Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נעם גדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעם גדרון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה קדרון
ענף מדעי מדע המדינה, כלכלה התנהגותית
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים
בת זוג שקד אפיק
ילדים 2
פרסים והוקרה

נעם גדרון (נולד ב-1983) הוא פרופסור חבר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים,[1] המתמחה בתיאוריות של התנהגות פוליטית (אנ'), דפוסי הצבעה, קיטוב פוליטי, פופוליזם ושחיקה דמוקרטית.

ביוגרפיה עריכה

נולד ב-1983 בקדרון[2] לרונית ולאמיר, בנם של משה גדרון ותמר לבית הוז (בתם של דב הוז ורבקה לבית שרתוק). לאחר שירות בצה"ל כקצין למד תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה ובתוכנית אמירים באוניברסיטה העברית אותו סיים בשנת 2009.[3] ב-2012 סיים תואר שני בממשל באוניברסיטת הרווארד,[4] וב-2016 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד בהנחייתו של פרופסור פיטר הול,[5] שם המשיך כעמית במכון למחקרי אירופה (אנ') עד שנת 2017.[4] בשנים 2017–2018 השלים פוסט-דוקטורט במרכז לגלובליזציה וממשל באוניברסיטת פרינסטון.[3][6] גדרון זכה במספר פרסים ומענקים, ביניהם פרס יורם בן-פורת, מלגת אלון, וכן פרס צ'ייס לתזה הטובה ביותר בפוליטיקה בינלאומית מאוניברסיטת הרווארד על עבודת הדוקטורט שלו,[4] שכותרתה: Many Ways to be Right: The Unbundling of European Mass Attitudes and Partisan Asymmetries across the Ideological Divide.[7]

בשנת 2018 החל ללמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית,[4] בשנת 2021 קודם למשרת מרצה בכיר,[8][4] וב-2023 מונה לפרופסור חבר במחלקה.[9] בשנת 2023 זכה במענק ERC מועצת המחקר האירופית לטובת מחקר רב שנתי בנושא: כיצד משפיעות וריאציות של לאומיות על הקיטוב הפוליטי.[10] בשנים 2024–2025 היה חוקר עמית במרכז ללימודים מתקדמים בכלכלה התנהגותית (אנ') באוניברסיטת סטנפורד.[11]

ספריו עריכה

  • Gidron Noam and Thomas Tichelbaecker, The European Ideological Space in Voters' Own Words, Cambridge University Press, 2025, ISBN 9781009439305.[16]
  • Gidron Noam, James Adams and Will Horne, American Affective Polarization in Comparative Perspective, Cambridge University Press, 2020, Cambridge Elements in American Politics series, ISBN 978-1108823449.[17]

חיים אישיים עריכה

סבו הוא משה גדרון וסבתו תמר היא בתם של רבקה ודב הוז. נשוי לבן זוגו, שקד אפיק, ואב לשני ילדים.

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נעם גדרון | המחלקה למדע המדינה, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
  2. ^ אורי פסובסקי, ‏המאבק על נשמתו של הימין: החוקר שמפענח את הדרמה הפוליטית בישראל, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2022
  3. ^ 1 2 נעם גדרון | המחלקה למדע המדינה, באתר web.archive.org, ‏2022-10-31
  4. ^ 1 2 3 4 5 Noam Gidron | Harvard University
  5. ^ Noam Gidron | Stone Program in Wealth Distribution, Inequality, and Social Policy, inequality.hks.harvard.edu (ב־English)
  6. ^ Noam Gidron, European Union Program at Princeton (ב־English)
  7. ^ Publication: Many Ways to Be Right: The Unbundling of European Mass Attitudes and Partisan Asymmetries Across the Ideological Divide, ספריית הרווארד
  8. ^ אנו שמחים ונרגשים לברך את ד"ר נעם גדרון שלנו (Noam Gidron) לרגל קבלת דרגת מרצה בכיר עם קביעות במחלקה..., בעמוד הפייסבוק של המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית Political Science HUJI, 11 ביולי 2021
  9. ^ Noam Gidron CV (ב־English)
  10. ^ ERC Starting Grants 2023: List of Principal Investigators selected for funding
  11. ^ Noam Gidron | Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences, אוניברסיטת סטנפורד (ב־English) (ארכיון)
  12. ^ Gideon Rahat, Noam Gidron, Michal Shamir, The Elections in Israel 2022, Taylor & Francis, 2025-02-17, ISBN 978-1-040-29943-2. (בEnglish)
  13. ^ דמוקטיה בנסיגה, באתר כנרת זמורה דביר (ארכיון)
  14. ^ אתר למנויים בלבד אביגדור פלדמן, כך נפרצו חומות הדמוקרטיה בישראל:נעם גדרון ויניב רוזנאי מיטיבים להצביע על חולשותיו של המשטר, שהופכות אותו לטרף קל בידי פופוליסטים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2025
  15. ^ שגיא ברמק, דמוקרטיה בנסיגה, באתר השילוח, ‏2025-09-18
  16. ^ Noam Gidron, Thomas Tichelbaecker, The European Ideological Space in Voters' Own Words, Elements in European Politics, 2025-01 doi: 10.1017/9781009439305
  17. ^ Noam Gidron, James Adams, Will Horne, American Affective Polarization in Comparative Perspective, 2020-11 doi: 10.1017/9781108914123