (Regulation (EU) No 2016/429): infection with Brucella abortus, B. melitensis and B. suis, EFSA Journal 15, 2017-07 doi: 10.2903/j.efsa.2017.4889
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ 1 2 3 4 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  12. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  13. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  14. ^ 1 2 3 4 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  15. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ S. Jonsson, D. M. Musher, A. Chapman, A. Goree, E. C. Lawrence, Phagocytosis and Killing of Common Bacterial Pathogens of the Lung by Human Alveolar Macrophages, Journal of Infectious Diseases 152, 1985-07-01, עמ' 4–13 doi: 10.1093/infdis/152.1.4
  17. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  18. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  19. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  20. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  21. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  22. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  23. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  24. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  25. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  26. ^ sagit elmaliach, טיפול בדלקות מפרקים, באתר האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, ‏2024-07-16
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  31. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  32. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  33. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  34. ^ Shu-ichi Ikeda, Takeshi Nakano, Nobuo Yanagisawa, Masamitsu Nakazato, Hiroshi Tsukagoshi, Asymptomatic Homozygous Gene Carrier in a Family with Type I Familial Amyloid Polyneuropathy, European Neurology 32, 1992, עמ' 308–313 doi: 10.1159/000116850
  35. ^ C FOLMES, G LOPASCHUK, Role of malonyl-CoA in heart disease and the hypothalamic control of obesity, Cardiovascular Research 73, 2007-01-15, עמ' 278–287 doi: 10.1016/j.cardiores.2006.10.008

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=נשא_(מחלה)&oldid=94151"