Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ננו-קפסולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ננו-קפסולה היא ננו-חלקיק זעיר בגודל שנע בין 10 ל־1,000 ננומטר (nm) ושמורכב ממעטפת חיצונית ממברנלית (העשויה בדרך כלל מחומרים פולימרים בעלי תאימות ביולוגית וחלל פנימי נוזלי, אשר עשוי להכיל חומר פעיל. בדרך כלל גודל הננו-קפסולה תלוי בשיטת ההכנה ובאפליקציה הספציפית[1]. אנקפסולציה של ננו-קפסולות במעטפת אינרטית מגנות על החומר הפעיל מסביבה החיצונית ומאפשרות ייעול אינטראקציות כימיות ושחרור מבוקר של תרופות (ראו שיגור תרופות). לננו-קפסולות ישנן יישומים נוספים כגון שיפור מזון[2].

מבנה עריכה

בדרך כלל המעטפת של הננו-קפסולה בעלת יכולת התמוססות במערכות ביולוגיות. המעטפת יכולה להיות מורכבת עשויה מפולימרים מלאכותיים כגון:

  • Poly-e-caprolactone (PCL)
  • poly(lactide) (PLA)
  • poly(lactide-co-glicolide) (PLGA)
  • thiolated poly(methacrylic acid)
  • poly(N-vinyl Pyrrolidone)

או עשויה מפולימרים טבעיים כגון: chitosan, gelatin, sodium alginate, albumin.

במקרים אחרים, המעטפת יכולה להיות עשויה מליפוזומים[3] או פוליסכרידים[4][5], חומרים שמרכיבים את קרום התא.

מאפיינים עריכה

גודלן הקטן של ננו-קפסולות מאפשר חדירתן דרך קרום התא, מה שהופך אותן לנשא יעיל של חומרים רפואיים במערכות ביולוגיות. שליטה בתכונות דרך סינתזה מבוקרת ועיבוד ספציפי של ננו-קפסולות מאפשר שחרור תרופות במצבים מסוימים. הצורה הגאומטרית של ננו-קפסולות משפיע על היכולת של הננו-קפסולות לחדור תאים סרטניים. למשל ננו-קפסולות כדוריות וקומפקטיות נוטות לחדור לתאים בקלות רבה יותר מאשר ננו-קפסולות בעלות צורת מוט (צורה מאורכת)[6].

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nagavarma, B V N; Yadav, Hemant K S; Ayaz, A; Vasudha, L S; Shivakumar, H G (2012). "Different Techniques for Preparation of Polymeric Nanoparticles – A Review" (PDF). Asian Journal of Pharmaceutical and Clinical Research. 5 (Suppl 3): 16–23.
  2. ^ Ezhilarasi, P. N.; Karthik, P.; Chhanwal, N.; Anandharamakrishnan, C. (2012). "Nanoencapsulation Techniques for Food Bioactive Components: A Review". Food and Bioprocess Technology. 6 (3): 628–47. doi:10.1007/s11947-012-0944-0.
  3. ^ Hosta-Rigau, L., Shimoni, O., Städler, B. and Caruso, F. (2013), Hydrogels: Advanced Subcompartmentalized Microreactors: Polymer Hydrogel Carriers Encapsulating Polymer Capsules and Liposomes (Small 21/2013). Small, 9: 3572. doi:10.1002/smll.201370133
  4. ^ (ראו רב-סוכר)
  5. ^ Long, Li-xia; Yuan, Xu-bo; Chang, Jiang; Zhang, Zhi-hua; Gu, Ming-qi; Song, Tian-Tian; Xing, Ying; Yuan, Xiao-yan; et al. (2012). "Self-assembly of polylactic acid and cholesterol-modified dextran into hollow nanocapsules". Carbohydrate Polymers. 87 (4): 2630–7. doi:10.1016/j.carbpol.2011.11.032
  6. ^ Shimoni, Olga; Yan, Yan; Wang, Yajun; Caruso, Frank (2013). "Shape-Dependent Cellular Processing of Polyelectrolyte Capsules". ACS Nano. 7 (1): 522–30. doi:10.1021/nn3046117. PMID 23234433. Lay summary – Nanotechweb.org (Dec 21, 2012)