Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נסים אליעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
נסים אליעד
קובץ:Nissim Eliad (00330443).jpg
לידה ג' בתמוז ה'תרע"ט
טבריה, פלשתינה (א"י)
פטירה כ"ב בחשוון ה'תשע"ה (בגיל 95)
ישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה ליברלים עצמאיים
חבר הכנסת
23 בדצמבר 1968 – 17 בנובמבר 1969
(10 חודשים ו־25 ימים)
15 בדצמבר 1969 – 21 בינואר 1974
(4 שנים וחודש)
10 במרץ 1974 – 13 ביוני 1977
(3 שנים ו־3 חודשים)
כנסות 6, 7, 8

נסים אליעד (1 ביולי 1919 – 15 בנובמבר 2014) היה חבר הכנסת מטעם סיעת ליברלים עצמאיים.

קורות חיים עריכה

אליעד נולד בטבריה בשם ניסים אמסלם למשפחה יוצאת צפון אפריקה. בנעוריו היה פעיל בתנועות הנוער "המכבי הצעיר" ובית"ר. בהיותו בין 13 וחצי החל לעבוד בשירות הדואר המנדטורי בחיפה, בו עבד במשך עשר שנים[1]. בשנת 1944, בהיותו בפתח תקווה, נחשד על ידי האצ"ל כסוכן בריטי והוצא נגדו פסק דין מוות על ידי בית דין של האצ"ל. ראש המטה של האצ"ל היה מסופק בעניין, השהה את ביצוע פסק הדין ובעקבות בדיקה מחודשת טוהר שמו של אליעד ופסק הדין בוטל[2].

בשנת 1945 סיים בחינות בגרות אקסטרניות והחל ללמוד משפטים בבית הספר למשפטים בירושלים ומזרחנות, תנ"ך והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית[1]. הוא שירת בצה"ל כקצין ממשל צבאי באשקלון. הוסמך כעורך דין בשנת 1951.

פעילותו המפלגתית החלה כחבר המשמרת הצעירה של מפא"י. בשנת 1950 הצטרף לשורות המפלגה הפרוגרסיבית והיה פעיל בסיעתה בהסתדרות, סיעת "העובד הציוני"[3]. לאחר הקמת המפלגה הליברלית כאיחוד של הציונים הכלליים והמפלגה הפרוגרסיבית, הוא היה חבר מרכז המפלגה הליברלית[4]. בעת הפיצול, עבר אליעד לליברלים העצמאיים ושימש כמזכ"ל מפלגה זו[5]. הוא נודע במיוחד בפעילותו בקרב עדות המזרח וערביי ישראל. בשנת 1965 הוצב בין שבעת המועמדים הראשונים של המפלגה לכנסת[6].

בשנת 1968 הושבע לכנסת השישית מטעם הליברלים עצמאיים במקומו של פנחס רוזן[1]. אליעד המשיך לכהן בכנסות ה-7 ו-8 הודות להתפטרות של משה קול, על פי הנוהג במפלגה ששרי המפלגה מתפטרים מהכנסת לטובת הבאים אחריהם ברשימה. במהלך הכנסת השמינית היה חבר בוועדת הפנים ובוועדת חוקה, חוק ומשפט. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית נבחר בבחירות הפנימיות בל"ע למקום השלישי ברשימה לכנסת[7]. אולם, התחזקות ד"ש על חשבון ל"ע, הותירה את המפלגה עם מנדט אחד בלבד והוא לא נבחר שוב לכנסת. אליעד המשיך לכהן כמזכ"ל ל"ע[8] והוצב במקום השני ברשימתה בבחירות לכנסת העשירית[9], בהם לא עברה את אחוז החסימה. הוא גם המשיך להיות פעיל בהסתדרות הכללית בראשית שנות ה-80. בבחירות לכנסת ה-11 היה שוב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת, ששולבה ברשימת המערך, אולם הוא לא נבחר לכנסת.

במשך שנים רבות ועד מותו היה פעיל בקהילת היהדות המתקדמת (הרפורמית) בתל אביב, בית דניאל. במהלך שנות השמונים כיהן כיו"ר ההנהלה של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל.

כיהן כחבר הוועד הפועל של ההסתדרות וחבר נשיאות הוועד הפועל הציוני, מטעם ארצנו, הפדרציה הבינ"ל של התנועות הרפורמיות הציוניות.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|נסים אליעד]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 מ. מייזלס, עמדתנו איננה עמדת יונים, מעריב, 24 בדצמבר 1968
  2. ^ שלמה לב עמי, ‏הפרוטוקולים של מפקדת הארגון הצבאי הלאומי יולי – נובמבר 1944, הציונות ד', 1975, עמ' 419–420
    יצחק אלפסי, הארגון הצבאי הלאומי בארץ־ישראל: אוסף מקורות ומסמכים, מכון ז'בוטינסקי בישראל, 2002, עמ' 123
  3. ^ העובד הציוני, מעריב, 8 במאי 1959
    הליברלים בעד שיתוף העובדים ברווחים במפעלי ההסתדרות, דבר, 2 ביוני 1961
  4. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 14 בדצמבר 1964
  5. ^ מ. מייזלס, ל"ע: ההתפתחויות בגח"ל אינן מפתיעות אותנו, מעריב, 26 בפברואר 1967
  6. ^ הליבראלים העצמאיים: שני חדשים בין שבעת המועמדים הראשונים, מעריב, 7 בספטמבר 1965
  7. ^ דניאל בלוך, ככל המפלגות - ד"ש, דבר, 9 במרץ 1977
  8. ^ ארצי ראשון ברשימת ל"ע, דבר, 5 במאי 1981
  9. ^ אריה כנרתי, צמודים בבורסה הפוליטית, דבר, 28 במאי 1981
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=נסים_אליעד&oldid=163416"